חוזר הצירוף ממלא אותנו בחובות והוראות שונות המצריכות היערכות נכונה של משרד הסוכן. בהרצאותיי אני שב ומחדד את החשיבות שבמתן הסברים מקיפים ללקוח (כן, גם אם הוא אומר שהוא סומך עליכם ב־100%).

השבוע רציתי להתייחס לעניין סעיף 5 לחוזר הצירוף, המדבר על כך שסוכן הביטוח ישאל שאלות ברורות ולא מכשילות, המתאימות לגילו ושפתו של הלקוח. והסיפור שהיה כך היה: לתובע, אזרח ותושב הרפובליקה הצרפתית, היתה דירה בתל אביב. הוא נפגש עם סוכן הביטוח אשר רשם בטופס ההצעה לביטוח הדירה ותכולתה את המילים "דירת מגורים כל חודשיים בארץ וחודשיים בחו"ל". בהסתמך על האמור בהצעת הביטוח, הפיקה חברת הביטוח פוליסה הכוללת את כיסוי בין היתר לפריצה, ואף צוין בדף פרטי הביטוח: "מוצהר ומוסכם בזה כי המבוטחים נמצאים בדירה לסירוגין למשך חודשיים, וחודשיים בחו"ל".

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

במהלך תקופת הביטוח אירעה פריצה ומרבית תכולת הדירה נגנבה. התובע, אשר שמח על כך שדאג לערוך ביטוח, פנה לחברת הביטוח וביקש את תגמולי הביטוח ונדחה. לטענת נציגי חברת הביטוח, הם בדקו ומצאו כי הדירה של הלקוח בוטחה על בסיס מצג לפיו היא "דירה תפוסה", אבל, זו לא באמת דירה תפוסה – הרי הלקוח מתגורר בדירה רק בחודשי הקיץ, ומשכך מדובר על "דירה לא תפוסה" ("דירה הפנויה למעלה מ־60 יום רצופים או דירה שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה מ־60 יום רצופים", עב"א).

התובע הגיש תביעה הן כנגד סוכן הביטוח והן כנגד חברת הביטוח. בין היתר, טען המבוטח, כי הוא אמנם חתם על הצעת הביטוח, אך לא קרא את פרטי הצעת הביטוח שכן אינו קורא ואינו מבין עברית. לטענתו, סוכן הביטוח הראה לו היכן לחתום, ושם חתם.

לא דובר עברית

התובע ציין כי סוכן הביטוח ידע שהוא מתגורר בפאריז ומגיע לתל אביב, כל שנה לחופשה, וכי מעולם לא אמר לסוכן הביטוח שהינו מתגורר בדירה, כל חודשיים, לסירוגין. התובע הדגיש כי במהלך השנים שקדמו לפריצה הוא חידש את הביטוח באופן אוטומטי ושילם בהוראת קבע בבנק. בנוסף, הוא גם לא קיבל מעולם את הפוליסה והתוודע אליה רק לאחר שארעה הפריצה.

הסוכן והמבטחת טענו מאידך כי הדירה בוטחה כ"דירה תפוסה" בהתאם למידע שנמסר על ידי התובע לסוכן הביטוח ומשום שהתובע לא רכש הרחבה לביטוח דירה שאינה תפוסה, דין התביעה להידחות מחמת העדר כיסוי ביטוחי. בנוסף, התובע מסר פרטים שגויים שנרשמו בהצעת הביטוח בדבר: "דירת מגורים כל חודשיים בארץ וחודשיים בחו"ל", והוא אף חתם על ההצעה ולכן חזקה שהוא מבין על מה חתם.

בית המשפט קבע כי "סוכן הביטוח התרשל בעריכת הביטוח בכך שמילא את ההצעה על בסיס שיחה עם התובע שאינו דובר עברית על בוריה באופן שהצעת הביטוח נערכה בתנאים של העדר תקשורת מלאה ויעילה – מה שהוביל לרכישת פוליסה שלמעשה אינה מעניקה לתובע כיסוי ביטוחי כלשהו".

בית המשפט הדגיש כי אם היה מוסבר לתובע (כאמור, אזרח צרפתי) כי יש הבדל בין דירה תפוסה לדירה לא תפוסה, הרי שהתובע היה בוחר את הכיסוי המורחב שיתאים לצרכיו כמי שמגיע לארץ רק בקיץ ומשכך חטא הסוכן לתפקידו כאשר לא הבהיר לתובע פרט מהותי שכזה.

יתרה מכך, הסוכן הבהיר כי אינו דובר צרפתית, לכן קבע בית המשפט, כי יש לראות בזה רשלנות כלפי התובע, מה שמזכה אותו בתגמולי הביטוח. למען הגילוי הנאות, אחדד כי פסק הדין פורסם לפני כניסתו לתוקף של חוזר הצירוף, אך מסקנות השופטת מתחדדות עוד יותר לאור סעיף 5 לחוזר הצירוף לביטוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *