מבקר המדינה, ד"ר יוסף שפירא, מקדיש חלק נרחב בדוח ביקורת מיוחד שפרסם אתמול על הסדרי הפנסיה במדינה, לתפקוד אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר שבראשות דורית סלינגר. בין היתר בחן הדוח את הנושאים השונים בהם מטפל האגף וקבע:
מודל עמלת ההפצה – המודל, בו מקבל היועץ הפנסיוני מהיצרן עמלת הפצה מתוך דמי הניהול שהלקוח משלם, אינו אפקטיבי לסוגים שונים של מוצרים, ובכלל זה למוצר הפנסיוני המרכזי, קרן פנסיה חדשה. המודל אינו מאפשר את פיתוחו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי.
מסמך ההנמקה – השימוש במסמך הנמקה יוצר מראית עין של דאגה לאינטרס הלקוח, אך בפועל אינו מבטיח שהמוצר הפנסיוני הנבחר הוא אכן המתאים ביותר ללקוח. משכך, המסמך אינו פותר אפוא את בעיית ניגוד העניינים המובנה של סוכן הביטוח.
סוכנויות הסדר – "אגף שוק ההון לא בחן את ההשלכות של אחזקות הגופים המוסדיים בסוכנויות ביטוח, על אף שהדבר עלול לפגוע בזכויות המבוטחים", נקבע בדוח. המבקר מורה לממונה לבחון בהקדם את מבנה הבעלות של סוכנויות הביטוח וההסדר, ולשקול, בין היתר, הסדרת הוראות שיקבעו מגבלות מתאימות בעניין הפצת מוצרי חברת האם באמצעות סוכנות בבעלות, באופן שיובטח טיפול מקצועי ובלתי תלוי במהלך השיווק הפנסיוני הניתן ללקוחות.
קרן ברירת מחדל – ”יצירת קרן ברירת מחדל היא צעד חיובי של אגף שוק ההון לצורך העמדת פלטפורמת חיסכון זולה לעובדים המוחלשים בחברה. עם זאת, מבקר המדינה סבור כי "שימוש בקריטריון יחיד של דמי ניהול בקביעת קרן ברירת המחדל על ידי הממונה על שוק ההון אינו מתיישב עם מדיניות האגף, וקיים חשש כי הדבר עלול לפגוע בסופו של יום בציבור המבוטחים מבחינת התשואה נטו ואיכות המוצר הפנסיוני". המבקר ממליץ לממונה לחזור ולשקול, במהלך השנתיים הקרובות, את "הצורך בהוספת פרמטרים נוספים מעבר לשיעור דמי הניהול, כגון כאלה המתייחסים לאיכות המוצר ולתשואה המותאמת לסיכון, בקביעת קרן ברירת המחדל".
היעדר ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי – לאור השיעור הנמוך של מספר בעלי רישיון יחידים לייעוץ פנסיוני, ומאחר שייתכן שחלקם אינו עוסק במתן ייעוץ פנסיוני כלל, קיים חשש להיעדר ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי הבוחן את צורכי המבוטח למרבית האוכלוסייה. "לאגף שוק ההון אין נתונים כמותיים על פעילות הייעוץ הפנסיוני מחוץ למערכת הבנקאית", קובע הדוח.
ביקורות בייעוץ פנסיוני – המבקר סבור כי על האגף לבצע ביקורות בתחום זה גם בקרב בעלי רישיונות יעוץ פנסיוני – יועצים פנסיוניים פרטיים ובנקאיים (בדומה לביקורת המבוצעת אצל בעלי רישיון אחרים כמו סוכני ביטוח וסוכנויות ביטוח). זאת כדי לעמוד על האופן בו הם מבצעים את פעילות הייעוץ הפנסיוני, ולבחון את עמידתם בהוראות הדין השונות, בפרט לאור ממצאי ביקורות הרוחב בנושא שיווק פנסיוני.
בדיקת אפקטיביות האכיפה – הדוח קובע כי האכיפה שמתבצעת על ידי האגף היא מנהלית בלבד ולא נמצא תיעוד לקיומה של עבודת מטה באגף הבוחנת את אפקטיביות האכיפה של סעיפי חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני. בדיקת אפקטיביות האכיפה נדרשת, בין היתר, כדי לבחון אם נדרשים שינויים בחקיקה לצורך הגברת הציות של הגופים המפוקחים, ואם יש לפעול להגברת אכיפות מסוג מסוים.
בעיית הגירעון האקטוארי – לפי הדוח, המנגנון שמציע האגף לעדכון קצבאות העמיתים, אינו פותר את בעיית הגירעון האקטוארי שיוצרים פנסיונרים מקבלי קצבת נכות ושאירים, הגורם לסבסוד בינם לבין יתר העמיתים בקרן. המנגנון שמציע האגף לעדכון זה, אינו משפיע על דמי הניהול שמשלמים עמיתים שכבר פרשו לפנסיה והחלו לקבל קצבה.
