ביטול מכל סיבה או שמא יש לומר – "בכפוף לחריגים"

מסוגיה שנידונה בבית המשפט ניתן ללמוד על החשיבות של תנאי הפוליסה ועל החשיבות של ההחרגות בתוך ההסכם
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

בפוליסות ביטוח חשוב להבין את תוכן תנאי הפוליסה ובעיקר את חריגיה. אני תמיד מחדד כי מעבר למצגות ותיאורים השיווקיים, חייבים להבין כי הנוסח המחייב הוא נוסח הפוליסה או החוזר – ואין להסתמך על שום הצהרה, אלא על לשון החוזר ו/או החוק בלבד.  בחרתי השבוע להביא פסק דין מעניין שניתן כנגד סוכנות נסיעות וחברת ביטוח, שמכרו ללקוחותיהן פוליסת ביטול מכל סיבה. ועל אף שמשתמע שמדובר על כל סיבה הרי שמתברר שיש עדיין סיבות שבעטיין לא ישולמו תגמולי הביטוח.

המבוטחים רכשו טיסות לאיסלנד עם חברת התעופה Wow Air, (שנכנסה לישראל בקול תרועה רמה עם עלויות טיסה אטרקטיביות לארה"ב), אלא שחברת תעופה זו קרסה וכל טיסותיה בוטלו. המבוטחים, אשר ראו כיצד כל כספם צולל לקרקע, חשו רגועים הואיל ורכשו פוליסות ביטול טיסה מכל סיבה ואולם התברר להם שהביטול מכל סיבה לא חל במקרה זה.

חשוב לשים לב להחרגות בפוליסה | צילום: Shutterstock

בצר להם פנו לבית המשפט בתביעה הן כנגד סוכנות הנסיעות והן כנגד חברת הביטוח ושם הם טענו כי סוכנות הנסיעות הציעה להם לבטח את עצמם מפני ביטול הטיסה והפוליסה היא "מכל  סיבה שהיא". בתאריך 28.3.19, נודע להם כי חברת התעופה קרסה, ובאותו יום הם פנו לסוכנות הנסיעות וביקשו לבטל את הטיסה, אלא שאז השיבה סוכנות הנסיעות כי לו היו פונים שעתיים קודם לכן, היתה בקשתם מתקבלת בברכה, אך לאחר שנודע על קריסת חברת התעופה הפוליסה לא רלוונטית יותר.

המבוטחים הגישו תביעה וטענו כי על סוכנות הנסיעות היה לדעת שמצבה הכלכלי של חברת התעופה בכי רע, ולדאוג לעדכן מבעוד מועד את המבוטחים על מנת שישקלו את צעדיהם בטרם רכישת הכרטיסים – וכי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח, שהרי הפוליסה הינה לביטול "מכל סיבה".

סוכנות הנסיעות השיבה כי היא לא ידעה על התמוטטות חברת תעופה ואין בשמועות כדי לבסס ידיעה. חברת הביטוח טענה כי פוליסת הביטוח חלה רק במקרה בו המבוטח מבקש לבטל את הטיסה מיוזמתו ואילו כאן לצערה הביטול נבע מקריסת חברת התעופה.

בית המשפט קובע כי לו אכן ידעה סוכנות הנסיעות בעת מכירת הכרטיסים שחברת התעופה נמצאת בסכנת פירוק אסור היה לה למכור את הכרטיסים של אותה חברה. יתרה מכך, חובת הזהירות והנאמנות קיימת גם ביחס לתקופה שבין מכירת הכרטיסים ועד למועד הקריסה, ככל שסוכנות הנסיעות יודעת על קשיים ויש סיכוי שלא ניתן יהיה לממש את כרטיסי הטיסה, אלא שדבר מכך לא הוכח ביחס לידיעת סוכנות הנסיעות והמבוטחים לא הניחו כל תשתית ראייתית, שתתמוך בעמדתם לפיה סוכנות הנסיעות ידעה על הקריסה הצפויה, או שהיה עליה לדעת.

ביחס לחברת הביטוח נאמר כי בפוליסה הוגדר הביטול: "ביטול ביוזמת המבוטח בלבד של מקטע הטיסה הראשון ו/או ביטול כל חבילת התיור שנעשה ביוזמת המבוטח בלבד". מקרה הביטוח הוגדר כ"ביטול מכל סיבה שהיא, שלא הוחרגה בפוליסה זו, שנעשה ביוזמת המבוטח בלבד, אשר בעקבותיו נשא המבוטח בסכומים בגין ביטול טיסה/מוצרי תיירות…"

בפרק סייגים לאחריות המבטחת, נקבע כי חברת הביטוח לא תהיה אחראית, בין היתר, במקרים בהם: "ביטול טיסה/חבילת תיור מכל סיבה שהיא, לרבות עקב כח עליון, שהינו ביוזמת ספק שירותי התיירות, חברת התעופה, שירותי הקרקע בשדה התעופה בישראל או בחו"ל או ביטול על ידי כל גורם אחר שאינו המבוטח. סייג זה לא יחול אם מועד הודעת ביטול מקטע הטיסה הראשון שניתנה על ידי המבוטח, קדם למועד פרסום דבר הביטול על ידי ספק שירותי התעופה/התיירות בעיתונות, באינטרנט או בכל אמצעי תקשורת אחר".

בנסיבות אלו הרי שהביטול נעשה לאחר הודעת חברת התעופה ולא ביוזמת המבוטחים ולכן חל הסייג לפוליסה. מפאת התוצאה, לא מחייב בית המשפט את המבוטחים בהוצאות המשפט ועם זאת יובהר כי בית המשפט הציע למבוטחים לאור מורכבות הטענות להעביר את הדיון לבית משפט שלום ולשכור עורכי דין, אלא שהצדדים ביקשו להמשיך את ההליך בבית משפט לתביעות קטנות.

בשלב זה נכון לפרסום המאמר, לא ידוע אם תוגש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי על פסק הדין.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email