פרויקט חג מיוחד בסוכה שלנו – חלק ב'

"ביטוח ופיננסים" מארח שישה ראשי איגודים מקצועיים, המספרים על דעותיהם, עמדותיהם, פעילותם לטובת אירגונם ועל שיתוף הפעולה עם הלשכה • חלק ב'

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים
"אני לא אופטימי. הסיסמה של הורדת יוקר המחיה הפכה לחזות הכל וזה מסוכן"

יש שתי בעיות מרכזיות שמטרידות את התעשייה המקומית:
1. שערי המטבע – נושא שהיה ועדיין מהווה בעיה מאוד מרכזית לתעשיינים, ש־ 50% מהתפוקות שלהם הן ליצוא. אז לפעמים יש איזה שיפור למספר שבועות בדולר ואז שוב הוא יורד, אבל בעיקרון שערי המט"ח הנמוכים מכרסמים ברווחיות ופוגעים בכושר התחרות בצורה אנושה.
2. תחרות לא הוגנת עם יבוא – אין מדינה בעולם שלא מבינה שהיא צריכה לסייע לתעשייה המקומית. מספיק אם ניקח לדוגמא את מה שעושה הנשיא טראמפ לטובת התעשייה המקומית האמריקנית ואובמה לפניו, וגם מועצת האיחוד האירופי. כולם מבינים שצריכים להגן על התעשייה שלהם ובעצם להחזיר את התעשייה הביתה. אצלנו לא רק שלא מסייעים לתעשייה המקומית אלא אף מעודדים את היבוא. אין מדינה בעולם שיש לה חשיפה ליבוא כמו מדינת ישראל, אבל בתנאים לא הוגנים גם אי אפשר להתחרות בו. תנאים לא הוגנים זה יבוא בהיצף (מחיר מכירה נמוך מארץ המקור. ר.מ.), למשל. לדוגמא, המלט – במשך שנה וחצי הממונה על ההיצף בדק את הנושא והגיע למסקנה שיש היצף, ועכשיו מתחילים בפופוליזם שאם יטילו מס על המלט זה ייקר את מחיר הדירות. זה בניגוד לחוק, לכן אסור למכור בהיצף. אם המלט נמכר מתחת למחיר שבו הוא נמכר במדינה ממנה הוא מיובא, אז זה היצף וצריך לעצור את זה. אין מקום בכלל לדיון. פטור ממס

בעיות נוספות – כשהמדינה קונה בכספיה מוצרים בחו"ל אז יש חוק רכש גומלין מתעשייה ישראלית. מחפשים בכל דרך איך לעקוף את רכש הגומלין ואיך לא לאכוף את החוק. המדינה מחוקקת חוקים ואחר כך מחפשת דרכים איך לא לאכוף אותם. במילים אחרות, המדינה לא רק שלא שומרת על התעשייה המקומית שלה, אלא אפילו מציקה לה ונלחמת בה. זהו טירוף שאין כדוגמתו. לכן אנחנו במצב לא טוב. להוסיף לזה מחסור בכוח אדם טכנולוגי ברמה של אלפי עובדים, ויחד עם הבעיה של שערי המטבע והעובדה ש־50% מהציבור מעדיף לקנות מוצרים מיובאים. אין אסטרטגיה – נכון שכל העולם קונה באינטרנט, אז גם אנחנו. אבל אם נותנים פטור ממע"מ למוצרים של עד 75 דולר, זו אפליה כלפי חברות ישראליות; חברה ישראלית צריכה להקים אתר בקפריסין כדי למכור בלי מע"מ? או שתתנו לכולם את הפטור או שתמנעו אותו במסחר האלקטרוני מחברות בחו"ל. זו אינה תחרות הוגנת. אני שמח שמאפשרים לציבור לקנות בזול, אבל אנחנו רוצים שגם התעשייה המקומית תיהנה מכך.

בנינו עם הממשלה את תכנית "נטו תעשייה", שבעיקרה מדברת על הגדלת הפריון, אבל יקח זמן עד שזה יתממש. וגם כשזה יתממש והמפעלים ישקיעו בסיוע המדינה את הכסף בפיתוח וחדשנות, הרי שאם הממשלה תמשיך להילחם בתעשיינים עם יבוא זול, אין טעם לתכנית "נטו תעשייה".

