אליה וקוץ בה

למי שייך הנכס שנקרא "לקוחות" בהסכם התקשרות של סוכן עם סוכנות ביטוח? עו"ד אמנון פיראן עם כל מה שצריך להסדיר ולבדוק לפני חתימה על הסכם מסוג זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

באחד מפסקי הדין המעניינים שנכתבו בקשר למערכת היחסים בין סוכנות ביטוח לסוכני המשנה שלה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב מספר קביעות שעשויות לעניין כל אחד ואחד מכם כאשר הוא מתקשר בקשר עסקי עם סוכני משנה מצד אחד ו/או עם סוכנות ביטוח מצד שני.

במחלוקת שנידונה בין סוכנות ביטוח שביקשה להגביל את סוכן המשנה שלה לאחר הפסקת העבודה ביניהם. בית המשפט קבע: 1. ביחסים בין סוכנות לסוכני משנה, לשני הצדדים אינטרס לגיטימי בשמירת הקשר עם הלקוח כדי להוסיף ולבטחו גם בשנים הבאות; 2. אין לאף אחד מהצדדים בלעדיות על מאגר הלקוחות ואף צד אינו יכול לנכס לעצמו את הלקוחות; 3. מניעת אפשרות תחרות על הלקוחות המשותפים הינה הגבלה בלתי סבירה של חופש העיסוק.

עו"ד אמנון פיראן | צילום: רן כליף

חשוב לציין כי במקרה הנדון לא היה הסכם כתוב בין הצדדים ולכן הגיעו עד כדי פנייה לבית המשפט. ככל שיש הסכם כתוב בין סוכנות לסוכני המשנה אז המצב הופך להיות ברור יותר, אולם קביעותיו של בית המשפט המחוזי תמיד ימשיכו לרחף מעליהם והסכמים כאלה צריך לנסח היטב.

ולמה אני נדרש לדוגמה לעיל? לאחרונה פנו אלי מספר סוכני ביטוח חברי הלשכה כדי שאחווה את דעתי המשפטית בעניין של התקשרות בין סוכנויות ביטוח לסוכני משנה באופן כללי, ולהידרש בפרט לעניין התקשרות סוכני הביטוח בהסכם חדש עם סוכנות הביטוח פספורטכארד הפועלת בתחום ביטוח נסיעות לחו"ל.

על פי דבריהם של הסוכנים, בהליך ההתקשרות לצורך שיווק מוצרי הסוכנות, הם נדרשים לחתום על הסכם חדש (שזה בוודאי לגיטימי), אלא שניתוח סעיפיו מלמד כי סוכני הביטוח מסכימים מראש למתן מספר זכויות חד צדדיות לטובת הסוכנות, ונפרט: א. סוכנות הביטוח עשויה בעתיד לפנות ללקוחות הסוכן בהצעות לרכישת מוצרי הביטוח של הסוכנות בכל עת ובכל אמצעי שתמצא לנכון; ב. סוכנות הביטוח רשאית להעביר מידע על הלקוחות לכל צד שלישי כפי שתמצא לנכון; ג. סוכנות הביטוח רשאית להעביר את הזכויות הנובעות מהסכם ההתקשרות לכל צד שלישי לרבות במקרה של מיזוג ורכישה.

"לשני הצדדים אינטרס לגיטימי בשמירת הקשר עם הלקוחות" | צילום: Shutterstock

עולה כמובן השאלה – של מי הנכס שנקרא "לקוחות"? או, מהן "הזכויות הנובעות מההסכם"? הרי כל סוכן מתחיל יגיד לכם כי הלקוחות הם שלו באופן בלעדי, ואולם בהסכמה לתנאי פספורטכארד, הסוכן מסכים בעצם למעין בעלות משותפת על תיק הלקוחות שלו. מתן הזכויות הנ"ל לסוכנות מקנה לה לכאורה או למי שירכוש אותה בעתיד לגיטימציה מלאה לפנות ללקוחות הסוכן ולמכור להם את כל סוגי הביטוח שרק אפשר לדמיין ולאו דווקא בתחום הספציפי שלשמו נערכה ההתקשרות הראשונה בין הצדדים. האם אתם הסוכנים והסוכנות מודעים לכך?

שאלה נוספת היא, האם הזכויות בתיק שוות בין הצדדים? ובנוסף, ניתן לשאול האם מתוך "הבעלות" המשותפת תגיע דווקא לסוכנים תמורה בגין מכירה עתידית של תיק הסוכנות לגורם שלישי, אם וכאשר?

שאלה חשובה נוספת שעולה היא מהי השפעת הסכם שכזה על ערך התיק של סוכן הביטוח? הרי חלק מהסוכנים מתכנן את היום שבו ימכור את התיק וייצא לפרישה מכובדת, ואולם כאשר עננה זו מרחפת מעל הראש, סביר להניח שקונה פוטנציאלי יטען לערך מופחת של התיק החשוף לפעילות ביטוחית של צד שלישי.

לסיכום, ראוי לשקול הן את היתרונות והן את החסרונות ולהגיע להחלטה מושכלת. כמובן שקיים שיקול מסחרי בהתקשרות שכזו, אך עליו לא הרחבתי במאמר זה.

הכותב הוא יועץ הלשכה בביטוחי בריאות ועוסק במיזוגים ורכישות של סוכנויות וסוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email