בבית משפט לתביעות קטנות בעפולה נדונה תביעתו של רן אליעז ("התובע"), כנגד סוכן ביטוח ("הסוכן") וכנגד איילון חברה לביטוח בע"מ ("איילון"). פסק הדין ניתן ביוני 2017, בהיעדר הצדדים, מפי כבוד הרשמת הבכירה שרונה צור גינור.

באחד הימים התרחשה תאונה במסגרתה היה מעורב רכבו של התובע. התובע ביקש להפעיל את פוליסת נזקי צד ג', אולם הוא נחרד לגלות, שכלל לא נערכה פוליסה מתאימה על ידי הסוכן. התובע שילם לצד ג' בגין הנזקים שנגרמו לו ולאחר מכן הגיש כתב תביעה כנגד הסוכן. איילון, המבטחת של הסוכן, בביטוח אחריות מקצועית, הצטרפה כנתבעת בהסכמת הצדדים.

התובע טען, כי הוא פנה לסוכן בבקשה לערוך פוליסת ביטוח חובה וצד ג' לרכבו אשר היה ברשותו ונרכש על ידו בסמוך לכך. הסוכן טען כי הונפקה פוליסת ביטוח חובה בלבד, וכי התובע לא חתם על הצעת ביטוח מאחר שהיו חסרים בידיו מסמכים מהותיים, לרבות אישור העדר תביעות, אשר התובע התבקש להמציאם. לטענת הסוכן, לאחר אותה פגישה ומתן תעודת ביטוח החובה, התובע לא יצר עוד קשר עם משרדו, ומשכך, הניח כי התובע בחר לערוך את הביטוח לנזקי צד ג', אם בכלל, במקום אחר.

בית המשפט קבע, כי אין מחלוקת, שהתובע נפגש עם הסוכן במשרדו וכי במועד זה נערך ביטוח חובה לרכבו. צוין כי נותרו סוגיות ללא מענה: הראשונה – האם הסוכן הקים פוליסת ביטוח צד ג' בחברת מגדל וזו בוטלה או שמא זו כלל לא הוקמה. השנייה – מתן אפשרות לתובע לאתר את פרטי התשלום אשר נגבו על ידי הנתבע או מי מטעמו עבור הביטוח אשר נערך בפגישה במשרדו. נקבע, כי בהתאם לעמדת מגדל, הרכב לא בוטח על ידה. התובע לא המציא כל פרטים, כפי שהתבקש, ביחס לתשלומים בפועל לחברת הביטוח, אשר היו יכולים לתמוך בטענתו, כי הרכב בוטח גם בביטוח צד ג' ולא ביטוח חובה בלבד כטענת הסוכן.

גרסת הסוכן עלתה בקנה אחד עם האסמכתאות שהוגשו לבית המשפט | צילום: Fotolia

 

עוד נקבע, כי בעדותו של התובע עלו סתירות רבות, כאשר הוא טען לסירוגין, כי נערכו ביטוחים על ידי הסוכן לשני רכבים בבעלותו וכלל לא הובהר איזה ביטוח נערך לשיטתו לאיזה רכב. התובע הודה, כי ביום הפגישה קיבל לידיו פוליסת ביטוח חובה בלבד, וכי הובטח לו שהפוליסה הנוספת תישלח בדואר, וזאת מעולם לא הגיעה, הגם שהתאונה אירעה למעלה מחודשיים לאחר מכן. התובע כלל לא ידע באותו מועד למסור מידע בדבר פרטי התשלום, ואישר, כי הסכום אשר נגבה הינו בסך 202 שקל ב־ 8 תשלומים, סכום אשר ברור, כי אינו הולם את הטענה בדבר עריכת ביטוח חובה וביטוח צד ג' אלא ביטוח אחד בלבד.

בית המשפט הוסיף, כי טענת התובע, לפיה הוא לא יכול היה לעקוב אחר פרטי התשלום מאחר שמדובר בכרטיס אשראי של אשתו אין בה מאום, הואיל והוא זה שלמעשה בחר את אמצעי התשלום. על התובע היה לוודא, כי אכן ערך ביטוח צד ג' לרכב. לכך יש להוסיף את הנטל הרובץ עליו להוכיח את תביעתו.

עוד נקבע, כי הסוכן, לעומתו, העיד בצורה ברורה, וגרסתו עלתה בקנה אחד עם האסמכתאות שהוגשו לבית המשפט. עדות הסוכן התיישבה בנוסף עם הטענה, כי אכן הפוליסה לצד ג' כלל לא נערכה בשל אי החתימה על הצעת ביטוח ואי המצאת מסמכים רלוונטיים על ידי התובע.

בית המשפט ציין כי בהתאם לגרסת הסוכן, אשר מכיר את התובע מזה מספר שנים, הוא תמיד חיפש את המחיר הזול ביותר. לשיטתו התובע ביקש ממנו הצעת מחיר לביטוח חובה לרכב, שילם בכרטיס אשראי, ובמקביל הוסבר לו, כי ללא אישור העדר תביעות לא ניתן לערוך פוליסת ביטוח לצד ג', וממילא התובע לא חתם על טופס הצעה. הסוכן סבר, כי התובע בחר לערוך את הביטוח במקום אחר ולא שמע מהתובע אלא רק לאחר התאונה.

בית במשפט קבע, כי התובע לא גילה כל עניין בביטוח צד ג' וממילא היה עליו לדעת כי ביטוח זה לא נערך. בית המשפט נימק הכרעתו בכך שהתובע לא חתם על הצעת ביטוח, ואף לא שילם ולו תשלום אחד עבור הפוליסה (אלא עבור ביטוח חובה בלבד), ולמעשה הוא מעולם לא קיבל לידיו פוליסת ביטוח למרות שחלפו למעלה מחודשיים לאחר אותה פגישה עם הסוכן.

בית המשפט הדגיש, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח התרשלות מצד סוכן הביטוח או הפרת חובה כלשהי מבחינתו. עוד הודגש, כי התובע לא הרים כלל את הנטל להוכיח, שפוליסת הביטוח נערכה, או כי התובע פעל לעריכת פוליסה כאמור, ככל שהיה מעונין בכך מעבר לבירור כללי וראשוני. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי התובע יישא בהוצאות הסוכן ואיילון.

* עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

הכותב הוא היועץ המשפטי של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת סוכני ביטוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *