בעל שליטה או קרובו לא יוכלו לכהן כיו"ר דירקטוריון בגוף מוסדי

סלינגר קובעת שינויים משמעותיים בהתנהלות ומבנה הדירקטוריונים • עוד בין חוזרי הממונה: פעולות לטובת שיוך מהיר של כספים פנסיוניים לחשבונות החוסכים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

דורית סלינגר, פרסמה בתחילת השבוע טיוטת חוזר ובה שינויים משמעותיים במבנה והתנהלות הדירקטוריונים של הגופים המוסדיים בישראל עליהם היא מפקחת – חברות ביטוח ובתי השקעות. בדברי ההסבר לטיוטת החוזר מציינת סלינגר את ההכרח שיש בקיומו של ממשל תאגידי נאות בגוף מוסדי, לתפקודו העסקי התקין, לשמירה על יציבותו הפיננסית ולהבטחת כספי המבוטחים והחוסכים באמצעותו. כמו כן, ממשל תאגידי נאות חיוני לשמירת אמון הציבור בגופים המוסדיים, שכן אלה אמונים על ניהול כספו של הציבור לעת פרישה ועל תשלום תגמולי ביטוח בקרות אירוע ביטוחי.

סלינגר | צילום: דוברות האוצר

סלינגר מבקשת להגביר את אי תלות הדירקטור הבלתי תלוי ואת מקצועיותו. ההוראה המשמעותית ביותר בטיוטת החוזר היא שבעל שליטה בגוף מוסדי או קרובו לא יכהן כיו"ר דירקטוריון. כמו כן, תקופת הכהונה של היו"ר תוגבל לתשע שנים. הוראות אלו צפויות להשפיע למשל על יאיר המבורגר, המכהן כיו"ר הראל ביטוח והוא מבעלי השליטה בה. שלמה אליהו ממגדל, שרצה להתמנות ליו"ר מגדל ביטוח במקום יוחנן דנינו, נאלץ לאחרונה לוותר על רצונו והוא מינה את פרופ' עודד שריג לתפקיד.

סעיף משמעותי נוסף הוא ההנחיה שדירקטור לא יהיה קרוב של בעל השליטה או קרוב של מחזיק מהותי באמצעי שליטה; הוא אינו בעל זיקה אישית לבעל השליטה או לקרובו. סעיף זה יכול להשפיע על ארי קלמן, המכהן כיו"ר מנורה מבטחים ביטוח, כיוון שבנו מיכאל משמש כמשנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ביטוח כללי במנורה.

שינוי מהותי נוסף שקובעת סלינגר הוא כי חבר דירקטוריון הגוף המוסדי לא יוכל לכהן בתפקיד זה "אם הוא מכהן כדירקטור בתאגיד השולט בגוף המוסדי שאינו עצמו גוף מוסדי. יש לציין, כי זהו המודל הנפוץ בקרב חברות הביטוח הגדולות, שרובן נסחרות בבורסה – חברת אחזקות ציבורית שעיקר פעילותה בהחזקה של 100% בחברת ביטוח פרטית. לטענת סלינגר, זהות הרכבי הדירקטוריון בין חברת ההחזקות לחברת הביטוח יוצרים פתח לניגוד עניינים בעייתי, שכן אין זהות אינטרסים מלאה בין החברה־האם לחברה־הבת. סלינגר תעניק תקופת מעבר של שלוש שנים להחלפת הרכב הדירקטוריונים.

שיוך כספים מהיר

מביקורות שערכה רשות שוק ההון, עולה כי הגופים המוסדיים אינם משייכים כספים פנסיוניים של עובדים עקב סירוב של מעסיקיהם לאשר מסמכים שאינם מחויבים מכוח הוראות הדין. התוצאה, כפי שכבר פורסם בעבר וכפי שהתריעה גם לשכת סוכני ביטוח, כספים פנסיוניים אלו אינם מגיעים לחשבון העובדים אלא לחשבונות מעבר.

אי לכך, קובעת סלינגר כי "על מנת לצמצם את היקף הכספים המועברים לחשבונות מעבר, ובמטרה לחזק את מעמדם של החוסכים ולהבטיח את מימושה של זכות הבחירה של העובד בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על קופות גמל, מוצע לקבוע כי גוף מוסדי לא ידרוש מסמכים או הסכמה ממעסיק עקב צירוף עובד למוצר פנסיוני או בקשת העובד לבצע שינויים במוצר הפנסיוני".

בחוזר נקבע עוד כי מפניות שהגיעו לרשות שוק ההון עולה, כי קיימים מקרים שבהם עובדים המבקשים להצטרף למוצר פנסיוני או לבצע שינויים במוצר הפנסיוני, לרבות עקב שינוי במקום העבודה, נדרשים על ידי הגופים המוסדיים להמציא אישור מהמעסיק או לקבל טפסי מידע מהמעסיק עקב הליך הצטרפות או ביצוע שינוי כאמור. מצב זה מקשה על העובדים הן בהליך ההצטרפות למוצר פנסיוני והן בניהולו השוטף ומגדיל את התלות של העובד במעסיקו לגבי המוצר הפנסיוני.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email