”הסכנה מכה בכל בית“
הלשכה מתריעה שוב ושוב כי קיימת בעיה רצינית בכל הקשור לנושא הפנסיה בקרב הדורות הבאים, יחס התחלופה עלול להיות נמוך ביותר. אם לא ינקטו צעדים כגון התחלת הפקדה לפנסיה כבר בשרות חובה, טיפול במשיכת כספי פיצויים, ליווי מקצועי לאורך השנים, הגדלת רכיב הפיצויים המופקד לקרנות הפנסיה עד ל- 8.33% במקום כ־6% כיום ועוד – הכל תחת בחינת ועדה לאומית אשר תקום לטפל במשבר הפנסיה – לא תיפתר בעיית הפנסיה וכל הצעדים המלאכותיים כיום הנעשים הם פתרונות לטווח קצר בלבד.
אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח, התייחס לדוח המבקר ומסר כי ״הסכנה לאובדן החיסכון הפנסיוני מכה במיליוני ישראלים בכל בית. בעיית הפנסיה הלאומית מטופלת בחובבנות, והפתרונות הניתנים חלקיים, ראה דוגמאות פנסיה ברירת מחדל, שמובלות על ידי פקידים ללא מדיניות ממשלתית ובהיעדר יד מכוונת מזה שנים רבות. ניתן לעשות מספר שינויים דרמטיים כבר מחר בבוקר, שיהפכו את שוק הפנסיה להוגן וזול יותר עבור הצרכנים: הפרדה טוטאלית של תגמול הסוכנים מדמי הניהול – הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה, ביטול הרפורמה הכושלת של פנסיית ברירת מחדל והקמת ועדה לאומית לפנסיה.
"התרענו על כך בעבר ואנו חוזרים ואומרים כעת – הפתרון למשבר הפנסיה בישראל אינו מסתכם בדמי ניהול נמוכים, אלא מצריך תכנית אחראית וארוכת טווח, תכניות אלו כבר הוצגו בפני האוצר והמציאות הישראלית מחייבת את יישומן".
תגובת האוצר
"האגף פועל כל העת לשיפור מצבם של החוסכים והמבוטחים", נמסר בתגובה לדוח מאגף שוק ההון, ביטוח וחסכון באוצר. "רק בשנה האחרונה יצאו לפועל רפורמות משמעותיות. למשל, איחוד חשבונות פעילים ולא פעילים, קרן ברירת מחדל וקו הצדק הפנסיוני. רפורמות אלו ואחרות, כבר הוכיחו עצמן בכך שחיזקו את כוחו של הצרכן והגבירו את התחרות בשוק. אגף שוק ההון ימשיך ליזום מהלכים לטובת ציבור החוסכים והמבוטחים".
לדברי האגף, המנגנון לעדכון קצבאות העמיתים נועד לאפשר לחוסך לקראת פרישה לבחור את הקרן ממנה יקבל קצבה ולהסיר חסמי ניוד. "כיום, חוסכים לקראת פרישה הם לקוחות שבויים של קרן הפנסיה בה חסכו, ולכן ביציאתם לגמלאות הם משלמים דמי ניהול מרביים. מנגנון זה אינו רלוונטי למקבלי קצבת נכות ושארים, כיוון שהם אינם לקוחות שבויים ולא קיימים לגביהם חסמי ניוד". האגף מציין כי הוא "פועל להורדת דמי הניהול לפנסיונרים באמצעות הגברת התחרות בשוק, ופרסם לאחרונה תקנות שיאפשרו לפנסיונר להתנייד בין קרנות פנסיה, ולהוזיל את דמי הניהול גם לאחר פרישה".
בנוגע לקרנות מחדל, האגף מציין כי אלו מעניקות לראשונה כוח מיקוח לכל חוסך במדינת ישראל, והן יובילו להוזלה משמעותית של דמי הניהול. "ההחלטה על שימוש בקריטריון יחיד של דמי ניהול נעשתה לאחר בחינת מכלול השיקולים המקצועיים. החלטה זו היא המתאימה ביותר להגשמת מטרת ההליך ולטובת החוסכים. בנוסף, האגף פועל להבטחת איכות השירות לכל העמיתים באמצעות הסדרה, פיקוח ואכיפה". בנוסף, האגף מוסר כי הוא "מודע לניגוד העניינים שבאופן תגמולו של הסוכן. האגף פועל כל העת לשפר את סוגיית הייעוץ והשיווק הפנסיוני ובכל מקרה ילמד את המלצת המבקר".
