דוד (שם בדוי), סוכן מכובד וידוע, הופיע לאחרונה במשרדי ובישר לי כי החליט למכור את תיק לקוחות הביטוח שלו. "אני כבר לא עומד בדרישות הרגולציה ופוחד מביקורת. אין לי דור המשך שיקבל עליו את ניהול מפעל חיי, ובגילי אני מעדיף לפרוש בשיא לפני שיהיה מאוחר", אמר דוד. דוד היה סוכן משנה בסוכנות ביטוח גדולה, ומחזור העמלות השנתי שלו עמד על כ־660,000 שקל. סוכנות האם "גזרה" 30% מעמלות תיק הביטוח, זאת בנוסף ל"עמלות העל" המקובלות בשל ההיקפים הגדולים של הסוכנות. בין דוד לסוכנות האם היה הסכם לפיו במקרה של סיום פעילותם המשותפת, יעבור כל התיק לידיו.
דוד ניהל משא ומתן עם מספר קונים פוטנציאלים ומצא סוכנות ביטוח מכובדת וידועה הנמצאת בבעלות חברת ביטוח. דוד והקונה רשמו מזכר הבנות בו פירטו את עקרונות העסקה. הסוכנות, אשר ניהלה עם דוד משא ומתן נעתרה לרוב דרישותיו והציעה לדוד מקדם תמורה של 300% מעמלותיו בשנה שקדמה לעסקה ובפריסה לשלוש שנים. "אין היום מקדם כזה בשוק" התפאר דוד, "אני אמור לקבל שני מיליון שקל".
הבעיה היא שדוד לא יקבל תמורה השווה למקדם 300%. סכום העמלות השנתיות התקבל אצל דוד לאחר שסוכנות האם גזרה 30%. מאחר ולפי ההסכם שבין דוד לסוכנות האם, בהפסקת ההתקשרות יועברו כל הזכויות בתיק הלקוחות לידי דוד, אזי הערך האמיתי של העמלות השנתיות הינו 943,000 שקל ולפיכך, המקדם הריאלי הינו 212% בלבד. זוהי חזרה על דפוס נפסד שהשתרש בשיח שבין חברות הביטוח לבין סוכני הביטוח. ניפוח וירטואלי של אחוזים שיש בו פוטנציאל לסכסוך על פרשנות ההסכם. שהרי דוד מצידו יטען כי מגיע לו תשלום בסך 2,829,000 שקל (943,000 כפול שלוש). כפתרון, יש להגדיר מקדם ריאלי אמיתי ולציין כי עמלות סוכנות האם נלקחו בחשבון לצורך קביעת המקדם. בהסכם ההבנות שבין דוד לסוכנות נקבע כי 600,000 שקל (30%) מהתמורה תירשם כ־"מוניטין", עוד 500,000 שקל (25%) "בגין תיק הלקוחות", וכן 700,000 שקל (35%) בגין "שלוש שנות ליווי" ו־200,000 שקל (10%) בגין "התחייבות לאי־תחרות".
באשר לאופן תשלום התמורה נקבעה מקדמה בסך 200,000 שקל כולל מע"מ וכן, בשלוש השנים הבאות צפוי דוד לקבל 50,000 שקל בתוספת מע"מ מדי חודש. עוד סוכם כי דוד יוכל להמשיך ולמכור ביטוח ובתמורה יקבל 50% מעמלת הסוכן.
הסוכנות המעוניינת ברכישה, נועצה עם עורך דין בעל ניסיון רב בעסקאות מכר של סוכנויות ביטוח וזה הכין טיוטת הסכם לחתימה. דוד פנה אליי עם טיוטת ההסכם וביקש ממני להעיף מבט לפני החתימה. מבדיקה עולה כי ההסכם כולל מספר בעיות שעלולות לסבך את דוד. הבעיה: מרכיב הוני גבוה מחייב את המוכר בתשלום מיידי של מס רווח הון ומע"מ. מכר של מוניטין, תיק לקוחות והתחייבות לאי תחרות, מהווים כולם יחד עסקה הונית המחויבת בתשלום מיידי של מס בשיעור של 25%, לפחות, וכן מע"מ על כלל הרכיב ההוני. מסים אלה חייבים בתשלום מראש ומידי וללא כל קשר למועד קבלת התשלומים בפועל. כלומר, מתוך שני המיליון שיקבל דוד, יהא עליו לשלם מס מיידי בגין החלק ההוני של התמורה כדלקמן: 25% מסך 1.3 מיליון (מוניטין, תיק לקוחות והתחייבות לאי־תחרות), סכום זה חייב במס רווח הון של 325,000 שקל ועוד מע"מ בסך 221,000 שקל. סך הכל מדובר ב־546,000 שקל. זאת על אף העובדה שעד למועד תשלום המס (שהינו תוך 30 ימים מיום העסקה), דוד יגבה רק 250,000 שקל (מקדמה 50,000+200,000 תשלום ראשון) לפיכך, חסר לדוד סכום של 296,000 שקל הנחוץ לו באופן מידי לצורך תשלומי המיסים.
האם המוניטין טוב או רע לדוד? אין להתעלם מהעובדה כי קיים יתרון לדוד במכירת רכיב מוניטין שהרי שיעור מס רווח הון לא יעלה על 25% (או 30% לכל היותר) לעומת שעורי מס פירותי ששיעורו עולה על 50%. לכן, למרות החובה לתשלום מידי של המס, טוב עשה דוד כשהגדיר את התמורה כתמורה בגין מוניטין (לעומת דוד, לקונה תותר רק הפחתת התשלום על פני עשר שנים).
