ביקורת שיפוטית: דרכים לדיון נוסף על החלטות בית המשפט העליון

תובענה ייצוגית בדבר הפליית נשים בפוליסות לביטוח מנהלים הציתה דיון משפטי שהגיע עד לכותלי בג"ץ; האם עליו להתערב בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כל התלמידים לשיעורי אזרחות לומדים על השיטה הדמוקרטית, ובין היתר על הפרדת הרשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. ביחס לרשות השופטת כולם לומדים באופן כללי כי יש את בית משפט השלום, המחוזי, ובית המשפט העליון שהוא האינסטנציה הגבוהה ביותר והחלטותיו מחייבות את כל הערכאות תחתיו.

אגב, בית המשפט העליון, מעבר להיותו ערכאת ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, הוא אף יושב כבית משפט גבוה לצדק ומובאים לפתחו עתירות שונות בנושאים שונים הדורשים פרשנות והחלטה.

בתחום דיני העבודה, קיימת ערכאה של בית הדין האזורי לעבודה ומעליו קיימת ערכאה גבוהה הידועה בשם בית הדין הארצי לעבודה.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

בג"ץ מוסמך לדון בעתירה כנגד פסק דין אשר ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה, אלא שנשאלת השאלה באילו מקרים ייעתר בית המשפט הגבוה לצדק ויעשה כן. 

על החלטת בג"ץ, ניתן לבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף – בשפה המשפטית נקרא ההליך "דנג"ץ" דיון נוסף על החלטת בית המשפט הגבוה לצדק. השבוע אני מבקש לספר לכם על הליך שכזה.

תוחלת חיים ארוכה

לפני שנים רבות (2008) הוגשה תובענה ייצוגית שעניינה הפליית נשים בפוליסות לביטוח מנהלים מסוגים שונים. מגישות התובענה טענו כי תגמולי הביטוח של נשים בפוליסות ביטוח אלה מחושבים על בסיס מקדמי גמלה הנמוכים מאלה של גברים בשל תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים, בעוד שתעריפי רכיב הריסק שגובות חברות הביטוח מנשים זהות לאלה אשר גובים מגברים, למרות שתוחלת החיים של נשים ארוכה מזו של גברים.

בשנת 2014 נינתה החלטה הקובעת כי יש לאשר את הבקשה כתובענה ייצוגית. חברות הביטוח נגדן הוגשה הבקשה הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי אשר ישב על המדוכה קבע בשלהי שנת 2019 כי שגה בית הדין האזורי והוא דחה את הבקשה לתובענה ייצוגית.

על החלטת בית הדין הארצי, הגישו מגישות התובענה, עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בית המשפט העליון, אשר דן בהליך, ציין כי בית הדין הארצי קבע כי במרכיב הריסק שבפוליסות מנהלים אין משום הפליה מגדרית פסולה, אלא יסודו בטעמים ענייניים, ולכן אין מקום בנסיבות אלו לאשר את התובענה הייצוגית. בג"ץ קובע כי פסק הדין של בית הדין הארצי, מנומק היטב כולל ניתוח מעמיק, לרבות עמדת רשות שוק ההון התומכת בחברות הביטוח ובסופו המסקנה כי אין מקום לתובענה ייצוגית.

התערבות מוגבלת

בג"ץ קובע כי דין העתירה להידחות על הסף ומסביר, כי בג"ץ אינו ערכאת ערעור  על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו מוגבלת למקרים חריגים, בהתקיים שני תנאים מצטברים:

"האחד, שבהחלטת בית הדין מתגלה טעות משפטית מהותית, ובנסיבות העניין הצדק מחייב התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק; והשני – שהחלטת בית הדין מעלה סוגייה עקרונית כללית, בתחום יחסי העבודה או בכלל".

בנוסף, יש לזכור כי במערכת היחסים בין בג"ץ לבין בית הדין הארצי לעבודה, יש לראות בבית הדין הארצי לעבודה את הערכאה השיפוטית בעלת המומחיות בתחום משפט העבודה, עליה הטיל המחוקק את התפקיד של גיבוש ההלכה בתחום דיני העבודה.

בג"ץ קובע כי לא קמה הצדקה להתערבות בהכרעת בית הדין הארצי הואיל והעתירה מעלה טענות בעלות אופי ערעורי ואין מדובר על טעות משפטית בפסק הדין או שיקולי צדק המצדיקים התערבות.

אבל אל תיפול רוחכם: על פסיקת בג"ץ הוגש דנג"ץ – שהוא הליך בו מוגשת בקשה לדיון נוסף על החלטת הבג"ץ.

חשוב לי לציין כי השבוע ראינו כולנו בשידור חי,  דנ"א אחר בבית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים, אשר דן בשאלה בדבר המשקל שעל ערכאה שיפוטית לתת לעמדת רשות שוק ההון כאשר היא נדרשת ליתן פרשנות להנחיות היוצאות תחת ידיה, וזאת לאור החלטת בית המשפט העליון לפיה נקבע כי אם עמדת הרשות מתיישבת עם לשון הנחיותיה, הרי שיש לאמץ את עמדתה, וכל סטייה מעמדה זו תהיה רק בכפוף לנימוקים כבדי משקל.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email