אברמוביץ בוועידת עדיף: ”הסוכן צריך לתת שירות מעולה ומגיע לו להתפרנס בכבוד“

סלינגר: ”מבנה התגמול, כפי שקיים היום, מקשה למלא את העבודה בצורה ראויה“
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

”הסוכן צריך לתת שירות מעולה ומגיע לו להתפרנס בכבוד. אנחנו אנשים הגונים וכך אנו צריכים לעמוד בפני הציבור. מי שינסה להמשיך ולהרוויח על גב הצרכן – הציבור לא ימחל לו. זהו מבחן ציבורי ורגולטורי שאסור לנו לקבל בו ציון נכשל“, כך אמר נשיא הלשכה אריה אברמוביץ בוועידת עדיף לחיזוק הידע המקצועי, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל.

אברמוביץ הדגיש כי אין תחליף לידע ולמקצועניות של הסוכנים בייעוץ ללקוח. ”צריך לעבוד בשקיפות מול המבוטחים, זהו עוגן מקצועי. באחריות הרגולציה לאכוף את החלטותיה, ועם זאת, דברים צריכים להיעשות מתוך הידברות ושותפות. אנחנו מעמידים את הניסיון והידע. אני מניח פה את הכפפה ומבקש שירימו אותה. בימים אלה משיקה הלשכה את מודל הסוכן ל-2030, כדי לבחון כיצד ייראה הענף בעתיד. אני פונה לאגף הפיקוח ולקהל הסוכנים – שתפו אתנו פעולה ודאגו שענף הביטוח יישאר על המפה“.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח, התייחסה בוועידה למוקדי המכירות הטלפוניים בענף. ”מזה זמן אנו רואים תופעה פסולה של מוקדי מכירות טלפוניים, שבהם נמכרות פוליסות מבלי שהלקוחות הבינו כלל שנערכה מכירה ולא הבינו את מהות המוצר שנמכר להם. במקרים אלה החלטנו שיש להחזיר את הכספים לציבור ממועד תחילת הביטוח. טיוטת חוזר ההצטרפות מתייחסת לכך אבל, אני מדגישה כי אנו רואים תופעות אלו בחומרה רבה וכבר מגיבים לכך בפעולות קשות נגד מי שנהג כך“.

סלינגר התייחסה גם לנייר העמדה המורה על הפרדת דמי הניהול מעמלות הסוכן. ”מבנה התגמול, כפי שקיים היום, מקשה למלא את העבודה בצורה ראויה, ואנו פועלים רבות בנושא לרבות פעולות אכיפה“. כמו כן, היא התייחסה לרפורמה במסלולי ההשקעה שתיפתח בתחילת 2016. ”גופים מוסדיים יידרשו להקים מודלים שיתאימו לגילאי החוסכים ויהיו שקופים יותר. לא קבענו מה פרופיל הסיכון עבור כל גיל וכל חברה היא עצמאית, אך אנו מצפים לתהליכים סדורים, שיביאו למקסימום את גובה הקצבה ויגדילו את הביטחון של החוסכים“.

בפאנל בנושא אפקט הדמוגרפיה, הרגולציה ושוק ההון על הפרישה, קרא רונן טוב, משנה למנכ“ל מיטב ד“ש ויו“ר חברת הגמל והפנסיה, להחזיר את האפשרות לחיסכון ל-15 שנה. ”אם יאפשרו פטור מס מרווחי הון מדובר על סדר גודל של עשרות מיליונים שקלים בלבד עלות לתקציב המדינה בשל הפטור הזה. זה בטל ב-60 ביחס לאופציה של הציבור לחסוך“.

דורון גינת, משנה למנכ“ל ומנהל חטיבת החיסכון לטווח ארוך בהראל, אמר כי נכון להחזיר את החיסכון לקופות הגמל. ”יש ירידה מתמשכת בהפקדות ושיעור התחלופה הולך ונהיה יותר נמוך. כיום החיסכון מתבצע באמצעות הפנסיה בלבד, והניסיון מראה שאם אין הטבת מס אין חיסכון. כיום יש מגוון רחב של אפשרויות להטבות שונות עבור הציבור. קרנות ההשתלמות, למשל, לא קיימות היום עבור רוב הציבור. זה פתרון שיכול לעודד חיסכון הוני לטווח הביניים“.

דני קהל, סמנכ“ל בכיר, מנהל אגף חיסכון ארוך טווח ומנכ“ל איילון פנסיה וגמל, נשאל מה אפשר לעשות כדי להחזיר את הציבור למשחק ולהשיב את הגלגל לקדמותו. ”אין לי ספק שצריך להחזיר את החיסכון ההוני ולא רק לעצמאים, אלא גם לשכירים. צריך לתת גם אופציות נוספות לקצבה. עם זאת, יש הסתייגות אחת קטנה – בהקשר להגדרת הקצבה המזערית המדינה פעלה נכון. צריך לתת לציבור סוג של ביטחון עבור חוסך שלא ידע לנהל נכון את החיסכון ההוני שלו“.

רו“ח הראל שרעבי, מנהל מחלקת הפנסיה, אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ציין כי כי כל הדיבור על פצצה מתקתקת קצת מוגזם. ”העצמאים לא חוסכים היום, ואולי צריך לחייב אותם לחסוך. האנשים מעדיפים את ההווה, ואם לא יחייבו אותם לחסוך הם לא יעשו זאת. אני לא חושב שמישהו חושב שאדם, שיקבל פנסיה של 4,000 שקל בחודש, ימשוך את כספו מחיסכון הוני. מטרת המדיניות של הממשלה היא שלאנשים הפורשים יהיה ממה לחיות. המציאות לימדה בעבר וגם היום, בארץ ובעולם, שכאשר לאנשים יש אפשרות לבחור בין סכום גדול חד פעמי לבין הכנסה על פני תקופה, הבחירה שלהם בהקשר הפנסיוני תהיה לא נכונה. לכם תיקון 3 קבע רובד בסיסי שממנו יהיה לא אחראי לחזור אחורה. עבור חלק גדול מהאוכלוסיה, חיסכון הוני לא רלוונטי בשל כך“.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email