פרויקט חג מיוחד בסוכה שלנו

מגזין "ביטוח ופיננסים" מארח שישה ראשי איגודים מקצועיים, שיספרו על דעותיהם, עמדותיהם ומחשבותיהם בנוגע לעבודה בארגונים העצמאיים, ועל שיתוף הפעולה עם הלשכה • חלק א'

עו"ד רועי כהן, נשיא להב

"להב זו עוצמה שלא ניתן עוד להתעלם ממנה"
בראשית דבריי ברצוני לאחל לנשיא לשכת סוכני ביטוח סו"ב ליאור רוזנפלד ולסוכני וסוכנות הביטוח בישראל, שנה טובה וגמר חתימה טובה, ולהודות לחברי ליאור על שיתוף הפעולה ההדוק בין "להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל" ו"לשכת סוכני ביטוח בישראל", החברה בלהב מזה שנים רבות. שנה זו הינה שנה חגיגית ללהב, בה אנו מציינים 35 שנות פעילות עם למעלה מ־50 ארגונים החברים בה, כשהיא מאגדת למעלה מ־200 אלף עצמאים, עצמאיות, בעלי ובעלות עסקים קטנים; זו עוצמה שלא ניתן עוד להתעלם ממנה. עבורי, ההישג הגדול ביותר טמון בכך שלהב הצליחה לשים על סדר יומה של הממשלה והכנסת את נושא התמיכה, העידוד והסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים.

כיום אין שום החלטה שמתקבלת בכל פורום של הכנסת והממשלה, שבה עמדת להב אינה נשמעת ברצינות וביסודיות. השיקולים והעקרונות שאנו נלחמים עבורם נלקחים בחשבון, ולראייה, הישגינו האחרונים עם תום מושב הקיץ האחרון של הכנסת – הראשון, אישור הרפורמה המהפכנית ברישוי עסקים בישראל בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת – לראשונה מדינת ישראל לוקחת אחריות ומפחיתה מהתלאות והקשיים שרבצו על העסקים הקטנים במשך שנים ועוברת לעולם מודרני של הצהרות ורישוי מהיר ולאורך זמן ממושך; השני, הינו מעבר הצעת החוק של ח"כ אורלי לוי אבקסיס בשיתוף עם להב בקריאה טרומית בכנסת, שעניינה תיקון עיוות היסטורי בו נשים עצמאיות בחופשת לידה תוכלנה לעבוד באופן חלקי במהלך חופשת הלידה שלהן מבלי שזכויותיהן תפגענה לשם שימור עסקן בתקופה זו.

לצד הפעילות בכנסת ובממשלה, פעילות נוספת שלהב לקחה על עצמה בשלוש השנים האחרונות והצליחה במסגרתה להפוך לשחקנית מובילה, היא פעילותה בתחומי הצרכנות והכלכלה. בין אם באמצעות המיזם להקמת מועדון הצרכנות "להב קארד", בהסכם שיצרנו מול חברת האשראי ישראכרט להפחתת עמלת הסליקה ל־1.1%. גולת הכותרת של השנה הייתה הפרויקט פורץ הדרך של להב – "המלה"ב – המכון להשתלמות עצמאים בישראל" – שבו ביכולתם של כל עצמאי ועצמאית באשר הם לזכות בהשתלמות מקצועית בהשתתפות טובי המרצים בשוק במחיר מסובסד המוכר כהוצאה לצרכי מס. אחוזי ההרשמה אל השתלמויות אלו מרשימים ביותר ומעידים על הצורך שלהב זיהתה למתן כלים וידע לציבור בעלי ובעלות העסקים הקטנים, על מנת להביא לחשיפתם לעולמות תוכן שיכולים לפתח ולמנף את העסק אותו הם מנהלים.

יוזמה חשובה נוספת של להב יחד עם ח"כ עודד פורר הביאה השנה לחתימת האמנה למען משרתי המילואים העצמאים על ידי ראשי המגזר העסקי במעמד שר הביטחון אביגדור ליברמן. האמנה תמנע הפסקת התקשרות עם עצמאי או עצמאית שיצאו למילואים במהלך שירותם ועד לשלושים ימים לאחר מכן. וכל העת, להב ממשיכה לפעול בכל הכוח לשם עידוד נשים בישראל לכניסה לעולם היזמות והעצמאות הכלכלית.

אני שמח וגאה בעובדה שלאחר שלוש שנים בהן אני משמש בתפקידי, קיימנו בתחילת חודש אוגוסט האחרון ישיבת עבודה עם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו יחד עם נשיא לשכת סוכני ביטוח ליאור רוזנפלד, שהעלה בפני ראש הממשלה את הצורך לצמצם רגולציה וביורוקרטיה ולסייע לעסקים קטנים בשנותיהם הראשונות. להב הייתה שותפה למאבק לשכת סוכני ביטוח בנושא פוליסות פנסיות לרבים וכן פועלת להסדרת סוגיית ממשק המעסיקים שהביאה ליצירת נטל ביורוקרטי גדול על העסקים הקטנים.