הפתרונות לעניין תשלום מיידי של המס:
א. קביעת תשלום ראשון אשר ישולם על ידי הקונה כמזומן ובגובה שלא יפחת מהמס הצפוי בגין הרכיבים ההוניים, תיק הלקוחות והמוניטין.
ב. באשר למע"מ, כבר עם חתימת ההסכם, יש להגיש חשבונית על שני הרכיבים ההוניים (תיק הלקוחות והמוניטין) ולתאם את זמן פירעון הצ'ק עם מועד ההתקזזות של הקונה.
ג. יש לשקול הגדלת רכיב התמורה בגין הליווי על חשבון רכיב התמורה בגין תיק הלקוחות והמוניטין (טוב למוכר שכן, בגין הליווי זו הוצאה מוכרת עבורו).
ד. יש לנסח את ההסכם לאי-תחרות כהסכם מותנה אשר יעמוד למבחן העמידה בתום תקופת הלווי ולפיכך, מועד התשלום בגינו יקבע אף הוא לתום תקופת הלווי. מצב זה יאפשר דחיית תשלום המס בגין רכיב תמורה זה לתום תקופת הלווי.
מלומדים סוברים כי מכירת סוכנות ביטוח המלווה בהסכם לאי־תחרות, המגביל את סוכן הביטוח מלפעול מול אותם הלקוחות, תחשב למכירת מוניטין. בעניין ע"א 5118/13 משה בנימין ניסים נ' פ"ש גוש דן, נקבע כי סוכן ביטוח המוכר את עסקו, לרבות מוניטין, לחברה בה הוא ממשיך לעבוד, לא נפרד מהמוניטין, ולכן בעצם לא ביצע מכירה. לכן ההמלצה היא לערוך הסכם ליווי נפרד, ולציין בפירוש כי המכירות שיבצע דוד בתקופת הליווי תיחשבנה כחלק מהנכס הנמכר בלבד והעמלות שיתקבלו יספרו לטובת בחינת שימור התיק וגמר החשבון.
הבעיה: המקדמה תפרע רק לאחר תום העברת הזכויות אצל חברות הביטוח מדוד אל הסוכנות קונה סביר יתנה את מועד פירעון המקדמה לאחר סיום העברת הזכויות אצל חברות הביטוח. היות וכאמור, דוד פעל כסוכן משנה בסוכנות האם אשר לה 30% מהזכויות לעמלה, הליך העברת הזכויות מידי דוד לידי הקונה עתיד להתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון, העברת 30% מהזכויות מסוכנות האם לידי דוד ובשלב השני העברת 100% מהזכויות מידי דוד לקונה. המציאות מלמדת כי הליך זה מתבצע על ידי חברות הביטוח, כמו גם על ידי סוכנויות, בעצלתיים ונגרר זמן רב. בעיה זו מעכבת את העברת סכום המקדמה מידי הקונה לידי המוכר. ואולם, שעון הזמן לתשלום המיסים אינו עוצר. מצב זה מחמיר עוד יותר את בעיית הנזילות הקשה בה נתון דוד ממילא. דוד בעל כורחו, עלול לבצע עבירת מס בלא שהתכוון לכך, מצב שיכול היה להיחסך ממנו בייעוץ מוקדם ונכון. חשוב לציין, כי ההסכם הינו "הסכם מותנה", שיכנס לתוקפו לאחר קבלת אישור כל חברות הביטוח על סיום העברת הזכויות לידי הקונה. כך שמועד הדיווח לשלטונות המס יחל להימנות מיום פירעון המקדמה.
בנוסף, יש מקום להגביל את עיכוב המקדמה להעברת 80% מהזכויות, או לציין כי המקדמה תפרע עם אישור החברות בהן משולמות עיקר העמלות. מאמר זה נגע רק בקצה הקרחון במורכבות שבעסקת מכר של סוכנות ביטוח. יש לתת את הדעת על שאלות רבות נוספות אשר בלעדיהן עלולה עסקת המכר לעלות על שרטון לאחר חתימתה או במקרה הטוב, עוד בטרם תחתם.
שאלות נוספות הראויות לבחינה:
- האם עמלת הבסיס, זו שהתקבלה אצל המוכר בשנה הקודמת להסכם הינה מוחלטת ומחייבת את מלוא התשלום על פי ההסכם, או שעמלת הבסיס תיבחן בעתיד ותחייב חישובי התאמה לביצוע בפועל בהתאם לשימור התיק?
- מה דינה של סטייה קלה בשימור תיק (10%־15%) שבין סכום הבסיס לתוצאת האמת וכיצד יש לחשבה?
- מהו מועד ביצוע תחשיב ההתאמה?
- מהו ליווי?
- מה מצופה מהמלווה?
- מה מצופה מהקונה?
- מהם הביטחונות שיש לדרוש לשם הבטחת תשלומי הקונה?
- מה חייבים הצדדים להצהיר באשר לכשרותם להתקשר בעסקה?
- מהם המסמכים שעל המוכר להציג בפני הקונה, שיעידו על מהות תיק הביטוח, ערכו ומרכיביו?
*** האמור במאמר זה אינו מהווה המלצה משפטית ומומלץ להיוועץ בעורך דין וברואה חשבון. הכותב הינו חבר בוועדת הביטוח של לשכת עורכי הדין
