כשמתקרבים החגים, מתחזק הצורך בנתינה יותר מבדרך כלל. כאמא וכסבתא אני מוצאת עצמי חושבת על תרומה והשקעה בילדים קטנים, אך הפעם, לאחר שיחות עם חבריי לוועדה ועם יושבי ראש המחוזות, הגענו למסקנה שיש להרחיב אופקים ולבחון צרכים ומצוקות של אחרים.
חשבנו איך נוכל לעזור לקהילה והופתענו לגלות את הכמות הרבה של קשישים שנמצאים בבתי אבות, של מאושפזים במחלקות מיוחדות בבתי חולים ושל אנשים שנמצאים בחג בגפם, ללא משפחה וחברים – קשישים, מבוגרים וילדים שלא זוכים ליחס או להתייחסות בחג. החלטנו שאנו לא שוכחים אנשים נפלאים אלה, קנינו אריזות שי לחג וכל אחד מראשי המחוזות, מלווה בחבריו מהמחוז, יצא לחלוקה לפי הצרכים הקיימים באזורו ולפי בחירתו. כשדיברנו בינינו לאחר החלוקה, הרגשתי תחושה של אושר שקשה לתיאור במלים. שנים ארוכות שאני עוסקת בהתנדבות, והפעם אני מבינה שהצלחנו, כולנו ביחד, להגיע למי שבאמת היה זקוק לתחושה שלמישהו אכפת ממנו.
אני רוצה להודות לכל יושבי ראש המחוזות: יפת בקשי, אודי הוד, עמוס גואטה, דני קסלמן, שמואל אשורי וליאור רוזנפלד, ששיתפו פעולה ומצאו את הזמן, גם בימים לחוצים שלפני החג, לעשות מעשים טובים, ולחברתי חברת המועצה זהבה פורת על הרעיון, ואני שמחה שהיתה לי הזכות להביאה לביצוע.
