בבית משפט השלום בראשון לציון פסק בתביעתה של חברת ש. שלמה רכב בע"מ נגד ארז חגי ו־AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ.
עובדות המקרה: רכב ששייך לחברת ליסינג נפגע בתאונה והוכרז כ"אובדן גמור" או כ"אובדן להלכה". שני הצדדים הסכימו כי האחריות לתאונה מוטלת על מי שפגע ברכב. בהתאם לחוות דעת מטעם שמאי שצורפה לתביעה, שווי השוק של הרכב הוא 83 אלף שקלים, וזאת לאחר הפחתות הנדרשות כתוצאה מכך שמדובר ברכב של חברת ליסינג. שלמה מכרה את שרידי הרכב תמורת 8,000 שקלים. לאחר ניכוי סכום זה, בתוספת הוצאות גרירה ושכר טרחת שמאי, דרשה שלמה מ־AIG פיצוי בסך 75 אלף שקלים.
שלמה טענה, כי על המזיק לפצותה לפי שווי השוק של הרכב במועד התאונה. AIG טענה, כי הפיצוי צריך להיות נמוך יותר, שכן שלמה כחברת הליסינג נהנית מהנחות בעת רכישת רכב חדש. לטענתה, הערך שלפיו יש לפצותה נמוך ממחיר השוק של הרכב בכ־15% . מחלוקת משפטית זו היא
שעמדה במרכז התיק.
בית המשפט ציין, כי תכלית דיני הפיצוי בנזיקין היא השבת מצבו של הניזוק לקדמותו. כלומר, יש להעמיד את הניזוק, במידת האפשר, באותו מצב בו הוא היה נמצא אילולא התרחש האירוע. הבחינה מה נדרש כדי להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו נגזרת ממאפייניו הספציפיים של הניזוק האינדיבידואלי. על עיקרון זה אין חולק. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מהו הביטוי המעשי של הכלל. האם העובדה שבמועד בו אירעה התאונה נהנית שלמה מהאפשרות לרכוש רכב חדש בהנחה משפיעה על גובה הפיצוי?

ישנם פסקי דין בהם נקבע באופן חד משמעי, כי המבחן היחיד לקביעת הפיצוי לו זכאית חברת הליסינג בנסיבות המתוארות הוא שווי השוק של הרכב. בפסקי דין אחרים נקבע מבחן דומה, אולם בית המשפט ציין, כי אילו היה מוכח בפניו כי הנזק האינדיבידואלי שנגרם לחברת הליסינג נמוך יותר, אפשר שהיה מקום להפחית את הפיצוי. בית המשפט ציין, כי קיימות גישות שונות בשאלה זו, ולאחר ששקל בדבר, עמדתו היא כי חברת הליסינג זכאית לפיצוי לפי שווי השוק של הרכב
שנפגע, ללא התחשבות בהנחות הניתנות לחברת הליסינג בעת רכישת רכב חדש.
בית המשפט קבע, כי כאשר רכב של חברת ליסינג נפגע בתאונה באופן שהוציאו מכלל שימוש, זכאית חברת הליסינג לפיצוי לפי שווי השוק של הרכב, בלא קשר למחיר בו נרכש הרכב או לזכאותה של חברת הליסינג להנחות בעת קניית רכבים חדשים. נקודת המוצא היא כי הנזק שנגרם כתוצאה מאובדן נכס הוא שווי השוק של הנכס, וכי הנטל הוא על המבקש לסטות מנקודת מוצא זו.
עוד הודגש בפסק הדין, כי העיקרון המנחה הוא השבת המצב לקדמותו. כנגזרת מכך, על הפיצוי שנפסק להביא לכך שתהיה בידי הניזוק אפשרות לרכוש נכס חלופי דומה. בדרך כלל, פיצוי זה יהיה בגובה שווי השוק של הנכס. על מי שמבקש לסטות ממדד שווי השוק מוטל הנטל להוכיח זאת. מקום בו יש לניזוק כוח להקטין את הפגיעה בו עליו לעשות בו שימוש והדבר מתחייב מעקרון הקטנת הנזק. בית המשפט קבע, כי שלמה לא נהנתה מהנחות בעת רכישת רכב משומש. הנתבעים היו צריכים להראות, כי יש בהנחה הניתנת לשלמה בעת רכישת רכב חדש כדי לשכנע, כי הנזק שנגרם לה נמוך משווי השוק של הרכב המשומש שנפגע, ולהראות דרך בה ניתן לכמת את ההפחתה. הנתבעים לא עמדו בנטל זה, ולפיכך, קבע בית המשפט, כי אין לסטות מנקודת המוצא, וכי שלמה זכאית לפיצוי לפי שווי השוק של הרכב שנפגע.
בית המשפט קבע כי שלמה זכאית לפיצוי לפי שווי השוק של הרכב שנפגע, בהתאם לחוות דעת השמאי שהגישה, ועל הנתבעים, באמצעות AIG לשלם לה סך של 14,935 שקלים וכן אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין.
*עד למועד סגירת הגיליון לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הכותב הוא היועץ המשפטי של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת סוכני ביטוח