כידוע לכולם פוליסת ביטוח דירה היא פוליסה תקנית, מה שאומר שתנאי הפוליסה המינימליים נקבעים על ידי המדינה כדי למנוע מצב שבו מבוטח ביום פקודה יישאר ללא פתרון. אבל האם באמת זה המצב? כנראה שלא.
רעידת האדמה החזקה האחרונה שהתרחשה בישראל הייתה באזור ירושלים בשנת 1927. רעידת אדמה גדולה מתרחשת באזורנו אחת למאה שנים בערך, מה שאומר שרעידת אדמה גדולה זאת לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי; בתרחיש בינוני יהיו עשרות בניינים הרוסים, כולל מבני ציבור ותשתיות ציבוריות.
אם נבדוק את הכיסוי לרעידת אדמה בפוליסה נגלה כמה דברים מדאיגים; נתחיל בהשתתפות עצמית של 10% – נוהל ישן שמבלי להיכנס לפרטים זהו שריד לשיטה של ביטוחי משנה שכבר שנים לא רלוונטית, אבל החברות השאירו את זה כי אף אחד לא שאל "למה".
תקופת קימום
ניקח לדוגמה מבוטח אחראי שיש לו דירה של 2.5 חדרים במרכז ת"א עם ערך כינון של 400 אלף שקל.
מאחר שיש לו סוכן מקצועי שהסביר לו את החשיבות של קניית ערך קרקע, הוא גם ביטח ערך קרקע וכמו שנקבע ב-2015 הוא יכול לקנות עד פי ארבעה מערך הכינון, כלומר עוד 1.6 מיליון שקל. כך שבמקרה של קריסת הבניין, היה ולאחד השכנים לא היה ביטוח, הוא יקבל 2 מיליון שקל פחות 10% השתתפות עצמית ובסך הכל 1.8 מיליון שקל פיצוי על דירה ששוויה מעל 3 מיליון שקל.
לדעתי, לאור הזינוק במחירי הנדל"ן על הרשות להוריד את התקרה לרכישת ערך קרקע. אבל הדבר הכי מקומם הוא שבפוליסה התקנית נקבעה תקופת קימום של שנה אחת שמשמעותה היא שאם תוך שנה לא שיקם המבוטח את המבנה, הוא יקבל רק ערך שיפוי שהוא בסביבות 60% מהנזק ומזה ירדו לו עוד 10% השתתפות עצמית.
קבלת רישיונות בניה במצב רגיל לוקח במדינת ישראל בין שנתיים וחצי לחמש שנים, וזה מבלי להיכנס לזה שכל משאבי המדינה יופנו בתחילה לשיקום התשתיות הציבוריות ורק אחר כך לשוק הפרטי.
מי שבעיקר ייהנה מהמצב הם הבנקים למשכנתאות שבתור מוטב בלתי חוזר יקבלו את ערך השיפוי והמבוטחים יישארו בלי בית, בלי כסף לבית חליפי, ולפעמים אפילו עם משכנתה שיצטרכו להמשיך לשלם מאחר והחוב לבנק היה גדול יותר מסכום הפיצוי.
סבסוד צולב ובלתי חוקי
בעיה חמורה נוספת היא חוסר ההבדלה בחישוב הפרמיה שגורמת לסבסוד צולב ובלתי חוקי בביטוחי המבנים; שהרי אם לי ולשכן שלי יש את אותו רכב ואותו עבר ביטוחי אבל לי יש נהג בן 39 ולו יש נהג בן 40 לא נשלם את אותה פרמיה. אם יש לי חנות אופנה שמוכרת תכשיטים או שיש לי את אותה חנות בדיוק שלא מוכרת תכשיטים הפרמיה תהיה שונה אז למה בביטוח דירה כולם משלמים את אותה פרמיה? מה הסיבה שבניין שנבנה בשנות החמישים באזור מועד לרעידות אדמה ישלם את אותה פרמיה כמו בניין שנבנה בשנות ה-2000 ונמצא באזור פחות רגיש לרעידות אדמה או יושב על סוג קרקע שסופגת חלק גדול מהרעד?
עוד עיוות גדול שמאוד בולט, במיוחד בשנתיים האחרונות, הוא שגם שחברות הביטוח מצמידות את סכומי הביטוח למדד; הן עושות את זה למדד המחירים לצרכן ולא למדד תשומות הבניה שגודל בקצב מהיר פי ארבעה מהמדד לצרכן, מה שמשאיר את המבוטחים שוב בביטוח חסר.
סכנות סייבר
על הרשות להתעשת ולבטל את תקופת הקימום או לפחות לקבוע שאם הבניין לא קומם בתוך 36 חודשים, תשלם חברת הביטוח ערך קינון כאילו קומם. להורות לחברות הביטוח להצמיד את סכומי ביטוח המבנה למדד תשומות הבניה וכל זה עוד לפני שדיברנו על זה שביטוחי הדירה לא מתייחסים לטכנולוגיות חדישות בבניה – אין התייחסות לשיטות בניה קלה שהחברות מסרבות לבטח למרות שיש לבניין את כל האישורים, את חוסר הפתרון למגדלי מגורים בעלי קירות מסך מזכוכית ובלי להתייחס למערכות מורכבות שמשותפות לשטח הציבורי והפרטי כגון מערכת ספרינקלרים.
כמו כן, התייחסות לבתים חכמים – יש רק חברה אחת או שתיים שנותנות פתרון חלקי בלבד לסכנות סייבר בבתים חכמים.
לסיכום, ראוי לו לממונה שיתחיל באמת לדאוג למבוטחים לפתרונות הולמים במקום להוציא חדשות לבקרים חוזרים שאין בהם מאום מלבד הזדמנות לכותרת מחמיאה בעיתון.
הכותב הוא חבר הוועדה לביטוח כללי וחבר מועצה בלשכה