אני לא אופטימי ולא רואה שהמצב ישתנה. בדיבורים כולם רוצים לעזור – שר האוצר, שר הכלכלה, החשב הכלכלי. אז שיעזרו – הכל תחת הסמכות שלהם. הסיסמא של הורדת יוקר המחיה הפכה לחזות הכל והיא מסוכנת. איזה משמעות יש ל־1,500 שקל שווי מלט בדירה מתוך 1.5 מיליון שקל מחיר דירה?

פערי מחירים

או שמלעיטים את הציבור בפופוליזם על פערי מחיר מוצרי מזון, למשל – מילקי בארץ ומילקי באנגליה. המע"מ על מזון באנגליה הוא אפס, אצלנו 17%, וזה כבר פער גדול; מחיר המטרה לחלב גבוה בשקל מאשר באנגליה; בק"ג גבינה צהובה נכנסים 12 ליטר חלב, שזה כבר 12 שקלים יקר יותר מאשר בחו"ל, אז ברור שהגבינה הצהובה בארץ תהיה יותר יקרה – אז פעם אחת מחיר המטרה, אחר כך מע"מ; שהמדינה תטפל רק בשני אלה ותראו איך מורידים את יוקר המחיה. ואז יש גורם נוסף – כשרות; במחלבות עובדים היום על שלושה קווים – אחד רגיל, אחד כשר ועוד אחד גלאט כשר. וזה לא רק בקווי הייצור – ההפרדה מתחילה במכליות שמביאות את החלב מהרפת, לכל חלב מכלית אחרת. אז במקום שיהיה קו ייצור אחד שעובד רצוף שבעה ימים בשבוע, יש שלושה קווי ייצור ועובדים חמישה ימים בשבוע. לכן צר לי שאני לא יכול להיות אופטימי, לא רואה את המצב הזה משתפר.

הכסף שייך לעובד

עם כל הכבוד לממונה היוצאת על שוק ההון ולרצון שלה לדאוג למבוטחים בכלל ולחלשים שביניהם בפרט, לא כל השכל נמצא אצלה ובוודאי לא כל הניסיון והבנת המציאות שלפעמים עולה על כל דמיון.

לא פעם נסינו להסביר לממונה כי אין לנו בעיה עם הגדרת הבעיה אבל לא נוכל להסכים לפתרון אותו היא מציעה. למשל, בדיון על העמלות לקרנות הפנסיה, הממונה סברה שהעובדים משלמים היות וזה יורד מההפרשות, ובכך הם נפגעים. ניסינו להסביר, למה לא? הכסף שייך לעובד – שישלם עבור ניהולו. לבסוף נאלצנו לגבש הסכם אחר עם ההסתדרות, קיבלנו את תמיכת ועדת הכספים בכנסת ויצאנו לדרך. אבל לא כך פותרים בעיות. הידברות, הבנות הדדיות ושיתוף פעולה הם צעדים הכרחיים לרגולציה מטיבה ונכונה ולא מזיקה ומכבידה.

שרגא ברוש | צילום: התאחדות התעשיינים

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רו"ח
"המצב הקיים ברשות שוק ההון יוצר וואקום מאוד מסוכן"

נדבך מרכזי בתפקידי כנשיאת לשכת רואי החשבון הנבחרת, הוא הממשק עם הארגונים הכלכליים ובכלל זה לשכת סוכני ביטוח. לכל אחד מהארגונים הכלכליים, תפקיד חשוב ומשמעותי, הן לטובת המקצוע בו אנו פועלים והן בהשפעה של הפעילות שלנו על הכלכלה והמשק, לטובת כלל העסקים, קטנים וגדולים, וכלל הארגונים.

הבחירה בי לנשיאת הלשכה, לאחר 87 שנים שהלשכה קיימת, ומעולם לא התמודדה רואת חשבון לנשיאות, היא פריצת דרך עבורי ועבור הלשכה, וזהו שינוי שישפיע גם על כלל הארגונים הכלכליים בארץ. שיתוף הפעולה בין הארגונים שלנו משפר משמעותית את היעילות העסקית והכלכלית, ויש לנו תחומי ממשק רבים וחשובים.

