בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוגש כתב אישום כנגד יו"ר איגוד שמאי הביטוח בישראל, עזרא שוהם, ואיגוד שמאי הביטוח בישראל שיוצגו ע"י עו"ד דרור מתיתיהו ועו"ד הגר נגלר. פסק הדין ניתן בפברואר 2014 מפי השופט עודד שחם.
עובדות המקרה: איגוד שמאי הביטוח הוא עמותה רשומה, המאגדת שמאים החפצים בכך. במסגרת העמותה, מאוגדים שמאים מענפים שונים, בהם שמאות רכב, רכוש וחקלאות. בין מטרותיו של האיגוד מצויים קידום והגנה על ענייניהם של שמאים בכלל ושל חבריו, וכן קידום ענייניהם העסקיים של חברי האיגוד.
ענף הרכב באיגוד הוא ענף מקצועי, שבו חברים שמאים העוסקים בתחום שמאות הרכב. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש שוהם כיו"ר האיגוד. כתב האישום הוגש בגין איגרת שנשלחה על ידי שוהם, מטעם האיגוד, ב-2008.
האיגרת הופנתה לחברי ענף הרכב באיגוד וכללה, בין היתר, המלצה של מר עזרא לחברי ענף הרכב, כי יקבעו את שכר טרחתם בהתבסס על הנתונים שפורטו באיגרת, ואשר כללו עלות ממוצעת להפקת חוות דעת שמאי, זמן השקעה ממוצע בהכנת חוות דעת ועלות שעת עבודה של שמאי רכב, ובלשון האיגרת "כבסיס לשכר טרחה הוגן וראוי שיאפשר להתפרנס בכבוד".
בית המשפט קבע, כי למעשה, במעשים המתוארים לעיל, המליצו הנאשמים על קו פעולה, באשר לשכר הטרחה שעל שמאי הרכב לגבות, מה שמהווה הלכה למעשה צד להסדר כובל, שהינו עבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים, שכן האיגרת הופצה מבלי לקבל אישור, היתר או פטור מאיזה מן הגורמים המוסמכים על פי החוק הנ"ל.
בית המשפט דן בכתב האישום ופסק, בין היתר, כי סעיף 2(א) לחוק קובע שהסדר כובל הוא "הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".
החוק קובע לעניין זה כמה חזקות, שפורשו בפסיקה כחלוטות, לפיהן יראו כהסדר כובל הסדר, שבו הכבילה נוגעת לאחד מכמה עניינים. בין אלה, מצויים המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם, והרווח שיופק. להוראות אלה מצטרפת הוראת סעיף 5 לחוק, הקובעת כי "קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם, יראו כהסדר כובל".
במקרה הנ"ל, אכן האיגרת נקטה לשון של "הצעה", ולא של המלצה. עם זאת, המבחן לעניין קיומה של המלצה אינו השימוש במלה כזו או אחרת, אלא מבחן מהותי. לא מדובר באיגרת הנוקטת גישה של שוויון נפש בדבר האופן שבו על נמעני האיגרת לפעול. להפך, המדובר באיגרת הקוראת לנמעניה לפעול על פי קו פעולה מוגדר המותווה בה, ובכך מתקיים יסוד ה"המלצה" שבהגדרת העבירה.
על אף שהאיגרת אינה נוקבת בתעריף אחיד, שעליו היא ממליצה לכלל שמאי הרכב, היא מפרטת באופן ברור ומפורש את כל הפרמטרים הנדרשים, כדי שכל אחד מן הנמענים יוכל לחלץ, ללא קושי, את התעריף המומלץ, על רכיביו. כל אלה מתווים בבירור קו פעולה שעליו ממליצה האיגרת, לעניין קביעתו של שכר טרחתם של שמאי רכב.
מבחינת מהותם של דברים, תיוג שכר הטרחה המומלץ כ"ראוי" או כ"הוגן", להבדיל משכר טרחה מינימלי, אינו מעלה או מוריד באופן ממשי. לא בתיוג כזה או אחר העיקר, כי אם בפוטנציאל האנטי תחרותי הטמון במסר שהועבר. מכל האמור לעיל, ההמלצה על אופן קביעת המחיר הראוי במקרה זה, ללא קבלת היתר לכך, מהווה פגיעה בתחרות ועבירה על החוק.
לפיכך החליט בית המשפט להרשיע את הנאשמים יחדיו, בעבירה של צד להסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, וכן לפי חוק העונשין. נכון לכתיבת שורות אלה לא ידוע מה הוא העונש שנגזר על הנאשמים, וכן אם הוגש ערעור בנדון.
