בלי לפגוע בחלשים: לבטל את האפליה, ולשמור על האוכלוסייה הבוגרת

בדיון ב"שדולה לפנסיה הוגנת" שהתקיים לאחרונה הודגשה הבעיה שבשימוש "בריבית חישובית". בחלוקת האג"ח החדשה צריך לשים בראש את חיזוק האוכלוסייה החלשה, ולא ידונו אותם מקבלי ההחלטות לחיי עוני בעת זקנה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפני ימים מספר התקיים בכנסת דיון ב“שדולה לפנסיה הוגנת“, בראשות חברי הכנסת מיכל בירן ועמר בר לב מהמחנה הציוני ודוד אמסלם מהליכוד.

בדיון הציג נציג הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר את הבעייתיות בהמשך שימוש ”בריבית החישובית“ לפי השיטה הקיימת, על פיה החוסכים הצעירים מסבסדים את הפנסיונרים, והקרנות גוררות גירעונות כבדים, העשויים לסכן את יציבותם.

בעיה נוספת הינה שאם תשונה השיטה של החישוב החודשי, הפנסיונרים מקבלי הקצבאות הם אלה שיספגו את הנזק (הפחתה של לפחות 40% בגמלה) הנובע מירידת הריביות בעולם. המסקנה היא שמקבלי ההחלטות דנים חלקים רבים מהאוכלוסייה הבוגרת לעוני ודלות בעת זקנה.

משרד האוצר מנהל דיונים על אופן חלוקת האג“ח הייעודית צמודת מדד, שגורם ליציבות בהשקעות של קרנות הפנסיה. כל חלוקה חדשה צריכה לקחת בחשבון בעדיפות ראשונה חיזוק האוכלוסייה החלשה על פי ברורים:

מתן הבטחה של 100% אגרות חוב מובטחות לרובד הראשון של הפנסיה, לפי השכר החיצוני הממוצע במשק, ולא לפי פי שנים כנהוג היום. חשוב לדעת, שאם לא תינתן הבטחה מלאה אזי הפנסיה של הגמלאים תרד בצורה משמעותית. לדוגמא: במתן הבטחה של 60% בלבד מגובה הפנסיה, התאמת הריבית החישובית למצב הקיים, תגרום לירידה של לא פחות מ־10% מהקצבה שמקבלים הגמלאים, הנכים והאלמנות.

סייפר. חשיבה מעמיקה ומתוכננת תוביל לביצוע פעולות נכונות
סייפר. חשיבה מעמיקה ומתוכננת תוביל לביצוע פעולות נכונות

ביטול האפליה הקיימת בהקצאת האג“ח הייעודי, המונפק רק לקרנות הפנסיה ולא לפוליסות ביטוח ולקופות גמל. המפקח הקודם, פרופסור עודד שריג, ביקש להרחיב בזמנו את מתן אג“ח ממשלתית צמודה לכל המוצרים הפנסיונים. קרן פנסיה היא מוצר שלא תמיד מתאים לכל עובד, וישנם מאות אלפי מבוטחים במסגרת הסדרים אחרים שאושרו על ידי משרד האוצר – מבוטחים במסגרת פוליסות ביטוח וקופות גמל, שלא צריכים לסבול מאפליה.

הפסדים בזמן משבר בשוק

התאמת דמי הניהול של מקבלי הקצבאות מקרנות הפנסיה, המקבלים הקצאה של אג“ח ממשלתי ייעודי, לדמי ניהול סבירים בניגוד לדמי הניהול הנגבים היום (0.5%). מדובר בהשקעה נטולת סיכון, אין בה עבודה רבה מלבד תשלום קצבאות.

משרד האוצר הפעיל לאחרונה מודל השקעה, ”המודל הצ‘יליאני“. מודל זה הינו מודל שחייב בחינה מחודשת, היות והוא יגרום לחוסכים בחסכון פנסיוני לטווח ארוך הפסדים ניכרים בזמן משברים בשוק ההון, מבלי לתת יכולת לשקם את החיסכון הפנסיוני כאשר המשבר יחלוף. מודל זה זכה לביקורת קשה מגורמים מקצועיים, לרבות מהאקדמיה בארצות בהם הופעל.

משרד האוצר צריך לתכנן הקמת חברה מיוחדת שתפקידה לגייס כספים מקרנות הפנסיה. בתמורה היא תנפיק אגרות חוב בערבות מדינה עבור חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. כספים אלה יופנו לפיתוח תשתיות במשק. אם חברה זו תזכה לערבות מדינה, היא תוכל להנפיק לגופים העוסקים בחיסכון פנסיוני ארוך טווח אג“ח מיוחד שתמנע לציבור זעזועים בזמן משבר, וגם זליגת חלק מהחיסכון הפנסיוני לשווקים זרים.

אסור להשלות את הציבור שהפעלת ”קרן ברירת מחדל“, המיועדת במיוחד לאוכלוסייה החלשה, תפתור את כל הבעיות של שוק הפנסיה. האמת היא שלפי הדו“ח של ה־OECD דמי הניהול בישראל נמוכים. דמי הניהול הללו נמצאים בירידה מתמדת עקב התחרות הקשה הקיימת בין הגופים המנהלים את הקופות והקרנות. תחרות זו מייתרת את הצורך בביצוע פעולות על ידי משרד האוצר, פעולות הגורמות לבזבוז משאבים.

חשיבה מעמיקה ומתוכננת תוביל לביצוע פעולות נכונות וישפרו את החיסכון של כל אלה החוסכים לפנסיה ונמצאים היום באי ודאות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email