בבית משפט השלום בפתח תקווה נדונה בקשה לתובענה ייצוגית על ידי מיכל קידשמן, שיוצגה על ידי עו"ד בן ציון רזניק נגד מגדל חברה לביטוח, שיוצגה על ידי עו"ד גיא פורר ועו"ד רעות שדה.
פסק הדין ניתן בנובמבר 2014, בהיעדר הצדדים, מפי השופט אורן שוורץ. מגדל מוכרת למבוטחיה כתב שירות המעניק, בין היתר, ביקור רופא ובדיקות מעבדה בביתם. כתב שירות זה מחריג את תושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן.
המבקשת, שרכשה פוליסת ביטוח בריאות פרטית באמצעות מגדל, מתגוררת ביישוב המצוי בשטחי יהודה ושומרון. הפוליסה מונה שבע "תוכניות ביטוח", תוך שהתוכנית היקרה מביניהן היא ביקור רופא פרטי, 24 שעות ביממה, שעלותה היא 13.88 שקל בחודש.
כתב השירות קובע כי "השירותים ניתנים בכל מקום ישוב בישראל למעט יהודה, שומרון וחבל עזה, אך לרבות מעלה אדומים". המבקשת טענה כי מגדל לא הדגישה את הסייג בכתב השירות כפי שהיא נדרשת על פי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח.
לטענתה, החרגה זו מקנה לה ולחברי הקבוצה עילות תביעה כנגד מגדל בגין הטעיה, הפרת חובת גילוי יזום, ניצול חוסר ניסיונם של המבקשת וחברי הקבוצה, הפליה ועשיית עושר ולא במשפט. לטענת המבקשת, סכום הנזק שנגרם לה הוא 41.64 שקל, ולחברי הקבוצה הנזק הוא בסך 1,856,727 שקל.
מגדל טענה מצדה כי היא מתקשרת עם מבוטחיה בפוליסה המקנה למבוטח זכויות לקבלת מגוון שירותים שמסופקים להם באמצעות פמי פרימיום, וכי הסייג לגבי אזורי יהודה ושומרון מופיע בכתב השירות באופן ברור ומפורש, והמבוטחים נותנים הסכמתם לסייג זה בעת החתימה על כתב השירות. מקורו של הסייג המופיע בכתב השירות טמון בקשיים אובייקטיביים במתן השירותים המופיעים בכתב השירות (מגבלות ביטחוניות, אוכלוסיה ישראלית מצומצמת באופן יחסי, מיעוט רופאים ואנשי צוות רפואי המעניקים שירותים מסוג זה ביישובי יהודה ושומרון וכדומה).
פרט לסייג זה, זכאים תושבי יהודה ושומרון לקבלת יתר השירותים המנויים בכתב השירות. במקרים שבהם הדבר אינו אפשרי או אינו יעיל, מוצעים למבוטחי יהודה ושומרון תחליפים הולמים לכלל השירותים. מנהלת מקצועית של תחום בריאות, שהעידה מטעם מגדל, הסבירה כי כתב השירות הוא בעל משמעות גם לתושבי יהודה ושומרון.
לדבריה, כתב השירות מכיל תחליפים רבים לביקור בית, כמו טיפול רפואי בכל אחד מ-17 המרכזים הרפואיים הפרושים ברחבי הארץ, הזמנת רופא פרטי או שירותי נטילת בדיקות מעבדה למקום עבודתם או לכל יישוב אחר בארץ, מוקד שמפעילה פמי 24 שעות ביממה לצורך התייעצות עם רופא וקבלת הפניה לחדר מיון. מגדל הציגה דוגמאות לביקורי רופא, שנערכו מטעם פמי אצל תושבי יהודה ושומרון ב-2013 (97 אירועים) ביישובים אלפי מנשה, אורנית, אריאל, ביתר עילית וגבעת זאב.
נציגה מטעם פמי הסבירה שרשימה זו מתייחסת לכמה חברות ביטוח וכוללת גם את מגדל. לדבריה, כשמבוטח פונה לקבלת השירות, "אין הבדל בין חברות הביטוח… מכיוון שמדובר באותם צוותים רפואיים". בית המשפט דחה את הבקשה לתביעה ייצוגית וקבע כי לא הוכח שמגדל סירבה להעניק למבקשת את השירות, או כי נמנעה מלהעניק למבקשת תחליף סביר לשירות זה. כמו כן, בית המשפט קבע כי עילת ההטעיה לא מתקיימת. עיון בהצעת הביטוח העלה כי בתחתית ההצעה נכתב ש"המידע האמור הוא מידע כללי בלבד ולא ישמש לקביעת החובות והזכויות על פי הפוליסה או ככלי לפרשנות. התנאים המחייבים הם תנאי הפוליסה בלבד".
עוד הוסיף בית המשפט כי אי מתן השירות ביישובי יהודה ושומרון עלה באופן ברור בכתב השירות, וגם לאחר שהמבקשת קיבלה את כתב השירות והתגלה לה הסייג המנוי בפוליסה, היא בחרה להמשיך בהתקשרות מול מגדל, על אף שידעה כי אפשר לבטלה. אי ביטול ההתקשרות, לאחר שנודע למבקשת על הסייג, מנתק את הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הנזק.
אשר לטענה כי מגדל ניצלה את בורותם וחוסר ניסיונם של המבקשת ושל חברי הקבוצה ציין בית המשפט כי יסודותיו של סעיף 58 לחוק הפיקוח הם כריתת חוזה ביטוח, ניצול פגיעותו של המבוטח, קיומן של נסיבות מיוחדות החושפות את המבוטח לניצול, קיומו של קשר סיבתי בין התנהגות המבטח לבין כריתת החוזה, היותם של תנאי החוזה גרועים מן המקובל במידה בלתי סבירה.
בית המשפט קבע כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של יסודות אלה. עצם קיומם של פערים במומחיות ובניסיון בין הצדדים אינו מקים חזקה לפיה חוזה הביטוח נכרת תוך כדי ניצול מצוקתו או חוסר ניסיונו של המבוטח, ולא הוכח שתנאי כתב השירות גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. יתרה מזאת, עילת ההפליה ועילת עשיית עושר ולא במשפט נדחו על ידי בית המשפט. עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