אחד החסמים המשמעותיים עבור רואי חשבון, בתפקידנו כמייצגי עסקים, הוא הנטל הרגולטורי והביורוקרטי. בראש סדר העדיפויות נמצא הצורך המידי לתיקון עיוותי חקיקה משמעותיים במיסים בנושאים שונים, וכן לפעול להקלה משמעותית של הנטל.

יש היום לרשות המסים, על פי החוק, זכות להתערב בשיקולי חברה אם לשלם דיבידנד או להשאיר את הכסף בתוך החברה למטרה מסוימת; יש היום גם הגבלות קשות על הלוואות חברה לבעלים. אנחנו חברה שסובלת מפריון נמוך כתוצאה מהשקעות נמוכות בטכנולוגיה, בציוד. בעצם שלטונות המס מתערבים בשיקולים העסקיים של חברות עסקיות וזה יעצור השקעות. זו טעות מאוד גדולה.

חברות ארנק

גם ההגבלות שמטילים על חברות ארנק הן קשות; סוכני הביטוח הוחרגו מהן בין היתר בעקבות המלחמה שלי בנושא; כסגנית נשיא לשכת רו"ח וחברה בוועדת המסים נאבקתי על כך מול רשות המסים שסוכני ביטוח, רופאים ואמנים לא ייחשבו לחברות ארנק. רצו שסוכן ביטוח שמקבל מחברת ביטוח אחת את כל העמלות שלו, ייחשב בעצם לשכיר. אבל הסוכן ממש לא שכיר, כי הוא לוקח על עצמו את כל הסיכון; הוא זה שצריך להשיג לקוחות במצב של תחרות מטורפת מול ביטוח ישיר ובין הסוכנים עצמם, וגם לתחזק משרד.

רשות המסים קבעה כ־60 עמדות, לא חוק, אלא פרשנות של מס הכנסה בנושאים שונים שאם אתה פועל בניגוד לעמדה, דורשים שהנישום, באמצעות רו"ח שלו, יפרט כי נקט בעמדה שונה. אם הוא לא מפרט הוא ייחשב כאילו לא הגיש דו"ח. זה רלוונטי לכל עצמאי מסדר גודל מסוים, וזה מטורף.

אמנת מס

בנוסף, כל הנושא של שירות גרוע ומזלזל, סנקציות למייצגים, יובא לדיון בקרוב. לקבוע התנהגות לא הולמת של מפקחים ועובדי הרשות. אנחנו מדברים על אמנת מס שמחייבת את עובדי הרשות לנהוג בנו בכבוד. אנחנו סובלים מזילות מאוד גבוהה כלפינו, שפוגעת במעמד שלנו בכלל וגם במעמדנו מול הלקוחות שלנו. מי שרוצה לפתוח עסק מתנהגים אליו כמו אל חשוד מידי. אין שום הצדקה לא לתת אישור על פטור מניכוי מס במקור בתחילת השנה.

יש קושי עצום בפריסת חובות למס הכנסה; לפני שמקבלים הודעה על חוב כבר מטילים על הנישום עיקול, שזו השפלה נוראית ללקוח ופגיעה בי כרו"ח שלו. היום מטילים עיקולים אפילו על חוב של 500 שקל. כיהנתי כדירקטורית וכיו"ר ועדת הביקורת בחברה שמנהלת את קרנות הפנסיה של הסוכנות היהודית, כך שיש לי הכרות מאוד טובה עם רשות שוק ההון. הממונה היוצאת, דורית סלינגר, עשתה עבודה חשובה; נגעה בבעיות של תחרות ברמה מאוד משמעותית והייתה מאוד אמיצה.

היא עשתה עבודה מצוינת בהגברת הממשל התאגידי, בפיקוח על חברות הביטוח. נכון שהיא הציפה את שוק הביטוח בחוזרים ואפשר היה לצמצם וללכת על העיקר ולוותר על דברים בשוליים, אבל בגדול אני חושבת שהיא הגנה על הציבור.

אני חייבת לומר שגילדה מקצועית שחושבת שהיא לא צריכה לקחת בחשבון את הציבור במאבקים שלה, אין לזה קיום. אני מאוד מצרה על כך שבחילופי תפקידים בכירים ברשויות ממשלתיות, לא מתחילים את התהליך חצי שנה מראש. המצב הקיים ברשות שוק ההון יוצר וואקום מאוד מסוכן.

