בתחילתה של כל מערכת בחירות יש נטייה לתייג אותה כ"מערכת הבחירות הכי מעניינת שהייתה כאן". ואכן רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. אך מבלי להישמע קלישאתי, אני סבור שמערכת הבחירות הקרובה היא באמת אחת שכזו.
מה בכל זאת חדש בבחירות האלו? ומה מנסים לייצר כחדש?
• זוהי הפעם הראשונה בה ישנה מערכת בחירות צמודה למערכת בחירות קודמת. הקהל הישראלי שבע מחוסר המשילות, מהבטחות הבחירות, מטלטלות פוליטיות ומההתכתשויות הבלתי פוסקות. ברובו הגדול הוא מעדיף לבלות את היום בים מאשר ללכת להצביע. האתגר המשמעותי כיום הוא לייצר במערכה הקרובה אנרגיות חדשות ולהביא חידושים מעניינים בתקופה כל כך קצרה. המפלגות צריכות לייצר לאזרחים מניע לפעולה, על מנת שיצאו ביום הבוחר להצביע ויביאו אחוז הצבעה גבוה.
• "הולדתו של איווט החדש": מגמה ארוכת שנים עברה על ליברמן. מספר מערכות בחירות, ירידה מתמדת במספר המנדטים, ביצוע חבירה לא מוצלחת לליכוד ושלל טלטלות מפלגתיות דוגמת פרשת "ישראל ביתנו". עם כל זאת, בחכמה פוליטית הפך לאחר הבחירות להיות לשון המאזניים, האיש שיכול לקבל את חצי המלכות בזכותו תורכב הממשלה, או תלך לבחירות חוזרות. "בחירתו של איווט, שיש שיאמרו שבגללה התכנסנו, סייעה לו בייצור תדמית חדשה. מהלך של פוליטיקאי מיומן שמזהה ואקום פנוי ומסתער לעברו (בניגוד להגיון של אדם שחצי המלכות מונחת לפניו).
ליברמן יוצא לתהליך מיצוב מחודש בקרב הקהל אותו מזהה כבעל עניין. מעניין לעקוב ולראות כמה קמפיין טוב יכול להשכיח את כל העבר ואפילו לייצר תקווה מחודשת. ליברמן מתגלה כמי שיודע לזהות הזדמנויות ולהסתער עליהן. "האיווט החדש" למעשה דומה יותר מתמיד לאיווט של פעם, פוליטיקאי מחונן שיודע לעשות פוליטיקה ולזהות דעת קהל.
• באותו עניין, לימין יש אתגר יוצא דופן – הוא צריך לייצר ממשלת 61 ללא איווט, וזוהי משימה לא פשוטה. כמדומני שאם יש מישהו שיכול לעמוד בזה, זה נתניהו. ה״קוסם״ מבלפור, כפי שנוהגים לכנות אותו, ככל שיכו בו יותר, ישלוף עוד הברקה ועוד מהלך שידבר לליבם של הבוחרים ובעיקר יגרום למעל מיליון בוחרים להאמין שאין לו תחליף.
• שאלת השאלות בבחירות הרדומות האלו היא אחוז ההצבעה והאם המפלגות הקטנות כגון מפלגת העבודה־גשר והמחנה הדמוקרטי יעברו את אחוז החסימה. להערכתי הימין שמרגיש כל חייו את תחושת האנדרדוג וחושש ממשלת שמאל, ישמור על אחוז הצבעה גבוה. השאלה תהיה בצד השמאלי של המפה ובייחוד במגזר הערבי – מה יהיו אחוז ההצבעה. זה מסתמן כמפתח של הבחירות הקרובות.
• גם בציבור החרדי מתחוללים אירועים פנימיים ששווה לתת עליהם את הדעת. את עמדתה של ש"ס בנושאי מערכת המשפט אנחנו כבר מכירים, אך לראשונה עולה מפלגת יהדות התורה האשכנזית עם קמפיין ברשתות החברתיות נגד בית המשפט: "זה אנחנו או הם". גם יו"ר ועדת הכספים המיתולוגי, משה גפני, שהפך בעשורים האחרונים לחלק מהממלכתיות ישראלית, התגייס בקולו בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה לבטל הופעה נפרדת לחרדים מטעם עיריית חיפה. זהו מהלך לא שגרתי במחוזות של גפני, אבל גם החרדים מבינים שכדי שתהיה ממשלה עם חרדים הם חייבים להעלות את כמות המנדטים שלהם ולהשיג תוצאה טובה יותר מהבחירות האחרונות.
השפן שבכובע
ובכל זאת, כשמסתכלים על הבחירות, עדיין הכל נע ונד סביב איש אחד – ראש הממשלה בנימין נתניהו. האם יהיו לו 61 מנדטים ללא ליברמן או לא? האם ישאר ראש הממשלה או לא? ושאלת השאלות של הצופים בטריבונה – איזה שפן ישלוף הקוסם הפעם מהכובע והאם יקסים שוב?
אני חובב טניס מושבע. כטניסאי חובב אני אוהב לעקוב אחר שחקן הטניס פדרר שהמציא את עצמו כל פעם מחדש בווירטואוזיות הכה אופיינית לו. הספידו את פדרר עשרות פעמים אך גם בגיל 38 הוא נשאר הדבר החם של הענף כשהוא עולה למגרש כמו שפדרר יודע, ותמיד מפתיע.
נתניהו הוא הפדרר של עולם הפוליטיקה. בחייו הפוליטיים חווה אין סוף הספדים פוליטיים ואיחולי הנפילה, וביכולותיו המופלאות הוא מוכיח לנו כל פעם אחרת. ולמרות הכל, אומרים שלכל אדם יש תחליף ואף אחד לא חי לנצח.
אז האם אנו חווים סוף עידן או שמא עוד נקודת ציון בדרכנו לעוד קדנציה? ימים יגידו.
הכותב הינו יו"ר ריפבליק יועצים ומשמש כמנהל מערך האסטרטגיה והלובינג של הלשכה