ברצוני לברך עם תום שלוש שנות כהונה בתפקיד את ידידי ושותפי לדרך – סוכן הביטוח טוביה צוק – ששימש כממלא מקום נשיא להב ומילא את תפקידו בנאמנות, יסודיות ומסירות רבה ולאחל הצלחה למועמד לסגנות נשיא להב שנבחר על ידי מועצת לשכת סוכני ביטוח, סו"ב מוטי דהרי.

אני בטוח שהקשר בין הלשכות ימשיך להיות הדוק תוך שיתוף פעולה פורה שיניב הישגים גם בעתיד. נמשיך להוביל את קטר החדשנות והיזמות. בברכת שנה טובה.

רועי כהן | צילום: אופיר אייבי

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר

"הרגולציה הביאה בשנים האחרונות להפסד של 5% תוצר"
אם היה צורך להגדיר כיום את אחד הכישלונות הגדולים בתחום המדיניות הכלכלית הייתי מעלה את הכישלון בהפחתת הנטל הרגולטורי אל ראש הרשימה. זהו כישלון עצום, ואני לא מתרשם ממה שאומרים הכלכלנים ב־OECD על שיפור ברגולציה בישראל.

הממשלה קיבלה החלטה מושכלת ומצוינת באוקטובר 2014, החלטה מספר 2118 הקובעת תוואי הדרגתי של הפחתת הנטל ב־25% במשך חמש שנים. אם החלטה זו הייתה מבוצעת, היינו משנים פה את הכלכלה. אבל, הרגולציה לא הופחתה, אלא ההיפך – היא התעצמה. מאז החלטה 2118 קיבלנו 24 חוקים רגולטוריים ביוזמת הממשלה ועוד 20 חוקים רגולטוריים שמקורם בהצעות חוק פרטיות. זהו כישלון מהדהד. מניתוח שנערך באיגוד לשכות המסחר, עולה כי מדובר בהפסד של 5% תוצר.

אם נדבר על רשות שוק ההון, שרלוונטית יותר ללשכת סוכני ביטוח, אז הממונה היוצאת דורית סלינגר, שהתחייבה בהצהרה להתאים עצמה להחלטת הממשלה, התגאתה בכך, שבשנתיים ושלושה חודשים העבירה 186 פעולות ויוזמות רגולטוריות מחייבות. אף אחד בממשלה לא עצר אותה.

המגזר העסקי בישראל נמצא תחת כמה רגולטורים; אנחנו נמצאים במאבק מול הרחבת הסמכויות של רשות ההגבלים העסקיים. תיקון חוק שכבר עבר ומכוון ישירות נגד מפעלי תעשייה שעובדים על פי הסדר עם גוף חיצוני לישראל וגם נגד יבואנים ישירים. התיקון, תיקון 20 לחוק ההגבלים העסקיים, נותן לממונה סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לתקוף מפעלים אלה על בסיס חשש בלבד שמחמת מעמדם הם יכולים לפגוע בתחרות. זה חסר תקדים ברמה משפטית – לא נדרשת תשתית ראייתית לפגיעה בתחרות, אלא חשש בלבד. מדובר במהלך רגולטורי חמור.

דוגמא נוספת להכבדת הרגולציה בניגוד להחלטת הממשלה – השיימינג ברשתות השיווק. מחייבים את הרשתות, שההשפעה שלהן על המחיר לצרכן היא מועטה מאוד, לפרסם גם את מחיר המוצר במדינות זרות. כרגע מדובר בשבעה מוצרים שהפער ביניהם גדול. השוואה בין מחיר למחיר לא אומרת דבר על הרווח של הרשת; הרשתות נושאות בעלויות שאין להן שליטה עליהן, שמוטלות עליהן בידי רשויות המדינה כמו מס מוניציפלי לדוגמא, כדי לקבוע את המחיר לצרכן. הרווח של רשתות המזון למשל נע כיום בין 2% ל־4% בלבד. עכשיו רוצים להרחיב את השיימינג ל־16 מוצרים.

