שני רכבים היו מעורבים בתאונת דרכים. עולה השאלה בדבר אחריות חברת הביטוח וסוכן הביטוח לנזקי הנהג הפוגע. הנהג רכש פוליסת מקיף לרכב, וכשבועיים לאחר כניסת הביטוח לתוקף ביטלה חברת הביטוח את הפוליסה בטענה כי הנהג לא פעל לעמוד בדרישות המיגון לרכב.
הנהג טען כי הוא לא ידע על ביטול הפוליסה, אלא לאחר שדיווח לסוכן הביטוח על התאונה. בנוסף, טען כי לא קיבל כל הודעה על כך מכיוון שהמכתב נשלח לכתובת אחרת שאינה כתובתו והוא עדכן את סוכן הביטוח על כתובתו המדוייקת. הנהג טען כי מדובר על חידוש ולכן לא ברור על איזה אישור מיגון מדובר שהרי הרכב היה מוכר לחברת הביטוח.
חברת הביטוח טענה כי הפוליסה בוטלה עקב אי קיומם של אמצעי מיגון. גם סוכן הביטוח פנה לנהג לפני ביטול הפוליסה ועדכן אותו טלפונית ובמייל כי הפוליסה תבוטל אם לא יומצא אישור מתאים.
סוכן הביטוח טען כי החובה לשלוח מכתבי התראה לכתובת העדכנית והנכונה של המבוטח היא של חברת הביטוח ועליה לודא קבלתו אצל המבוטח. חובה זו עצמאית ואינה קשורה לסוכן הביטוח. הסוכן פעל כשלוח של חברת הביטוח ולכן אף אם ייקבע כי הוא שגה הרי שאין חברת הביטוח יכולה להנות מטעות זו.
נטל ההוכחה
בית המשפט אשר בחן את אופן הביטול קובע כי דיני הביטוח מעניקים למבוטח ימי חסד בהם הוא יוכל לכלכל את צעדיו בטרם יפקע הביטוח אותו ביקש לבטל. על פי סעיף זה ביטול חוזה הביטוח משתכלל כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח ועל חברת הביטוח הנטל להוכיח כי מסרה את הודעת הביטול למבוטח, אלא שסעיף זה הוא הוראה הניתנת להתנייה אם יחפצו בכך הצדדים.
החובה על המבטח להראות כי הודעת הביטול נמסרה כדין. כלומר, תנאי לשכלול הביטול הוא מסירת הודעת הביטול, להבדיל משליחתה. על הצד המבטל הנטל להוכיח כי הודעת הביטול הגיעה לידי הצד השני.
בית המשפט קובע כי חרף טענת נציגת חברת הביטוח כי נשלח מכתב בדואר רשום הרי שלא הוצגה כל אסמכתה לכך בדיון. לא ניתן לדעת אם הנהג קיבל את המכתב המבשר על ביטול הפוליסה או אם לאו.
ביחס לסוכנות הביטוח קובע בית המשפט כי סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח קובע "שליחות לעניין חוזה". ומשכך, הסוכנות ביטוח הינה שלוחה של חברת הביטוח ומייצגת את הנהג מול חברת הביטוח. בנוסף, סוכן הביטוח הוא גם הכתובת לעניין מתן הודעות של המבוטח לחברת הביטוח בהתאם לסעיף 35 לחוק.
בדיון התברר כי סוכן הביטוח לא עדכן את חברת הביטוח בכתובת העדכנית של המבוטח מהטעם שסבר כי פוליסת הביטוח תתבטל ואין טעם לעדכן את חברת הביטוח בכתובת החדשה.
מחדל ראייתי
יתרה מכך, סוכן הביטוח לא הציג שיחות מוקלטות, אישורים על משלוח דואר, אישורי קבלה של מסרונים או כל אינדיקציה לידיעת המבוטח על הכוונה לבטל את הפוליסה מטעם חברת הביטוח. כל אלו מהווים מחדל ראייתי להוכיח התנהלות למול המבוטח.
עם זאת החובה למשלוח הודעת הביטול היא על חברת הביטוח ולא על הסוכנות. את המשלוח יש לעשות על פי תנאי הפוליסה בדואר רשום ולא הוכח כי הדואר הרשום הגיע ליעדו.
בנוסף, על פי חוק חוזה הביטוח ידיעת הסוכן כידיעת חברת הביטוח ולכן גם אם הסוכן לא עדכן את החברה, יש לראות בידיעתו את ידיעת החברה.
בית המשפט מדגיש כי העובדה שהנהג ידע כי התנהלותו עלולה לגרור את ביטול הפוליסה לא מייתרת את חובת חברת הביטוח לשלוח מכתבי הודעה על ביטול לכתובת הנכונה וכן לוודא ולהוכיח כי התקבלה אצל המבוטח.
בית המשפט קובע כי שליחת הודעת ביטול על ידי חברת הביטוח למשרדו של סוכן הביטוח, גם אם הסוכן הינו שלוחו של המבוטח לצורך כריתת החוזה, אינה עומדת בדרישת החוק.
משכך, קובע בית המשפט כי הפוליסה בתוקף, ומחייב את חברת הביטוח לשלם את הנזקים. ביחס לסוכנות הביטוח קובע בית המשפט כי היא פעלה במחדל כאשר לא עדכנה את חברת הביטוח בכתובתו החדשה של המבוטח. עם זאת, הכלל הוא כי הפרת חובת הזהירות בידי הסוכן, כשלעצמה, אינה מקנה למבוטח זכאות לפיצויים.
אנו למדים שוב כי העדר תיעוד מסודר ובקרות על תהליכי הצירוף עלולים להוביל את הסוכן לדיונים מיותרים מול הלקוח, ומשכך יש לפעול בצורה מבוקרת ומדוייקת על פי כללים מנחים המתעדים את כל תהליכי האינטרקציה עם הלקוח.
הכותב הינו היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח
