אם נדמה לכם שאתם מחכים היום יותר זמן מבעבר לשירותי גרירה/תיקון, אתם לא טועים – זו המציאות. ההמתנה לשירותים אלה בעוד אתם תקועים עם הרכב בשולי הדרך, גדלה בכ-40% בממוצע, לעומת לפני שנתיים.
את האיחורים המשמעותיים תולות חברות שירותי הדרך בעיקר בפקקים, שבימים אלה שלאחר הקורונה, הם חמורים הרבה יותר, גם משום שמאות אלפים שהיו בתקופה זו בחו"ל נמצאים בארץ על הכבישים. "זה לא סוד שמצב התחבורה בארץ הולך ומחמיר בגלל הזנחה תשתיתית של שנים רבות שעכשיו מגיעה לשיא שלא היכרנו ושנת הקורונה העצימה זאת", טוען דני בר, מנכ"ל דרכים ומוסיף: "הציבור הישראלי מאבד אמון באמצעי התחבורה הציבורית (אוטובוסים ורכבות) בגלל חוסר יעילות ושיבושים מתמשכים בקווים. נוסיף לכך את העובדה שמדי שנה מתווספים לכבישי הארץ עוד כ-100 אלף כלי רכב חדשים, בהיעדר טיפול מהיר ומעמיק בתשתיות, המצב רק ילך ויחמיר". חיים לייבוביץ, מנכ"ל זברה: "האבסורד הוא שהרכב התקוע בעצמו גורם לפקק, שהגרר שלנו תקוע בו".
מרחק הגרירה מתארך
אבל יש עוד סיבות לעיכובים בשירותי הדרך – גם מרחקי הגרירה מתארכים; "אנחנו עובדים מול חברות הביטוח במודל של מתן שירות גרירה מכל מקום לכל מקום ולכן בפועל צריכים להיענות לדרישת הלקוח, גם אם נתקע בתל אביב ורוצה לגרור את הרכב לחריש, שם הוא מתגורר", מציינים בשגריר. בחברת "זברה" טוענים גם שיש מגמה גוברת של לקוחות שמבקשים לגרור את הרכב למוסכים מוזלים: רכב חדש שהיה מטפל במוסך מרכזי של יבואן בתל אביב מבקש מאיתנו היום לגרור את הרכב לטייבה, כי שם זה עולה לו מחצית המחיר", מספר ניר כהן, מבעלי החברה.
גידול בעלויות
"אם לפני שנתיים נהג גרר היה מבצע 10 גרירות ביום, היום הוא עושה אולי 6-7", מסביר לייבוביץ' את ההשפעה של הגורמים הנ"ל על עלויות חברות שירותי הדרך. לדבריו, כדי להיענות לקריאות יש שימוש רב יותר בקבלני משנה, מה שמוסיף על העלויות. מנכ"ל דרכים מספר, שהחברה עיבתה את צוותי השטח בצורה ניכרת כדי לספק את השירות ברמה המתבקשת.
מנכ"ל שגריר דוד מיכאל אף מחריף ואומר: "הענף נכנס למשבר חמור; חזרנו ממשבר הקורונה לתוך כאוס בכבישים ופקקים בלתי נגמרים, מלבד העומס הרב בכבישים המשפיע על היכולת להגיע ללקוחות חלה עליה גדולה בתשומות הנדרשות לאספקת השירותים, בין היתר.
"ירידה בכמות השירותים למכונאי/גרר ליום כתוצאה מהפקקים וכתוצאה מכך עולה הצורך להגדיל את כוח האדם (דבר מורכב בפני עצמו בתקופה הנוכחית) אשר משית על החברה הוצאות כבדות. עליה במחירי התשומות, עלות קבלני משנה, שכר עובדים וכ-20% במחירי הדלק בחצי שנה האחרונה.
"עליה בשכיחות לשירותי הגרירה יקרים על פני תיקוני דרך היות וכיום כמעט ולא ניתן לטפל ברכב שלא במוסך".
רכב חשמלי ישלם יותר
החברות אף טוענות שאין היום בכתב השירות של חברות הביטוח מענה לגרירת כלי רכב חשמליים, שמספרם בכבישים הולך וגדל: "רכב חשמלי שנגמרה לו הסוללה הופך לאבן כבדה שמסובך מאוד להעלות אותה על גרר, והטענה שלו בשטח לנסיעה קצרה נוספת (השוק הצטייד במטענים) לוקחת חצי שעה", טוען כהן.
החברות מבקשות מסוכני הביטוח שאם ללקוח יש רכב חשמלי, להודיע לו שכתב השירות אינו מכסה שירותי דרך לרכב חשמלי, וכי יהיה עליו לשאת בתשלום נוסף לחברת הגרירה.
מה הפתרונות שמציעות החברות?
החברות דורשות ממשרד התחבורה שיאפשר להם לנסוע בנת"צים או בשולי הדרך – "אנחנו רכב חירום לכל דבר", הן טוענות. מהרגולטור ומחברות הביטוח הן מבקשות לייקר את כתבי השירות כדי לעמוד בעלויות הגדולות שנפלו עליהן: "כתב השירות אינו מותאם למצב בשטח. צריך למשל להגדיר בו מרחק גרירה מקסימלי, שמעבר לו הלקוח ישלם תוספת", הן ממליצות.
מיכאל: "כל המעורבים בענף, חברות הביטוח, הממונה על שוק ההון, משרד התחבורה וחברות שירותי הדרך והגרירה חייבים להתגייס לנושא על מנת למצוא פתרונות בכדי לא להביא לקריסתו של הענף ולפגיעה במיליוני הנהגים".
