"אני בעד המהלך של לשכת סוכני ביטוח להתחיל בחיסכון הפנסיוני בגיל 20 , עוד במהלך השירות הצבאי – גם יש לי הצעת חוק לפיה המדינה תפריש לחיילים לפנסיה עוד בזמן שירותם הצבאי. צריך לזכור שחיילים משרתים כשלוש שנים ולאחר השירות הם בטיול בעולם ואחר כך הולכים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה. אז עד שהם נכנסים לשוק התעסוקה הם מאבדים מספר שנים הן של עבודה והן של חיסכון פנסיוני", כך אומרת אורלי לוי אבקסיס, יו"ר מפלגת גשר בראיון למגזין "ביטוח ופיננסים" שיתפרסם בכנס הפנסיוני הקרוב באילת.
בימים אלה לוי אבקסיס מתמודדת בבחירות לכנסת עם מפלגה חדשה שהקימה לפני מספר חודשים, מפלגת גשר, ששמה נבחר כשם המסמל על גישור הפערים בחברה. בראיון עם חברת הכנסת עולה ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בנושאי חברה ורווחה. לוי אבקסיס טוענת ש"עובדים על הציבור" עם סיפורים מפחידים בתחום הביטחוני, ולכן גם הציבור מצביע לפי נושא זה ופחות על נושאים חברתיים, שהם חשובים לו יותר.
פשיטת רגל בתחום הסיעודי
איך את רואה את הטיפול של הממשלה בקשישים? ובכלל בתחום החברתי וברווחה?
"השאלה הפשוטה היא – איזה טיפול? קצבאות הזקנה אינן מספיקות למחיה מכובדת, הזדקנות האוכלוסייה לא נמצאת על סדר היום. זה פלח האוכלוסייה שגדל בצורה המשמעותית ביותר. אנחנו בזמנים בהם אתה מגדל את ילדיך ומטפל בהוריך.
לפי דוח העוני של ביטוח לאומי לשנת 2017 – אחרי קצבאות, מיסים ותשלומי העברה – יותר מרבע מהקשישים בישראל חיים בעוני. אחד כל ארבעה. "ותחום הסיעוד? המטפלים לא עוברים הכשרות וכורעים תחת הנטל והשכר הזעום. מעבר לזה, התוודענו לכך שהביטוח הסיעודי הקולקטיבי הוא טוב רק כשאתה צעיר – כשאתה משלם את הפרמיה ולא זקוק לשירותים. אבל כשאתה מגיע לגיל זקנה בו אתה נזקק לשירותים – פתאום חברת הביטוח לא יכולה לעמוד בנטל ודורשים ממך פרמיה גבוהה במאות אחוזים. אז בשביל מה יש ביטוח אם הוא לא מבטח אותך בשעת הצורך? באין ביטוח סיעודי ממלכתי המציאות הזו לא תשתנה.
"בשורה התחתונה: הממשלה לא באמת מטפלת בסוגיות האקוטיות האלו, היא בפשיטת רגל. רק תכנית לאומית רב שנתית עם יעדים ברורים ונחישות לקיים אותה תביא לשינוי התמונה הלא מחמיאה של מצב הקשישים בישראל".
סדרי עדיפויות
באוצר ממשיכים לטעון שאין מספיק כסף כדי לקדם נושאי חברה ורווחה. "המדינה שלנו חזקה, אבל האזרחים חלשים. יש כסף אבל צריך להכיר לעומק את המערכות כדי למצוא מקורות מימון: 1. קיצוץ שומנים, למשל, 300 מיליון שקל בשנה משמשים את משרדי הממשלה לייעוץ אסטרטגי ועוד לא דיברנו על תקציבי הפרסום המנופחים ועל סעיפי תקציב נוספים שאינם חשובים לחייו של האזרח; 2. התייעלות ותכנון נכון של תשתיות, לדוגמה, לא ייתכן שפרויקט הרכבת הקלה בכל שנה יתפח ויתפח במיליארדי שקלים, בניגוד למה שתוכנן מלכתחילה. 3. שינוי סדרי העדיפויות: תקציב המדינה מנוהל ללא יעדים ארוכי טווח וללא סקירה כוללת בדבר השאלות איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו רוצים להגיע.
בהיעדר הנתונים הללו, אי אפשר להצביע על שינוי סדרי עדיפויות שיסיט כספים לבריאות ורווחה על פני תחומים אחרים שנמצאים במקום מתקדם יותר. ככה זה עובד במדינות מתוקנות – אין סיבה שזה לא יקרה כאן. אני אתקן את זה".
מדוע אזרחי ישראל מצביעים בקלפי רק לפי שיקולים ביטחוניים ופוליטיים, ולא מתייחסים גם לשיקולי חברה ורווחה שרובם מוטרדים מהם ביומיום? מה את אומרת להם?
"כי עובדים עליהם. זו האמת. מספרים להם סיפורים מפחידים על דברים שאין להם שום יכולת לבדוק אותם ובסוף מסתבר שלא כצעקתה. אני חלילה לא מזלזלת בסוגיות ביטחוניות ומדיניות חשובות אך ברור לי שיש הגזמה באופן שזה מועבר לציבור. הציבור חייב להבין ש־5,000 איש שמתים בשנה מזיהומים בבתי החולים זו דרמה ענקית, והדרמה הזו היא טרגדיה אנושית וגם עולה לנו המון כסף. האיום הקיומי האמיתי שלנו הוא ההתפוררות מבפנים של החברה והשירותים החברתיים – ולכן הוקמה גשר – כדי למנוע את זה".
ח"כ לוי אבוקסיס תומכת בתשלום שכר טרחה של המבוטח לסוכן הביטוח: "חברת הביטוח משלמת עמלה שמקורה בתשלומי הפרמיות של הלקוח. לכן, לא ברור מה ההבדל מבחינת הלקוחות באשר למי משלם למי וכמה", היא טוענת ומוסיפה: "אם אני משלמת לחברת ביטוח שמשלמת לסוכן – למה לא לדלג על חברת הביטוח ופשוט לשלם ישר לסוכן? הרי זה נכון בכל מקצוע חופשי ומכובד אחר. כשהולכים לעורך דין משלמים לו ישירות וכך גם במקרה של רואה חשבון או רופא פרטי. אני חייבת לומר שלא ברור לי למה בביטוח, שזה מקצוע דומה, צריך להיות הבדל".
