בעלי עסק בדרום? כך תתכוננו להגשת התביעה כשתיגמר הלחימה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

מבצע צוק איתן נכנס ליומו התשיעי ובעלי העסקים הקטנים בעוטף עזה, והרבה מעבר לכך, כבר סופרים את הנזקים הכספיים שממשיכים להצטבר. שגרת חייהם של העסקים הופסקה והם לא יכולים לעבוד במתכונת הרגילה, על פי הוראות פיקוד העורף.

גם העסקים שפועלים בטווח של ק"מ מרצועת עזה תלויים בקיום מרחב ממוגן במקום העבודה וכן במציאת תעסוקה לילדים, מכיוון שבתי הספר ביישובים האלה אינם פועלים כסדרם. על פי נתוני להב, בדרום פועלים מעל ל-22 אלף גופים עצמאים, תוך שרבים מהם עובדים ביישובים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה.

בינתיים, לאור הלחימה נדחו מועדי תשלום המסים למתגוררים באזור של עד 40 ק"מ מרצועת עזה מה- 15.7 ל-25.7. בשל מצב החירום מוטלת כל האחריות לפיצוי בעלי העסקים על המדינה בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. חוק מס רכוש מאבחן בין "נזק מלחמה" לבין "נזק עקיף": נזק מלחמה הוא נזק שנגרם באופן ישיר לנכס עקב פעולות מלחמה.

נזק זה מפוצה במלואו, ללא קשר למקום התרחשותו. נזק עקיף הוא "כל הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה. בנוסף לכך קובע חוק מס רכוש, כי "נכס" המזכה בפיצוי הוא כל נכס מכל סוג, לרבות מלאי, ציוד וכדומה.

בשנים האחרונות הותקנו תקנות המתייחסות בעיקר לקביעת הפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו למעסיק בגין מצב חירום שהוכרז (לרבות מתן פיצוי אם ניתנה הוראה של פיקוד העורף האוסרת עבודה ביישוב בו נמצא מקום העבודה), ולאחר ששר האוצר הכריז על היישובים שבהם אי אפשר להגיע לעבודה, כיישובי ספר או אזור הגבלה.

נשיא להב אהוד רצאבי קורא לממשלה, לכנסת ולרשויות המס להיערך למצב חירום ממושך בשל הפעילות הצבאית ברצועת עזה ולהתייחס לארבעת המרכיבים הבאים: מתן פיצוי לעסקים שנפגעים באופן ישיר מהפעילות המבצעית בדרום בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים לסכם מבעוד מועד את מודל הפיצויים בגין נזק עקיף, להפעיל את מודל הפיצויים למעסיקים בגין היעדרות של עובדים, להנחות את הבנקים לא להחזיר צ‘קים, לכבד חריגות באשראי לעסקים בטווח 40 ק"מ, וכן להנחות את הרשויות המקומיות להקל בארנונה ובהיטלים אחרים ובשלב זה להקפיא קנסות על פיגורים או אי תשלומים.

לדברי רצאבי, לכל המרכיבים הללו חשיבות גדולה לעסקים הקטנים והבינוניים שגם כך נמצאים במלחמת הישרדות יום-יומית ומצבם אינו שפיר. "הדבר הראשון שאני מציע לכל בעל עסק הוא לתעד כל נזק שנגרם כתוצאה מהמבצע: ביטולים, עיכובים, נזקים וכדומה. אם יצא עובד למילואים, או לא הגיע לעבודה כי אין מי שישמור על הילדים – תעדו זאת. סחורה שהושמדה או התקלקלה גם תיכנס לתיעוד".

