איך נקשרת הבינה המלאכותית לחיינו?

סו"ב רחל כבודי בטור מיוחד על השפעותיה של הבינה המלאכותית על חיינו. ואיך הכל מתקשר לביטוח?
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אנו נעזרים כיום בבינה מלאכותית כמעט בכל המישורים בחיינו. מנועי החיפוש שאנו משתמשים בהם, אפליקציית ווייז ועוד. דוגמא נוספת היא הפידים של הרשתות החברתיות. כל שהות בפיד או קליק שעושים מלמדת את פייסבוק איך להציג את הפיד בצורה טובה יותר לכל האנשים מצד אחד, וגם ספציפית לאותו אדם.

לבינה מלאכותית (Artificial Intelligence) ישנם שני סוגים: צרה וכללית.
צרה – ממוקדת במשימה אחת. כלומר, ניסיון ללמד את המחשב לבצע משהו אחד טוב כמו בני אדם אבל בלי היכולת של המחשב לחשוב ולהבין לבדו מההקשרים.
כללית – חושבת ולומדת בעצמה משימות שונות ויודעת להבחין בהקשרים, לבצע לימוד עצמאי של נושאים חדשים, לצבור ידע כללי, לראות, לחוש, להריח, לפתור חידות, וכל זאת לפחות כמו בני אדם ובשלב מתקדם אף יותר.

ניתן לראות את השימוש בבינה מלאכותית בתחומים נוספים ורבים בחיינו:
בתחום המזון – אמזון לומדת מכל קניה שאדם עושה מה להמליץ לשאר האנשים ומה לו ספציפית.
בתחום התחבורה – יש מכוניות אוטונומיות של גוגל, טסלה ואובר. כל נסיעה ברכבים שכאלה מוסיפה עוד ידע למוח של המכוניות ובכך מאפשרת נסיעה בטוחה יותר מכל נהג הכי מנוסה.
בתעשייה – אפשר לראות רובוטים שרואים ושומעים ובונים חלקים באופן מדויק ומוזילים את עלויות הייצור וכך כולנו נהנים ממוצרים הרבה יותר זולים והרבה יותר איכותיים.
בתחום הביטחון – הן מבחינת הרשת והן מבחינת המרחב הפיזי המכונה לומדת מהם הגורמים המסוכנים ואיפה הם נמצאים. היום כבר ניידות משטרה וגורמי צבא מונחים על ידי מכונות לומדות להגיע אל גורמי הטרור והפשיעה.
בתחום הרפואי – בינה מלאכותית יודעת לאסוף נתונים לגבי מי חולה, במה, איזה טיפול ניתן לו ומה היתה תוצאתו. כבר היום המחשב יודע לפענח לדוגמא צילומי רנטגן ו־MRI יותר מכל רופא הכי מומחה וותיק בתחום, וזאת מפני שלרופא ככל שיהיה לו ניסיון וותק, עדיין המוח האנושי מוגבל לעומת מכונה שיודעת ללמוד כמו אלפי רופאים ביחד ולהשתפר מפעם לפעם.

אוניברסיטת אוקספורד פרסמה מאמר שבו דנו מתי הבינה המלאכותית תוכל לבצע את כל המטלות שבני אדם יכולים לבצע כיום. הבינה יודעת טוב מאדם לעשות חישובים, אבל לגבי לדבר ולהבין כמו בן אדם, לקרוא מאמרים, לראות סרטים, לקשור את הדברים, להקשיב ולהרגיש – הבינה המלאכותית מתחילה לפתח את עצמה בעצמה ומגיעה לרמה סופר אינטליגנטית וטובה בהרבה יותר מבני אדם.

מרבית המדענים חושבים שלקראת שנת 2040 תוכל הבינה המלאכותית לעבור את הבינה האנושית. רובוטים של פייסבוק פיתחו למעשה שפה חדשה באופן עצמאי שתאפשר להם לתקשר בצורה יותר יעילה ביניהם. זהו לא המקרה הראשון שבו חוקרים מזהים פיתוח של שפה חדשה על ידי מערכות בינה מלאכותית. במקרה קודם, הבינה המלאכותית של

גוגל שמשמשת בין השאר בשירות התרגומים המקוון שלה, פיתחה לעצמה שפה חדשה שתאפשר לה לבצע את מטלותיה בצורה יותר יעילה.

השפות האלה שמומצאות בתוך זמן קצר מתפתחות מהר מאוד לצורת תקשורת שכבר אינה דומה לשפה אנושית. מערכות בינה מלאכותית נוטות לפתח לעצמן יכולות לתקשורת יעילה בהתאם למשימות שלהן. למשל במקרה של הרובוטים של פייסבוק, בוב ואליס, אלה נדרשו לבצע מטלות מסוימות והשפה שימשה אותם לנהל שיחה על המטלות שבוב יבצע ועל אלה של אליס. לאחר שניתחו את השפה שבה הם השתמשו, החוקרים נוכחו שהיא הייתה הרבה יותר יעילה מבחינתם כדי להעביר את המסרים ביניהם מאשר אם היו משתמשים בשפה אנושית רגילה. בינה מלאכותית וביטוח

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר קראה לענף הביטוח לאמץ חדשנות דיגיטלית: "אנחנו כרגולטורים מוכנים להסיר חסמים ואפילו לתת הקלות בדרישות ההון לגופים המאמצים תפישה דיגיטלית מלאה ומודלים חדשניים לניהול הסיכון הביטוחי", ציינה.

אחד השמות הבולטים בתעשיית הביטוח העולמית הוא MunichRE הגרמנית. באחרונה נקשר שמה של מינכן־רה באימוץ ובהשקעה בסטארט־אפים המציעים חדשנות לתחום, כמו ביג דאטה, בינה מלאכותית ואנליטיקס – כמויות אדירות של מידע נאגר היום בארכיונים, בקבצים אישיים ובמאגרי מידע שונים. באמצעות אלגוריתמים חכמים וכלי ניתוח וחיזוי ניתן להשתמש במידע זה כדי לספק שירותי ביטוח מדויקים וזולים יותר, תוך כדי הערכת סיכון נכונה. משלב המכירות ועד החיתום, מידע זה יכול לסייע למבטחים לשפר את הנאמנות של הלקוחות שלהם ולייעל הזדמנויות מכירה.

אין ספק שאנו בדרכנו לעולם חדש ואולי יום אחד נתעורר לעולם שבו הרובוטים ישלטו עלינו.

הכותבת היא יו"ר ועדת יחסי ציבור וקשרי חוץ בלשכת סוכני ביטוח

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email