איך הגעתי לפה?

רון קשת מספר על הדרך המקצועית שעשה ומשתף בסיפור מימיו הראשונים בתור מתכנן פרישה

בשל הסמיכות של הפרסום הזה לראש השנה חשבתי לדבר אתכם על התחלות. לא חושב שבאף אחד מהפרקים שהיו עד עכשיו הצגתי את עצמי ומה הביא אותי לעסוק בתחום של תכנון הפרישה.

אז נעים מאוד רון קשת בן 61. ב־29.5 בשנה הבאה ימלאו בדיוק 40 שנה ליום שבו התחברתי לתעשיית הביטוח. שש שנים בתוך פרק הזמן הזה בין 1988 ל-1994 עסקתי בתחום הזה בארה"ב.

בתחילת העשור הזה התרחשו מספר מקרים כמו:
1 .1 הגעת איגוד המתכננים הפיננסיים הבינלאומי ארצה והתחלת הלימוד שלי לתואר – CFP מתכנן פיננסי מוסמך בישראל .
2 .2 ניתוח מגמות בינלאומיות ומקומיות שהביא אותי למסקנה שתפקידו המסורתי של סוכן הביטוח הש־ תנה בעולם ואם אני חפץ חיים זה מחייב גם אותי.
3 .3 בחינת מקורות רווח והכיוון שלהם וזיהוי של הנישה של לקוחות בגיל השלישי ופתרונות שהם מצפים לקבל.

האם אפשר להגיע למצב בו כל הצדדים מרוצים מתוכנית הפרישה? | צילום: fotolia

החלטתי לעשות שינוי כיוון תוך חבישת כובע נוסף והוא "מתכנן פרישה". השוני קסם לי מהרגע הראשון וכנראה שהוציא ממני איכויות שלא ידעתי שקיימות אצלי. למשל, אנשים שרואים אותי מרצה מול קהלים של עשרות וגם מאות אנשים סבורים שאני עושה את זה שנים רבות. קבלו תיקון, הפעם הראשונה הייתה רק לפני חמש שנים. בכנס עדיף התבקשתי לעלות על הבמה מול 550 איש, הייתי משוכנע שאגמגם קשות וארד בבושה מהבמה. אבל זה לא קרה. בשמונה הדקות הללו עצרו אותי שלוש פעמים עם מחיאות כפיים שלא לומר מחמאות בסוף. שם גיליתי בפעם הראשונה שאני יודע להעביר בדרכי שלי את המסרים וגם נהנה על הבמה.

ואם כבר נכנסנו לענייני התחלות, הבנתי מתחילת העיסוק שלי בתחום הזה את השילוב בין החלקים המ־ נטלי והכלכלי, והבנתי שעל מנת להוציא תיק תכנון מתאים אני חייב להתייחס לשני התחומים. גיליתי שההבדל במגע העמוק יותר עם בני אדם הוא בסיס ראשוני והכרחי כשאתה מטפל במשפחות הללו, להן אתה מכין את תיק הפרישה. באופן טבעי, אנשים נפתחים אליך כשאתה מגלה אמפתיה אמיתית.

כאן אי אפשר לזייף. כמו ילדים קטנים ואפילו חיות מחמד, אנשים מזהים במהירות ונפתחים אליך בפגישה הראשונה. בלי מקרה קטן לסיום שמדגים את זה אי אפשר, אז נלך אחורנית ממש לאחד מחמשת התיקים הראשונים שלי.

היא אשת הייטק בת כ־55, שהייתה בין עבודות. דבר שבגיל הזה גרם לה לחוסר בטחון מסוים. הוא רופא שמלבד עבודתו עבד בקליניקה פרטית שאותה שכר עם הכנסות יפות. כששאלתי מה המטרות שלהם התגלו חילוקי דעות. היא הייתה מעוניינת להשאיר סכום יפה של כ־750 אלף שקל לכל אחת משלוש הבנות שעדיין לא היו נשואות, למרות שחיו מחוץ לבית. המטרה הייתה דיור לאחר החתונות שלהן. הוא לעו־ מת זאת סבר שהסכומים מוגזמים בגלל שיש מטרות חשובות יותר.

כששאלתי מה המטרות ענה לי מעט בחוסר סבלנות. "עניינים עסקיים שלי", כך אמר. הבנתי שעליתי על מוקש. הכנתי את תיק הפרישה תוך ציון של הסכום שניתן להשאיר לכל בת. כשציינתי מה הסכום הוא הפטיר מתחת לשפם שאין לו, ואמר "טוב נראה".

חלפה שנה והם הגיעו לפגישת עדכון, הפעם הם הגיעו עם מחסנית טעונה. "רון", כך היא אמרה. "יש לנו כבר שנים מחלוקת. בעלי רוצה לקנות קליניקה ולשפץ אותה עם הכסף שמיועד כעזרה לבנות. ואני בגילי עם התנודתיות בהייטק חוששת להיכנס להרפתקה הזאת. החלטנו שניתן לך את המנדט ועל פי המלצתך ככל הנראה לך".

ציינתי מהו הסכום עבור הבדיקה והם הסכימו. קיבלתי את הנתונים מרואה החשבון ולאחר התלבטות בניתי מתווה. הקליניקה תירכש ולמרות שחיקה של מרבית הסכום שמיועד לבנות הם יבצעו צעד נוסף – מכירה של הבית הפרטי הענק ורכישת פנטהאוז בפרויקט יוקרתי. ההפרש יכסה כמעט את כל שתכננו לבנות ובמידה שיהיה צורך בתוספת היא תגיע מהגידול המשמעותי שצפוי בהכנסות של הבעל הרופא. כולם יצאו מחייכים ומסופקים ובא לציון גואל .

לסיום אני מבקש לאחל לכם שנה טובה עם התחלות חדשות מרתקות . סוף שבוע נעים ושלעולם לא תצעדו לבד.

הכותב הינו חבר בוועדה הפנסיונית