אלו היו דוגמאות בודדות לרגולציה מכבידה, ועכשיו לאפליה; המגזר העסקי שמוכר מוצרי צריכה לשוק המקומי מופלה לרעה לעומת ספקי חו"ל, בעיקר ב־ e-commerce . על
פי ההוראות, עד 75 דולר – ספק החוץ לא מחויב במע"מ. אבל אם קניית קוסמטיקה או טואלטיקה ב-75 דולר ופחות – לא שילמת מע"מ. אבל קנית מזון או תרופות בערך של 30 דולר, תשלם את מלוא המע"מ. אמנם דנים על זה בכנסת, אבל כולנו יודעים שזו סוכריה לציבור שהפוליטיקאים לא יבטלו אותה. היא קיימת מימי יובל שטייניץ כשר אוצר, אבל השר משה כחלון לא יכול לבטל אותה משיקולים פוליטיים.

ובעוד אנחנו מתמודדים עם המסחר האלקטרוני שפוגע קשות במסחר הקמעונאי, מה עושים שרינו? מוצאים עוד דרך להכביד עליו ועוד ביצירת תנאי תחרות לא הוגנים. יש טיוטה שנקראת "צו יבוא אישי" שיאפשר לייבא 30 פריטים בכל משלוח עד לערך של 1,000 דולר ללא הגבלה במספר המשלוחים בשנה. אם אני קונה 30 יחידות של טואלטיקה ב־30 דולר ליחידה ובסה"כ 900 דולר, זה נחשב יבוא אישי. כלומר, אני לא מחויב כמו היבואן המסחרי שצריך לעמוד בהיתרי יבוא, בדיקות של מכון התקנים ועוד. בנוסף גם חמש יחידות מעל 1,000 דולר ללא הגבלה של ערך היחידות. הכל בשם הורדת המחיר לצרכן. עד שיראו שהמקררים שקנו ביבוא אישי מקולקלים, השוק יוצף במוצרים זולים. זו מכה נוספת למגזר הקמעונאי, כי מדובר בהצפה של מוצרים ביבוא אישי.

אני לא מכיר מדינה שמפלה את סוחריה לטובת סוחרים ממדינות אחרות. אנחנו נמצאים במרכז המאבקים האלה ומקווה שנצליח בהם, כי הרגולציה והאפליה חותכים מאתנו כ־5% תוצר. חבל שבנק ישראל לא מציג את הנתונים האלו לממשלה, כי לצערי הוא לא מחובר למגזר העסקי.

לין | צילום: באדיבות הלשכה

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס

"פעילות ענפה לטובת העצמאים, גביית מס אמת וגם התנגדות למע"מ על טיפים למלצרים"
בלשכת יועצי המס אנחנו מטפלים כיום בכמה נושאים שחלקם משיקים לתחום הביטוח וחלקם לסוכני הביטוח כבעלי עסקים קטנים. אחד הדברים לטיפול הוא חובת הדיווח המקוון של המעסיקים הקטנים (עד 20 עובדים) על הפקדות לביטוח פנסיוני של עובדיהם, החל מה־1 בפברואר 2019. מדובר בעלויות של מאות שקלים לחודש לבעל עסק קטן, וזאת בנוסף לעלויות השכר והעלויות האחרות המושתות עליו. זהו עול כספי כבד לעסק קטן, שלא יוכל לעמוד בו.

אנחנו מתנגדים בתוקף להרחבת הדיווח לעסקים קטנים, כל עוד לא ניתן להם פתרון להקטנת עלויות הדיווח המקוון. אנחנו פועלים בנושא מול רשות שוק ההון ואם נצטרך, נפעל בנושא גם בוועדת הכספים יחד עם לשכת סוכני ביטוח, כדי שהעסקים הקטנים לא יצטרכו לשלם עוד מאות שקלים בחודש בנוסף לכול העלויות שיש להם.

עוד בנושא הפנסיה והגמל – אנחנו מובילים מהלך לתקן את הסעיפים 45א ו־47 בפקודת מס הכנסה, שמדברים על זיכוי וניכוי בגין הפקדות לקופת גמל. היום הסעיפים האלה מאוד מסובכים, וגם מומחי מס מתקשים להבין אותם. צריך לתקן את החוק ולפשט אותו לחוק בהיר שגם הציבור הרחב וגם מומחי המס וסוכני הביטוח יבינו באופן ברור מהן הטבות המס המתקבלות בגין ההפקדות הפנסיוניות.

בעד חיסיון לקוח

נושא ליבה נוסף שהלשכה פועלת לגביו בנחישות הוא חקיקה שתאפשר חיסיון לקוח ליועצי המס, מה שלדעתנו יגדיל את גביית מס אמת במדינת ישראל, מאחר שזה יאפשר ליועצי המס לכוון את לקוחותיהם בהתאם. מדובר על חיסיון לקוח עבור יועץ המס, בדומה למה שקיים אצל עורכי הדין, אבל מוגבל רק בייצוג של לקוח מול רשויות המס. זה יאפשר לנו להיות גשר בין האזרחים לבין אוצר המדינה בכך שנוכל להקשיב ללקוח בלי שיחשוש מחשיפה.

