בהתאם לחוק חוזה הביטוח קיימת זכות לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה במקרה בו מבוטחים לא משלמים במועד הנדרש את דמי הביטוח (פרמיה). אולם, אופן ההודעה על הביטול חייב להיות, בין היתר, באמצעות הודעה בכתב. בשאלה האם יש להסתפק בשיחה טלפונית, דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בכובעו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בת"א לפיו נפסק, כי שיחה טלפונית תיחשב לביטול באמצעות הכתב במקרה של אי הסדרת חוב המבוטח לחברת הביטוח [ע"א (מחוזי ת"א) 5416-04-21].
רקע
ביום 22.11.17 הגישו המערערים תביעה כספית על סך 915 אלף שקל כנגד חברת הביטוח כנגד הבנק וכנגד הסוכנות. המערערים עתרו לחייב את המבטחת לשלם לבנק את מלוא תגמולי ביטוח החיים המגיעים לבנק כמוטבים על פי פוליסת ביטוח החיים שערך המנוח אצל המבטחת להבטחת תשלום משכנתה שנטל מהבנק לרכישת דירת מגורים, אשר את הזכויות בה הוריש בצוואתו למערערים.
על פי הנטען בתביעה, ביום 03.10.10 התקשר המנוח עם הבנק ונטל הלוואה בסך של 900 אלף שקל. לפי בקשת הבנק, ערך המנוח, באמצעות סוכנות הביטוח, ביטוח חיים להבטחת תשלום החזר הלוואה, כשהבנק הינו מוטב בלתי חוזר על פי הפוליסה. ערב הגשת התביעה לבית משפט השלום, נודע למערערים שהבנק פנה למבטחת, לקבלת תגמולי ביטוח החיים, אולם הפנייה נדחתה בשל ביטול הפוליסה מצד המבטחת בעקבות אי תשלום פרמיות חודשיות על ידי המנוח. לטענת המערערים, על המבטחת מוטלת החובה להוכיח כי ביטלה את הפוליסה כדין וככל שלא ביטלה כדין, לשלם את הכספים לבנק.
שאלת היריבות
לטענת המבטחת יש לדחות את התביעה משני טעמים. ראשית, לטענתם לא קיימת יריבות בין המערערים לבינם, שכן הבנק כמוטב הוא זה שצריך לתבוע את המבטחת. שנית, הפוליסה בוטלה כדין, לטענתה, שכן לאחר משלוח הודעות למנוח ולבנק, כמצוות החוק, ביטלה המבטחת את הפוליסה עוד בחייו של המנוח. לטענת סוכנות הביטוח מעולם לא נערך באמצעותה ביטוח חיים למנוח וכן בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגדה, תוך חיוב המערערים בהוצאותיה.
בית משפט השלום דחה את התביעה, כשבבסיס הכרעתו מונחות מספר קביעות עובדתיות ומשפטיות. ראשית, קיימת יריבות בין המבטחת לבין המערערים, שכן יורשיו באים בנעליו. שנית, עלה באופן ברור כי המנוח ידע שאי התשלום של הפרמיה ילווה בביטול הפוליסה והוא בכל זאת בחר שלא לשלם אותה. עוד קבע בית משפט השלום, כי דין התביעה כנגד המבטחת להידחות שכן לפי סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח די בשיחות הטלפון שקיימו נציגי המבטחת עם המנוח כדי לקבוע שהביטול בוצע כדין. לבסוף, דחה בית משפט השלום את התביעה כנגד הבנק, שכן על המוטב בפוליסה לא חלה החובה לוודא שהפרמיה משולמת. על פסיקה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
ראיה מספקת
לטענת המערערים, המחלוקת היא סביב הפרשנות הראויה של סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח. לטענתם, הפרשנות הראויה של הסעיף היא כי יש להודיע על ביטול הפוליסה בכתב בלבד ולא באמצעות שיחות טלפוניות כפי שנעשו על ידי המבטחת. המבטחת דחתה טענה זו ולטענתה הפוליסה בוטלה כדין, שכן הקלטות שיחות טלפוניות עונות לדרישת הכתב בחוק חוזה הביטוח. זאת ועוד, לטענתם נשלחו שלושה מכתבי התראה על החוב ועל ביטול הפוליסה ככל שהמכתבים לא הגיעו, עילת התביעה עומדת לזכות המוטב, הבנק, ולא המערערים.
לאחר עיון בכתבי הטענות והראיות, פסק בית המשפט המחוזי כי דין הערעור להתקבל.
הסוגיה העיקרית בעניין זה היא האם יש לקבל שיחה טלפונית כהודעה בכתב על ביטול פוליסה בשל חוב בפרמיה. בהתאם לספרו של המלומד ירון אליאס, התכלית של סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח היא להגן על אינטרס המבוטח כך שתינתן לו שהות מספקת לתיקון הפרת החוזה (ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך א', 756, מהדורה שלישית, 2016).
במקרה זה, על פי פסיקת בית המשפט המחוזי, קיימת חובה כי המבטחת תדוור את ההודעות (בכל דרך שתבחר, לרבות מייל ופקס) ותוכיח כי ההודעות הכתובות אכן הגיעו לידיעתו של המבוטח. שיחת טלפון מאוחרת בה ווידא המבטח אל מול המבוטח קבלתן של ההודעות, יכולה לשמש כראיה מספקת למסירת ההודעות. על כן, משלא וידאה המבטחת כי המכתבים שלטענתה שלחה הגיעו אל המנוח או המוטב הבלתי חוזר (הבנק), היא לא מילאה את החובה להודיע על ביטול הפוליסה בכתב.
תמצית החלטת בית המשפט: דין הערעור להתקבל. קיימת חובה להודיע על ביטול הפוליסה בכתב והשיחה הטלפונית אינה עונה על דרישת הכתב.
הכותב הוא יועמ"ש מחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני הביטוח
