השבוע פורסם על כך שרוב הציבור לא מודע לחסכון הפנסיוני שלו או לדמי הניהול. אבל למה ללכת רחוק, האם הציבור מודע לשאלה אם יש לו ביטוח צד שלישי לדירתו?
ציבור המבוטחים לא תמיד ידע לאבחן כאשר יאמר שיש לו ביטוח דירה, האם יש לו גם כיסוי לנזק כלפי צד שלישי, שכן מדובר (לטובת הקוראים שאינם מתחום ענף הביטוח) בכיסוי רשות בלבד.
מתי המבוטח יתוודע לכיסוי או העדרו? ניחשתם נכון – רק בעת תביעה. אז יתברר למגינת הלב כי אין כיסוי לצד שלישי, והמבוטח אשר הולך ובאמתחתו פוליסת ביטוח דירה מגלה כי אין כיסוי לנזקי צד שלישי ועל כך סיפור השבוע.
רעפים שגרמו נזק
חברת הביטוח התובעת שילמה נזקים שנגרמו לרכב של מבוטח מטעמה והגישה תביעת שיבוב נגד דירת הנתבעת בטענה כי הרעפים מהגג בדירת הנתבעת עפו על הרכב המבוטח וגרמו לו נזק בחניה.
במקור הוגשה התביעה גם נגד חברת הביטוח של הנתבעת (ובן זוגה) אך התברר כי הפוליסה לא כוללת כיסוי לצד שלישי, התביעה נגד חברת הביטוח נמחקה והנתבעת נדרשה להתמודד לבדה. התובעת טענה כי במקרה זה יש להחיל את הכלל שקבוע בסעיף 38 לפקודת הנזיקין, לפיו הרעפים נפלו מדירת הנתבעת וגרמו נזק לרכב המבוטח ולכן על הנתבעת הנטל להוכיח שהיא לא התרשלה.
בנוסף, בעל הרכב הנפגע, לא ידע ולא יכול היה לדעת מדוע נפלו הרעפים מדירת הנתבעת, והדבר מלמד כי הנתבעת לא שמרה על זהירות סבירה. לכן גם מטעם זה עליה להוכיח מדוע לא התרשלה.
בעלת הדירה טענה, בין היתר, כי לא עשתה כל שיפוץ בגג הדירה, הרעפים בדירה מותקנים ומתוחזקים בצורה ראויה ואין ודאות שהרעפים עפו מהגג שלה, שכן יש דירות נוספות עם רעפים בסמוך. בנוסף טענה בעלת הדירה לכוח עליון שהיא לא יכלה למנוע אותו, ולכן אין היא אחראית ברשלנות כלפי התובעת.
לקחה אחריות
בית המשפט מקבל את התביעה במלואה וקובע כי מעדותם של העדים ניתן ללמוד כי הרעפים מקורם בדירתה של הנתבעת, שם נערכו שיפוצים, והרעפים שפגעו ברכב (המבוטח אצל התובעת) היו רעפים חדשים, דבר המאיין את הטענה כי מדובר על רעפים מגגות אחרים.
בנוסף מציין בית המשפט כי לאחר האירוע, הוזמנה משטרה, והנתבעת וקבלן השיפוצים אשר משפץ את דירתה אמרו שיבחנו אם יש להם ביטוח צד שלישי, דבר המלמד על כך שהנתבעת לקחה אחריות על המקרה.
בית המשפט מציין כי עדות הנתבעת נערכה באופן שמטרתו להרחיק עצמה מהנזקים, בית המשפט לא מקבל את הטענה שהגשמים והרוחות במועד התאונה נחשבים ככוח עליון שלא ניתן לצפותו ואשר יש בו כדי לפטור את הנתבעת מאחריות. ניתן להסיק כי ביצוע השיפוץ בגג דירת הנתבעת הוא שגרם באופן מכריע להתרחשות התאונה. משכך הנטל להוכחה כי הנתבעת לא התרשלה עובר על כתפיה. בית המשפט מתייחס לעניין "כלל הדבר מדבר בעד עצמו" וקובע כי התובעת לא יכולה היתה לדעת ולא ידעה מה הנסיבות שהביאו לקרות מקרה הביטוח. הנתבעת ערכה שיפוץ, הגג היה שייך לנתבעת ומצוי בחזקתה וסביר שהנתבעת לא נקטה אמצעים למניעת הנזק, שהרי רעפים אינה נופלים מגגות.
בית המשפט מעלה את השאלה האם אין מדובר באפשרות לכאורה כי עסקינן בעבודה לקויה מצד איש המקצוע הפועל בביתה של הנתבעת, אך הוא לא דן בעניין בהעדר ראיות. בית המשפט מדגיש כי על בעלי נכסים קיימת חובת זהירות מושגית כלפי עוברי אורח, או רכושם, העלולים להיפגע מהנכס ואף מוסיף ומאזכר פסיקה קודמת בדבר מקרים בהם עציץ שנפל מדירה גרם נזק לרכב שחנה בחניה משותפת של בניין המגורים וכן מקרה נוסף בו פרגולה נפלה על רכב וגרמה לו נזק.
רשלנות מצד הנתבעת
בית המשפט מסכם וקובע כי המסקנה המתאימה היא כי היתה רשלנות מצד הנתבעת – בעלת הדירה – ולכן היא אחראית לנזקים שנגרמו לרכב בסך של כ-65 אלף שקל. עליה לשאת בשכר העדים, באגרת בית המשפט ובשכ"ט עורך הדין של חברת הביטוח. בית המשפט מציע לתובעת לבוא לקראת בעלת הדירה ולאפשר לה לפרוס את התשלום בפריסה נוחה.
אחרי שקראתם, יתכבד כל אחד ואחת מהקוראים ויעשה לעצמו רגע בדיקה בפוליסה שלו ויוודא כי יש לו כיסוי לצד שלישי בפוליסת דירה. אם במקרה אין לו כיסוי שכזה, או שהוא אינו יודע כיצד לוודא זאת, מוצע כי יפנה לסוכנת הביטוח שלו (או לסוכן הביטוח שלו, בלי אפליה מגדרית) ויבקש לוודא/לרכוש הרחבה לכיסוי צד שלישי לדירה ויפה שעה אחת קודם.
במועד פרסום המאמר לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