כיום, ללא חיסיון, הלקוח לא יספר לנו על עבירות מס כביכול, וכשאיננו יודעים על עבירות המס שלהם, איננו יכולים אפילו לכוון אותם לשלם מס אמת. הנושא הזה של חיסיון לקוח אצל יועצי המס הוא עניין קריטי; פניתי בנושא לשרת המשפטים איילת שקד, שנתנה תמיכה עקרונית והפנתה אותנו ליו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי, שהכין הצעת חוק פרטית בעניין. אנחנו מקווים מאוד שהיא תוגש במושב הקרוב של הכנסת. ברגע שיהיה חיסיון, נוכל לכוון את האנשים, כולל את עברייני המס, לשלם מס אמת לטובת אוצר המדינה.

עוד נושא על סדר היום – הסרת החסמים המיסויים על התחדשות עירונית. מדובר בשוק בעל היכולות הרחבות ביותר להגדיל את היצע הדירות. החסם המרכזי בתחום זה הוא כפל מס רכישה; כשיזם רוכש רשימת חתימות של דיירים, נדרש ממנו תשלום מס רכישה על מלוא שווי ערך הקרקע. זה מעלה את ערך הדירות והמס מגולגל על רוכשי הדירות החדשות. אין בכך היגיון וזה סותר את כוונת הממשלה להוריד את מחירי הדיור ולקדם את הפרויקטים האלה.

כפל המס הזה מביא לא פעם פרויקטים של התחדשות עירונית לכדי אי כדאיות כלכלית עד כדי ביטולם. בנושא הזה אנחנו פועלים מול רשות המסים, וגם חבר הכנסת מיקי זוהר הגיש הצעת חוק פרטית בעניין זה, לפיה מס רכישה ייגבה רק פעם אחת. רשות המסים, ביוזמה ולאחר שיח איתנו, הגישה בעבר הצעת חוק כזאת ולאחרונה הפסיקה לקדם אותה, וכעת אנחנו רוצים לעודד אותה לחזור ולהסיר את החסם הזה.

חסם נוסף בנושא התחדשות עירונית הוא שלא מאפשרים ליזם ניכוי מע"מ על תשלומים לעורכי דין, מפקחים, הובלות של הדיירים – שיזמים לוקחים על עצמם בפרויקטים אלה. אנחנו חושבים שזה לא חוקי. לשכת יועצי המס הוציאה חוות דעת שיש להכיר בתשומות האלה. בפרויקטים רגילים היזם לא משלם על עורכי הדין של הדיירים, בפרויקטים של התחדשות עירונית חלק מהעסקה הוא שהיזם משלם את הוצאות הדיירים בגין הפרויקט.

נגד מע"מ על טיפים למלצרים

עוד נושא שיטופל בשנה הקרובה הוא הטיפים של המלצרים. מה־1 בינואר 2019 כל המסעדות יחויבו לרשום בספרי העסק את הטיפים של המלצרים ומשם לשלם להם את השכר. הסוגיה שעולה מכך היא ־ האם משום שהטיפים נרשמים בספרי העסק הם יהיו מחויבים במע"מ? מה שיפחית למלצרים 17% מההכנסות שלהם. אנחנו בדין ודברים עם רשות המסים בנושא הזה. הוצאנו חוות דעת המתנגדת לכך, משום שמדובר בטיפים שמגיעים מנדבת לבו של הסועד וגם משום שבית המשפט העליון קבע בכמה פסקי דין שהטיפים אינם מהווים תקבול בבית העסק והכנסה של העסק, ולכן לדעתנו חיוב חיבור של מע"מ על הטיפים מנוגד חד משמעית לפסיקת העליון. לא נסכים למהלך הזה.

גולת הכותרת למען העצמאים והעסקים הקטנים זו שורת הצעות החוק שהגשנו למשרד האוצר ומשרד הכלכלה בעניין של חוק עידוד עצמאים ועסקים קטנים. מדובר בהצעות חוק שנועדו להקל על העסקים הקטנים והם נדונים כעת בוועדה משותפת של משרדי האוצר והכלכלה. החקיקה הזאת תעודד צמיחה במשק תעלה את הפריון במשק. מדינת ישראל חייבת לוודא שהעסקים הקטנים יצליחו, כי ככל שיש יותר עסקים קטנים, כך הכלכלה יותר יציבה; עסקים קטנים יותר גמישים מבחינה ביצועית ומחשבתית, ובעולם הגלובלי זהו נכס שחייבים לפתח אותו ולשמור עליו. שמענו בממשלה ובכנסת הבטחות לקידום העסקים הקטנים והכרה בחשיבותם, אבל בפועל אנחנו לא רואים כמעט צעדים מעשיים שתומכים בכך.