נתוני מערכת ה"פנסיה – נט" באחריות משרד האוצר, מראים את התפתחות התשואות הנצברות לאורך העשור האחרון – בין אוגוסט 2006 ליולי 2016 .באופן מפליא, שתי הקרנות אשר זכו רק לפני זמן קצר כקרנות ברירת מחדל (הלמן אלדובי ומיטב דש) מראות את הביצועים הגרועים ביותר ביחס לשאר הקרנות. בניהול כסף יש גם משמעות לגודל: האם מדובר בניהול של עשרות מיליארדים או רק בעשרות מיליונים או מיליארדים בודדים? אין ניהול אחד שדומה לשני והמורכבות בוודאי גדולה יותר ככל שיותר כסף מנוהל. גם ההזדמנויות, מצד שני, גדולות יותר לבעלי הממון בביצוע עסקאות מניבות כאלו ואחרות.
כאשר משווים את כמות הנכסים המנוהלים בשתי הקרנות הזוכות מול שאר הקרנות, ההבדלים מהותיים ביותר. ההפרשים בתשואות הם לא פחות מהותיים ואף צורמים יותר.
ראוי לציין כי הפרש של 1% בתשואה על שנות חיסכון של חוסך פנסיוני יכול להביא להשפעה של כ־20% יותר או פחות בהתאם לביצועי הקרן. ההשפעה של הפרשים בדמי הניהול על הצבירה ועל השוטף הם הרבה פחות מהותיים ביחס לנושא התשואה.
מכאן אנו למדים את המשוואה הבאה שכדאי לזכור:
דמי ניהול נמוכים עם תשואה נמוכה נותנים פחות צבירה מדמי ניהול גבוהים יותר אבל עם תשואה גבוהה יותר. מתמטית ניתן להוכיח כי דמי ניהול אפס עם תשואות נמוכות נותנות צבירה נמוכה יותר מדמי ניהול ממוצעים עם תשואות גבוהות יותר – כך שלא הכול שחור ולבן בממלכת הרפורמה בפנסיה.
כמובן שיש עוד פרמטרים, כגון תשואה דמוגרפית, תקנון כפוף לשינויים, ביטוחי משנה ועוד.
לסיכום, לא כל הנוצץ זהב הוא. נכון שחסרים שחקנים בשוק הפנסיה שהוא מאוד מאוד ריכוזי. מצד שני, זו עדיין לא סיבה לקפוץ על כל עגלה מזדמנת אשר מונעת רק על ידי דמי ניהול נמוכים. לצערי, כאשר אין תחרות ראויה – רמת השרות נפגעת גם היא. האם הכניסה של שתי הקרנות הזוכות תגרום לשינוי בפקטור זה? ימים יגידו. האם המצטרפים לקרנות אלו אכן יזכו לראות יותר כסף בצבירה שלהם? ימים יגידו. חכמת ניתוח ההיסטוריה היא קטנה ביחס ליכולת לצפות לעתיד. חומר למחשבה.