לקראת סיום מתווה דמי האבטלה לנמצאים בחל"ת שנקבע ליוני 2021, ביצעה אגודת האקטוארים בישראל ניתוח מצב שמצביע על פגיעה מצטברת אשר יכולה להגיע ליותר מ-100 שקל בפנסיה, לאלו שהוצאו ממעגל התעסוקה במשך 12 חודשים רצופים.
הניתוח של אגודת האקטוארים עוסק בפגיעה בחיסכון לפנסיה אצל עובדים בגילאי 30 אשר הוצאו לחל"ת למשך 12 חודשים רצופים. הוא מתבסס על ההנחה כי לעובדים בגיל זה קיימת צבירה התחלתית וכלל בנוסף את עלויות הביטוח השוטפות במהלך התקופה. שכבת גיל זו נבחרה בשל רגישותה לאובדן התשואות העתידי עקב "חור" בהפקדות בגיל צעיר. בנוסף, עובדים אלו היו רגישים מאוד לפגיעה בשוק התעסוקה במהלך תקופת הקורונה, במגוון רחב של תחומים.
עבור הצעירים שהוצאו לחל"ת לרוב לא בוצעו הפרשות של תגמולי עובד, תגמולי מעסיק וכספי פיצויים. מהניתוח האקטוארי עולה, כי הפגיעה של עובד בן 30 בצבירה לגיל פרישה ובקצבה הפנסיונית החזויה עומדת על כ-5% בגין 12 חודשים רצופים בחל"ת. כך, עובדים שהקצבה הצפויה שלהם בגיל זה עמדה טרם היציאה לחל"ת על 10,000 שקל, צפויים לקבל בהשפעת הפסקת ההפקדות השוטפות בחל"ת ועם חזרתם לעבודה כ-9,500 שקל. על פני שנה מדובר בכ-6,000 שקל שייגרעו מהקצבה הפנסיונית שלהם ולאורך שנות הפנסיה, לפי תוחלת החיים בישראל, לפגיעה של יותר מ-70 שקל לעובד ויותר מ-130 שקל לעובדת.
סגירת ה"בור" הפנסיוני
האקטוארים ממליצים כי לאחר תום הגדרת תקופת החל"ת, המדינה צריכה לעודד את סגירת "הבור" הפנסיוני הצפוי לצעירים בגיל פרישה באמצעות יצירת מודל פנסיוני דינמי; הם מציעים התאמת מודל הפנסיה לגיל העובדים שחזרו לעבודה באמצעות שתי פעולות משולבות: יצירת רצועת הפרשות דינאמית ומעבר למנגנון של הטבות המס בגין התקופה בה לא בוצעו הפרשות לאותם עובדים.
במסגרת הטבות המס, ממליצים האקטוארים לעודד את העובדים להפריש יותר כספים לפנסיה כנגד הכרה בהגדלת ההפרשות שלהם כהוצאה מוכרת במס. האקטוארים אף ממליצים על מתן זיכוי מס רטרואקטיבי על הפקדת תגמולי העובד בשנות המס העוקבות לשנת הפסקת העבודה, מה שיוסיף ויאפשר למדינה לעודד את הצעירים שנפגעו בחיסכון הפנסיונית לשקם את הפנסיה הצפויה. במקביל, הם ממליצים על הרחבת הטבות המס גם על השלמת ההפקדות החסרות בגין חלק המעסיק, דבר שיעודד את העובד להפריש גם את חלקו וגם את חלק המעסיק ולצמצם את הפגיעה בפנסיה.
תוצאות לעתיד הרחוק
במסגרת יצירת רצועת הפרשות, מסבירים אקטוארים: "לאחר חזרת העובד לתעסוקה מלאה יכולה להתבצע רצועת הפרשות על ידי שינוי שיעור ההפרשות של העובד לפנסיה לפי גיל העובד, בתוך רצועת הפרשות קבועות של 4%-8%. רצועה דינמית של הפקדות לפנסיה תאפשר לעובד לסגור את הבור שנוצר על פני זמן החל"ת ולהגיע לצבירה הרצויה, כאילו לא היה בור וכאילו בוצעו הפרשות רצופות, וזאת בלי לפגוע בצבירה ובקצבה החזויה של העובד לפנסיה".
כך לדוגמא, לעובד בגיל צעיר יותר ייתכנו אילוצים כלכליים משמעותיים יותר בהשוואה לעובד מבוגר, כדוגמת הוצאות עבור ילדים ומשפחה, רכישת דירה, או לימודים. "מתן רצועת הפרשות דינמית עשויה להקל על העובד בתקופות בהן הדחק הכלכלי משמעותי יותר, וזאת על חשבון הפקדה גבוהה יותר בגילאים בהם יש ירידה בהוצאות המחיה – למשל, כאשר הילדים עוזבים את הבית. מטרת הרצועה היא בסופו של דבר להקל בגילאים שניתן, תוך שמירה על רמת פנסיה זהה לזו במצב הקיים היום".
לבסוף מזהירים האקטוארים: "חיסכון לגיל פרישה הוא מוצר חובה ובסיסי להבטחת קיום מינימלי לאחר גיל הפרישה. המשבר פגע ישירות בחיסכון לפנסיה של העובדים מחוסרי העבודה. אם נושא זה לא יטופל, אזי תוצאות המשבר ילוו את מדינת ישראל גם בעתיד הרחוק".
