איגרת נשיא הלשכה היוצא: "שכחתם את הלשכה"

ישנם דברים שחובה עלי לומר ואתם לא תאהבו – שכחתם את הלשכה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שכחתם את מטרות קיומה של הלשכה, שכחתם את מוסדותיה, שכחתם את הציווי השישי הכתוב בפתח תקנון הלשכה האומר: התאגדנו בין השאר כדי "להסדיר את יחסי חברי הלשכה בינם לבין עצמם ובין הלשכה לחבריה".

שכחתם!

בחודשים האחרונים מתנהלת הלשכה תחת איומים ברשתות החברתיות, איומים על פעילים בלשכה, איומים על עובדי לשכה. מכתבי עורכי דין בלשון לא מוכרת נשלחים לגורמים שונים בלשכה כמעשה יומיומי וכאילו היינו אחרוני הפושעים. היעלה על הדעת כי לשם כך הוקם הארגון שלנו? האם סוכני הביטוח המתנדבים לפעול עבור כולנו ראויים לכך? האם שכחנו דרך ארץ?

סו"ב יוסי אנגלמן | צילום: באדיבות המצולם

אני לא שותף לכך. לא הייתי ולא אהיה ואני חש בושה, אי נוחות ואפילו סלידה מהמצב. לא לכך פיללתי כשקיבלתי על עצמי את התפקיד של "נשיא בפועל". אני קורא לכולנו – תנמיכו את היצרים, תנמיכו את הטון, תנמיכו את השטנה. תחזרו להיות חברים של חברים בארגון שחשוב לכולנו. אל תשפכו את התינוק עם המים.

"פוליטיקה קטנה"

בימים אלו אנו נערכים לבחירות בלשכה שלנו. הימים לא פשוטים. ישנם ניסיונות לשנות ברגע האחרון מוסכמות ישנות והבנות שנוצרו עם השנים והכל בשל "פוליטיקה קטנה".

ללשכה יש מוסדות (אין הבדל בין מוסד חובה או ועדה נבחרת או ועדה מקצועית). מוסדות אלו, באם "תוציאו" אותם מהלשכה, לא תתקיים הלשכה. אין לשכה ללא מוסדותיה. וראה, ישנם גורמים שלא מכבדים אותם, מזלזלים בקיומם, מתנגחים בהם, מאיימים על העומד בראשם. לאן נגיע? האם הכל מותר? האם בשם "פוליטיקה הבחירות" תתפרק הלשכה ממוסדותיה.

לקראת הבחירות מינתה הלשכה ועדת בחירות ברוח התקנון. מדובר בוועדה שמונתה (העומד בראשה מקבל שכר מהלשכה, משמע, מכספי החברים) ומבלי להיכנס להחלטותיו לגופן, הודיע היו"ר כי הוא אינו מכבד את בית הדין של הלשכה, את החלטותיו, את קביעותיו. הוא גם לא מכבד את ועדת הביקורת של הלשכה ולא את העומד בראש הלשכה או הוועד המנהל שלה.

חושש ללשכה

היו"ר של הבחירות בא ל"רגע". לאחר הבחירות הוא מסיים את תפקידו בלשכה. אנחנו, דיירים קבועים בלשכה נשארים עם הכאוס שנוצר כתוצאה מאי כיבוד מוסדות הלשכה.

לפני מספר ימים כינסתי באופן מיידי את חברי הוועד המנהל לישיבה שלא מן המניין. ברקע דברי עמד החשש הגדול ללשכה ולמוסדותיה. כל רצוני היה שתצא בת קול של הנהלת הלשכה הקוראת לכולנו לא לשכוח את מוסדות הלשכה. ציפיתי שחברים רבים יצטרפו לזעקתי. אני משתף אתכם חברים יקרים – לא כולם הצטרפו. חלק מהם החליט שהפוליטיקה חשובה יותר ממוסדות הלשכה. גם ההחלטות שהובלתי, קרי, לחזור ולפעול ברוח החלטות המוסדות של הלשכה  – כפי שעשינו תמיד, השאירה את אותו חלק מחוץ להחלטה שהתקבלה ועל כך אני מצר.

קראו לי בשמות, אמרו לי "אתה מתערב יותר מידי", "שב בצד ואל תתערב", "תן לבחירות להתנהל בלעדיך" ועוד כהנה וכהנה משפטים לא צפויים שנאמרו לי במישרין אבל גם נכתבו אלי. גם דברים אלו אלי לא נאמרו בשפה ראויה – לשון איום, לשון בוטה ובאמת – לא נעימה.

"להנהיג ברוח חיובית"

האם נשיא לשכה שחשובה לו הלשכה, חשובה לו הדרך, שפינה את עצמו מעיסוקיו הפרטיים ולבקשת חבריו כדי להנהיג את הלשכה ברוח חיובית ואחרת, האם הוא ראוי שבסוף דרכו בלשכה יראו בו "לוח מטרות" בלבד.

אני מודיע לכם חברים יקרים, נתתי הנחייה להוביל יום בחירות באפס תקלות. אינני רוצה לראות לא את שמי ולא את שם חברי מעל כתבי בית משפט, כתבות עיתונאיות ולשכה חצויה. אבל, באותה נשימה אני מודיע לכם – יש לחזור להחלטות של המוסדות שלנו ולא להשאיר אותם "יתומים" אך ורק כי זה נוח, רצוי ולטובת מתמודד כזה או אחר. עוד לא מאוחר.

אני חושש שמא יקום חבר, לאחר הבחירות ויעלה את טענת פסלות הבחירות וביטולן. לא צעדתי ביחד אתכם עד לכאן כדי שהסיום יראה כך.

יכולתי לבחור בדרך הקלה ולסיים לאלתר את תפקידי ההתנדבותי. יכולתי ללכת הביתה וכלשון המשפט – "ואחרי המבול". אינני נוהג כך ואינני בורח מהמערכה. כמג"ד יחידת חי"ר לשעבר, כאיש עסקים וכאיש משפחה – אני כאן עד הסוף. אני אנסה בכל כוחי לשמור על הירושה אותה אני אעביר בעוד מספר ימים. זו ירושה יקרה לליבי ואני תקווה שגם לליבכם.

ולסיום זכרו – לא הכל פוליטיקה. יש גם ערכים ואפילו – חלומות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email