בתחילת 2015 ג' התאבד וכעבור כ־10 חודשים פנה בנק לאומי למשכנתאות אל חברת הביטוח הפניקס במכתב, בו הוא מבקש לשלם לו את תגמולי הביטוח לכיסוי ההלוואות הנ"ל. כידוע, כשלוקחים הלוואת משכנתא, חייבים גם לעשות ביטוח חיים בדיוק בשביל מקרים כאלה – מוות. במקרה שאדם שרשומה עליו המשכנתא נפטר, היתרה מסולקת וחברת הביטוח נכנסת בנעליו.
אלא שחברת הפניקס השיבה שפוליסת הביטוח של המנוח בוטלה ב־28 במרץ 2012 בשל אי תשלום ומשום כך דחתה חברת הביטוח את התביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין פטירה. במכתבה זה ציינה חברת הביטוח כי שלחה מכתבי התראה אודות כך לבנק ולמנוח בלבד. כעת הבנק דורש את יתרת המשכנתא מהאלמנה המטפלת ב־4 ילדים ומהאם השכולה הערבה למשכנתא.
האישה לא ידעה שבעלה לא שילם את פוליסת ביטוח החיים מאז 2012 ודרישת הבנק לסילוק יתרת המשכנתא נחתה עליה כרעם ביום בהיר. בלית ברירה הגישו האלמנה ואמו של הבעל, הערבה למשכנתא, תביעה נגד בנק לאומי ונגד חברת הפניקס בבית משפט השלום ת"א באמצעותי באמצעות עורך הדין ליאור חיימוביץ'.
הבנק התרשל והטעה?
בתביעה שהיא למעשה המרצת פתיחה התבקש בית המשפט לתת צו המצהיר כי האישה לא חייבת בפירעון המשכנתא, כי הבנק הפר את חובותיו המודברות על פי דין, התרשל והטעה את המבקשות בכך שהציג כלפיהן מצג שווא לפיו פוליסת ביטוח החיים תקפה, בעוד שפוליסה זו לטענת חברת הביטוח היתה כבר בטלה, נמנע מלבדוק אודות תקפותה ולא הודיע למבקשות בכתב על ביטולה.
כנגד חברת הפניקס טוענות התובעות, כי הפרה את חובותיה המוגברות על פי דין והתרשלה כלפי המבקשות בכך שלא ביצעה מסירה כדין של הודעת ביטול פוליסת ביטוח החיים, למצער מסירת התראה על הפסקת תשלומי הביטוח והסנקציה של ביטול הפוליסה בגין כך. לבסוף התבקש בית המשפט להצהיר כי פוליסת ביטוח החיים בוטלה שלא כדין ולמעשה הייתה תקפה ביום פטירת המנוח.
על פי התביעה, מסיבה שאינה ידועה למבקשות, פוליסת ביטוח החיים, שביטחה את המנוח ואת אשתו, לא שולמה ובוטלה בחלוף הזמן על ידי חברת הביטוח באופן שאינו כדין, מבלי שנמסרו התראות עובר לביטול ובפרט הודעות אודות הביטול. גם בנק לאומי טען כי לא קיבל אף לא אחד ממכתביו של חברת הביטוח ואילו זו טענה מצדה, כי שלחה את המכתבים לבנק.
יוצא אפוא, כי מעבר לטרגדיה שחוו המבקשות באובדן יקירן שהותירה את האישה מחוסרת כל, כעת אלו נדרשו על לא עוול בכפן להתמודד עם חוב של מאות אלפי שקלים שהמנוח נטל על עצמו בהסתמך על יכולת פרנסתו לפרוע אותו. מדובר במספר הלוואות שנלקחו בין השנים 2002־2006 בסך כ־428 אלף שקל וכיום נותר בגינן חוב על סך של כ־360 אלף שקל, אותו מבקשות התובעות לבטל.
לביטוח החיים חשיבות מכרעת
הפסיקה מלמדת כי לביטוח החיים בעסקת הלוואת משכנתה חשיבות מכרעת ואין המשיבים יכולים להתנער מכך. בפרט הדברים מכוונים לבנק שאלמלא כך הם פני הדברים, כלל לא היה טורח לחייב את המנוח בעריכת ביטוח זה תוך קביעתו כמוטב בלתי חוזר. על כן טענה התובעת, כי הבנק טמן ידו בצלחת ולא טרח לוודא את תקפותה של פוליסת ביטוח החיים שערך המנוח ולא התנהג כפי שמצופה מבנק סביר להתנהג בעת שהוא נקשר בעסקת הלוואה רגישה המובטחת במשכנתא, הוא הפר את חובותיו ברגל גסה כלפי המבקשות.
גם חברת הפניקס לא עמדה בדרישה הבסיסית בה היא מחויבת, קרי להודיע בכתב למבקשת, מכוח היותה מבוטחת בפוליסת הביטוח, כי פוליסה זו בוטלה. לכן, פוליסת ביטוח החיים תקפה, טענו התובעות, והוסיפו כי חברת הביטוח פעלה בניגוד לדין באופן אשר מנע את שכלול ביטול הפוליסה. חברת הביטוח נמנעה מלמסור התראות אודות פיגור בתשלום פרמיית הביטוח, נמנעה מלמסור התראה על כוונת ביטול הפוליסה ונמנעה מלוודא קבלת הודעת ביטול הפוליסה בידי המנוח, המבקשת והבנק, מה שמנע מהם את האפשרות למנוע את הסיכון שנוצר או לחילופין ליטול על עצמם סיכון זה במודע.