נמדדים בשירות

אנשים רוצים שירות ואם סוכן הביטוח נותן להם שירות עם ערך מוסף, חוסך להם זמן, נלחם עבורם – אנשים יזדקקו לו ויהיו מוכנים לשלם על כך. המבוטחים כיום מתפשרים על פחות ממה שמגיע להם. מי שהולך להליך משפטי, לרוב יזכה בו. מי שלא – יפסיד. פה מקומו של סוכן הביטוח – להגן על המבוטח בעת תביעה מפני חברת הביטוח שתעשה כול שביכולתה שלא לשלם את מה שמגיע למבוטח.

בכוונתי להקים מוקד מקצועי המאויש בצוות של עשרה מומחים שכירים בלשכה, שייתן מענה מקצועי וזמין בעניינים מקצועיים בנושאי מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי ועוד, ואפעל לשיפור ממשקי העבודה מול הרשויות, כולל שיפור והרחבת הממשקים הדיגיטליים. נושאים נוספים שיזכו לטיפול בהקדם הם קידום חקיקה למתן ייצוג מלא לרואי חשבון במס שבח וקידום חוק החיסיון, שיאפשר חיסיון על המידע של הלקוח בנושא מיסים. אמשיך בפעילות בנושא שכר הטרחה עם הרשויות – רשות ניירות ערך, אפעל מול הרשות להגבלים עסקיים להשגת שינוי תוך זמן קצר.

בהזדמנות זו ברצוני לאחל חג סוכות שמח, לכל ענף הביטוח, הסוכנים, החברות וכמובן רואי החשבון הנושאים בתפקידי מנהלים, סמנכ"לי כספים, תפקידי ניהול בכיר ודירקטורים בחברות הביטוח ובקופות הגמל.

רו"ח שטרק | צילום: ניב קנטור

עו"ד אפי נוה, נשיא לשכת עורכי הדין
"לממונה הבא על שוק ההון – לא ייתכן שחברות ביטוח יקימו מחלקות ענק לטיפול ברגולציה כמו שהיה בתקופת סלינגר"

אנחנו מקווים שהממונה הבא של רשות שוק ההון יבין שלעבוד בצורה חד צדדית, בדרך של הנחתת הוראות וחוזרים בתכיפות שקשה להכיל אותה וקשה לעבוד איתה, כפי שעשתה הממונה היוצאת דורית סלינגר, זו לא הדרך. אנחנו מקווים שהממונה הבא יתייעץ, יגיע להסכמות מראש, מה שיחסוך מאבקים ומתיחויות ויאפשר להעביר רפורמות בצורה חלקה.

לא יכול להיות שתהיה רגולציה ברמה כזאת שמחייבת חברות ביטוח לבנות מחלקות עם עשרות עובדים שמטפלות רק בנושא הרגולציה של הממונה על הביטוח. שמעתי ממנכ"ל חברת ביטוח קטנה, שהוא מעסיק 80 עובדים רק בנושא הרגולציה, אז מה קורה בחברות הגדולות? עם כל הכבוד, מי אמר שעודף רגולציה עוזרת לציבור? מישהו בכלל מצליח לעקוב אחריה, ליישם אותה כמו שצריך? מתחילים לעבוד על הוראה חדשה וכבר יש הנחתה אחרת. סלינגר באמת הגדישה את הסאה. עובדה שאחרי שאני מתחתי עליה ביקורת בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת, הרבה גופים פתחו את הפה, כולל שרת המשפטים, שהמלך הוא עירום. מאוד מקווה שהמפקח הבא יבין שהדרך הנכונה היא לא להכביד ברגולציה ולשתף פעולה.

