פקודת מס הכנסה ושיטת חישוב המס על קצבאות יוצרת פוטנציאל מובנה לכפל מיסוי. חלק מההפקדות שמופקדות לתוכניות פנסיוניות של עובד הינן מכספים שחויבו במס, ומנגד כל קצבה שמשולמת לעובד מהתוכניות הפנסיונית שלו חייבת במס.
לצערנו, פקודת מס הכנסה בבסיסה בסעיף 2(5) אינה מבחינה בין קצבה שמקורה מכספים שכבר חויבו במס לבין קצבה שמקורה מכספים אחרים.
מתוך הבנה זו, בשנת 2000 הוכנס לפקודת מס הכנסה המושג של "קצבה מוכרת" – קצבה הנובעת מכספים שכבר חויבו במס בעת ההפקדה לתוכנית הפנסיונית, ונקבע שקצבה זו בעת קבלתה תהיה פטורה ממס. לצערנו הרב, ההגדרה שנוספה בשנת 2000 הייתה שגויה ולרוב לא רלוונטית, וזאת משום שנקבע שהיא תחליפית לפטור קצבה מזכה (פטור שכל מקבל פנסיה באשר הוא זכאי לו) וכן קטנה או מתבטלת עקב שימוש בפטור למענקי פרישה (לפי נוסחת השילוב).
בשנת 2012, במסגרת תיקון 190, בוטל העיוות בהגדרה של פטור הקצבה מוכרת, וכיום פטור זה עומד בפני עצמו ואינו תחליפי לפטור קצבה מזכה. כמו כן, הוא אינו מושפע משימוש בפטור על מענקי פרישה לפי סעיף 9(7)(א). הפטור בגין "הקצבה המוכרת" בא לתקן את בעיית כפל המס המובנה במיסוי קצבאות המשולמות מקופת גמל לקצבה (בשולי הדברים אציין שהתיקון הוחל רק לגבי הפקדות לאחר 2011 ולגבי הפקדות קודמות נשארו הכללים שהיו ערב התיקון).
המשמעות
לאור כך ומתוך ניתוח הרכיבים המוגדרים כ"תשלומים פטורים" ואשר מהווים את המקור לקצבה מוכרת ניתן להגדיר שלכל שכיר ששכרו המבוטח הוא מעל השכר הממוצע במשק (10,551 שקל בשנת 2022) נצברים בתוכניות הפנסיוניות שלו "תשלומים פטורים" והוא יהיה זכאי בעתיד בגינם לפטור "קצבה מוכרת" (הפקדה לתגמולי עובד מעל 739 שקל לחודש).
נקודה זו הולכת ומתעצמת ככל שהשכר המבוטח של העובד גדל וזאת עקב זקיפת המס בגין תגמולי המעסיק ולפיצויים בהתאם לתקרות הרלוונטיות. הטבלה הבאה תמחיש את המשמעויות:
האתגרים
לצערנו יש לא מעט אתגרים במימוש זכויות הפטור ומניעת כפל המס כפי שהוצג. עד היום המערכות השונות שאמורות לדעת, לסמן ולסנכרן בין מרכיבי הקצבה המוכרת והמזכה אינן פועלות כראוי וגורמות לנזק כספי ניכר לחוסכים והפורשים.
ישנם מספר גורמים המעצימים אתגרים אלו:
- חוסר ידע והיכרות של הנושא (חוסכים, מעסיקים, מתפעלים, סוכנים וגופים מוסדיים).
- אי הקפדה על דיווח מתאים וקליטת נתונים.
- שימוש במיסוי הפנסיוני כתחליף לשינוי מדרגות המס (הקטנת תקרה לזקיפת תגמולים, הוספת זקיפה על פיצויים).
- ריבוי תוכניות פנסיוניות ופיצול בין גופים שונים.
- ניודי צבירות ללא בקרה נאותה.
- חוסר מודעות.
עקרונות הפתרון
- ביצוע תחשיבים רטרואקטיבים ותיקון סימון הכספים שהופקדו (מ-2012 בוודאות, מ- 2000 לפי היתכנות כלכלית).
- הקפדה על דיווח וסימון נאות של הכספים בשלב ההפקדות (מעסיק, מתפעל, גוף מוסדי).
- בקרה על "סימון" הכספים באופן שוטף.
- בכל פרישה וקבלת קצבה מתוכניות פנסיוניות יש לבחון לשקול ולטפל בחישוב ואישור הקצבה המוכרת של הפורש.
- פנייה ועזרה מאנשי מקצוע המתמחים בתחום זה.
הכותב הינו מומחה לפרישה ומנהל תחום מקצועי ב"שיא מג'ק" חברה לתכנון פרישה ותכנון פיננסי