הצעד הבא לדבריו הוא כמו בכל עסק שנקלע לקשיים לערוך תזרים מזומנים ולהיערך בהתאם. "אם ההכנסות יורדות, בדקו איך אפשר להגדיל הכנסות. אולי אפשר להציע שירותים נוספים שיסייעו לתושבים, למשל, הוצאת משלוחים כשמדובר במכולת. כמו כן, יש לצמצם הוצאות: לקצץ הוצאות מיותרות כדי להקטין את הפגיעה. תזרים מזומנים יכול לעזור לחזות את המצב הכספי של העסק לצורכי אשראי, לדחות תשלומים, לבקש מקדמות ולבקש הלוואה מהבנק או מהמדינה. ישנם עסקים שחתומים על חוזי אספקה בכמויות מסוימות לזמן נתון, ולאור המצב יכול להיות שלא יעמדו בחוזה. צריך לדבר מראש עם הלקוחות ולבקש דחייה, ואולי אפילו להתכונן עם ייעוץ משפטי מבעוד מועד".

את התביעה למס הכנסה על הנזקים העקיפים יצטרכו להגיש בעלי העסקים כשתגיע הוראת שעה ויוגדרו מסלולי הפיצוי. רצאבי מדגיש כי כדאי להיות מוכנים לכך מראש. "מס הכנסה ישלם מקדמה תוך פרק זמן קבוע מיום הוראת השעה, אז כדאי להגיש תביעה כמה שיותר מהר. עד היום התשלום בוצע תוך 45 יום. אני טוען שצריך לשלם לא יאוחר מ-20 יום. אולי כדאי לשקול פתיחת מסלול ירוק ומסלול אדום – הירוק יהיה המסלול המהיר והוודאי והאדום ייועד לתביעות פרטניות שאורכות זמן רב יותר. דבר נוסף שצריך לקבוע הוא את סופיות התהליך: כיום יש עדיין תיקים פתוחים מתקופת עמוד ענן ועופרת יצוקה. לצורך כך הוקמה ועדת ערר, אך הדיונים הופסקו כי הוועדה התפזרה. אני מציע לתת למדינה דד ליין של שנתיים לטיפול בתביעות".

מעבר לכך, ישנם לא מעט מקרים שבהם מתן הפיצוי הוא לא חד משמעי: "סוכן ביטוח תל-אביבי שרוב מבוטחיו משדרות, והם לא מחדשים כרגע ביטוחים כי אין כסף, לא מקבל פיצוי כי לא מגיע לו על פי חוק; פרילאנסרים גם משלמים את המחיר כי הם מגישים תביעה לבד ולא כשכירים – שכיר מקבל מיד כסף ממעסיקו, ואילו העצמאי צריך לנהל את תביעתו לבד מול הרשויות; מילואימניקים בעלי עסק מקבלים פיצוי על ימי המילואים, אבל לא על כך שהעסק שלהם נפגע כתוצאה מהיעדרותם; עיוות נוסף נוצר כשבני זוג עובדים יחד: אם סוכן ביטוח שעובד עם אשתו והיא נשארת בבית כדי לשמור על הילדים, היא לא תקבל על כך פיצוי. יש עיוותים רבים שמצריכים פתרון".

לדברי רצאבי, "סך כל הנזקים העקיפים מעמוד ענן הגיעו ל-450 מיליון, אך הממשלה פיצתה על 330 מיליון בלבד. 120 מיליון הלכו לאיבוד מכיוון שלא שולמו". בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה התכנסו כבר בשבוע שעבר להערכת מצב, ועל בסיס מידע שהצטבר מצאו כי קיימת ירידה משמעותית במחזור המכירות וההכנסות של העסקים הקטנים והבינוניים באזור הדרום, במגוון תחומים. על פי ההערכה, המתבססת גם על אירועים ביטחוניים קודמים, הירידה החדה בהכנסות חלה בעיקר בתחומי המסחר והתיירות. על פי ניתוח הסוכנות לעסקים קטנים, ירידה כזו עלולה להביא את העסקים למצב של החזרת צ'קים ויכולת מוגבלת להתמודד עם תזרים המזומנים. בעקבות המצב, פנה שר הכלכלה נפתלי בנט אל המפקח על הבנקים במשרד האוצר, דודו זקן, בבקשה שיוציא הנחיה לבנקים להתחשב במצב העסקים ולא לסגור את החשבונות שלהם כתוצאה מהחזרת צ'קים.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email