מוסד בוררות

אני מתנגד להקמת מוסד בוררות בתחום הביטוח, כי המשמעות שלו היא חוסר אמון במערכת המשפט. בעצם סלינגר באה ואמרה שהיא לא סומכת על כך שהמבוטח יקבל צדק במערכת המשפט. מחר תהיה הצעה להפריט את תביעות ביטוח לאומי – להוציא אותן מבתי הדין לעבודה. מה זה להפריט את מערכת המשפט? זה חוסר אמון בבתי המשפט. הסטטיסטיקה מלמדת, שיש למעלה מ־80% הצלחה בבית משפט לתביעות של מבוטחים. אז המערכת פועלת היטב. מי החליט שיש בעיה בכלל? ברצוני להתייחס לכך שהעבודה המשותפת של הלשכות המקצועיות הוכיחה את עצמה; העובדה שלשכת עורכי הדין עובדת בסינרגיה עם לשכת רואי החשבון, עם לשכת סוכני ביטוח, יועצי המס, רק מעצימה את הלשכות;

יש לנו לא מעט ממשקים משותפים כמו למשל – שכולנו עצמאים; אז אם מצליחים ללכד את השורות בין כל הלשכות ולדאוג, אם במסגרת להב ואם בכלל, להטבות לעצמאים במאבק משותף, אז כולנו הרווחנו.

דוגמא נוספת לשיתוף פעולה – הקמנו את מועדון הצרכנות Extra Member עבור עורכי הדין חברי הלשכה. חברו אליו לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס, לשכת סוכני ביטוח. ברגע שעוד לשכות מצטרפות אל חבריהן למועדון כזה, הוא מחזק את כוחו ומשיג הטבות צרכניות גדולות יותר. אני מאוד מאמין בשיתוף הפעולה הזה שמעצים את כולנו, וגם מגבש אותנו – כי לא פעם יש חילוקי דעות בין לשכות מקצועיות, אבל אם יושבים ביחד בשיתוף פעולה אפשר להגיע להבנות.

למשל, הנושא של ייצוג רואי חשבון ויועצי מס בחוק מס שבח, אז הצעתי להם שלא לשנות חוק קיים וותיק, שמבחינה משפטית מי שיכול לתת ייעוץ במסים זה לא רו"ח אלא עו"ד מומחה במסים. זה לא להגיש דו"ח שנתי אלא לתת חוות דעת משפטיות בנושא של מס שבח. לא באתי ואמרתי שעורכי הדין יעסקו במס הכנסה, אבל מס שבח זה עניין משפטי. לשמחתי, ראשי הלשכות האחרות קיבלו את דעתי.

פועלים מתוקף החוק

לשכת עורכי הדין, להבדיל מלשכות אחרות, היא גוף סטאטוטורי. כגוף כזה אנחנו פועלים מתוקף חוק לשכת עורכי הדין ופועלים בוועדות סטאטוטוריות. החוק עצמו עבר רפורמה ב־2016 ונתן ללשכה את הזכות והחובה להגיב לכל הצעת חוק באשר היא. לפני 2016 יכולנו להגיב להצעות חוק הקשורות בענייני משפט בלבד. בשנתיים האחרונות ייצרנו למעלה מאלף ניירות עמדה שלא קשורים לענייני משפט אלא ברמה הציבורית, החברתית וכד'. חברי הכנסת גילו שלהיעזר בלשכת עורכי הדין משביח את הצעות החוק שלהם. חבר כנסת שרוצה להגיש הצעת חוק פונה אלינו, ואנחנו נותנים לו את האינפוט המשפטי, סיוע בניסוח ומפנים את תשומת לבו לבעיות משפטיות, אם יש.

מסייעים לארגוני נכים

אני יכול לומר בסיפוק, שיושבי הראש של ועדות הכנסת – אם זה ועדת חוקה, ועדת כספים, כלכלה, והיועצים המשפטיים של הוועדות, מאוד רוצים לקבל את האינפוט המקצועי שלנו. הם למדו שאנחנו לא באים מנקודת מוצא "גילדאית", אלא מתוך אחריות ציבורית. למשל, הייתה הצעת חוק להחזיר רטרואקטיבית שכר טרחה שעורכי דין גבו מניצולי שואה עבור טיפול טכני בזכויות שלהם של מילוי טפסים, למשל.

לפני שלוש שנים הקמנו יחידה חברתית בלשכת עוה"ד אותה ניהלה עו"ד פנינה תמנו־ שטה, שלפני כמה חודשים חזרה לכנסת. אנחנו פותחים את הלשכה לטובת ארגוני נכים, עמותות שמסייעות לציבורים מוחלשים, נותנים להם השתלמויות, כנסים וימי הסברה ללא תשלום. אני באמת מאמין שזו תרומה משמעותית לחברה.

נוה | צילום: באדיבות הלשכה