ברוך או ברכה: ביטוח בריכה פרטית במסגרת פוליסת דירה

לאור האירוע הטרגי שהתרחש בכרמי יוסף בשבוע שעבר, חשוב להכיר את סוגי הכיסויים וההבדלים בין החברות בנוגע לביטוח בריכה פרטית במסגרת פוליסת ביטוח דירה.

החברות שנבדקו: כלל, מגדל, הראל, הפניקס, מנורה ושלמה ביטוח. מבדיקת תנאי הפוליסה (לא נבדקו דפי רשימה) של המבטחות הישירות, עולה כי לא קיים כיסוי משמעותי לבריכה פרטית. הכיסוי בכל החברות שנבדקו כולל הרחבה לכיסוי המבנה וצד שלישי. עם זאת ההבדלים באיכות הכיסויים בין החברות גדול מאוד. כאשר אנחנו בוחנים את רמת החשיפה של סיכוני המבנה, מדובר בנזק פוטנציאלי של מאות אלפי שקלים, ואילו החשיפה בפרק צד שלישי היא של מיליוני שקלים רבים.

שיטה יצירתית

במהלך הכנת המאמר שמתי לב כי חברות הביטוח מצאו שיטה יצירתית לעקוף את הצורך באישור פוליסה אצל הרגולטור – הוספת חריגים ותנאים מיוחדים בדפי הרשימה. ללא קשר לנושא הכתבה, אני מרגיש שזהו חולי שיש לטפל בו. לטעמי בדפי הרשימה צריכים להיות כתובים הנתונים שלא ניתן לכתוב בתנאי הפוליסה כגון סכומי ביטוח ואמצעים להקלת הסיכון שאינם רלוונטיים לכל המבוטחים.

חולי נוסף שניתן להבחין בו, הינו החרגת רשלנות בפוליסת צד שלישי שבאה מראש לכסות בין השאר את רשלנות המבוטח.

כיסוי המבנה

אלה הבעיות העיקריות בכיסוי ה"מבנה" לבריכה:
• היקף הכיסוי המצומצם לעומת הכיסויים של הפוליסה התקנית, לדוגמה החרגת נזקי הצפה ושיטפון.
• היקף כיסוי מערכות האינסטלציה ונזקים נלווים. כאן יש לציין את הכיסוי הדל שאותו מעניקות חברות כמו הפניקס, מנורה, איילון ושלמה. הכיסוי אצלן הוא לצנרת מחדר המכונות לבריכה ובחזרה. כלומר נזק התבקעות של צנרת בתוך חדר המכונות, אינו מכוסה.
• סוג חומרי הבנייה ממנה עשויה הבריכה – ישנן חברות שבריכות "וניל" ו־PVC למרות שהן קבועות, אינן מכוסות.

כיסוי צד שלישי

אלה הבעיות העיקריות בכיסוי צד שלישי:
• חריג נזק לרכוש של צדדים שלישים – חריג זה בעיקר בעייתי כאשר הבריכה מוצבת במרפסת בית משותף.
• חריג כללי בביטוח צד ג' – אי כיסוי לבני המשפחה כפי שמוגדרים בפוליסה התקנית.
• חריג אי כיסוי לאירועים (גם פרטיים) – חריג בעייתי מאוד הקיים רק במגדל.
• דרישת גידור – בפועל מרבית הבריכות אינן מגודרות ועריכת הביטוח הינה בגדר עצימת עיניים של המבטחות ושל המבוטחים.
• שימוש לא נכון בכימיקלים (מינון וסוג) שפוגעים במתרחצים – חריג זה מעקר מייסודו את הרעיון של ביטוח אחריות כלפי הציבור.
• רחצת ילדים מתחת לגיל 10 ללא השגחה – גם כאן החריג מעקר את עיקרון הכיסוי לרשלנות.
• הגבלת מספר המתרחצים בבריכה – האם מישהו מאיתנו עומד ומתעד כמה אנשים נמצאים בכל רגע נתון בבריכה?
• תחזוקת בריכה תקינה ואחזקת חומרים כימיים בצורה תקינה – גם כאן הפוליסה מעקרת את מהות הכיסוי – רשלנות.

סיכום

לעניות דעתי צריכות החברות לשקול מחדש את הצורה בהן מבטחות בריכות שחייה פרטיות:

• עלות הכיסויים – לדעתי הפרמיות בתוספת ההנחות שניתנות לגבי כיסויים אלו נמוכות מאוד.

• חריגי צד ג' – יש לבטל את כל החריגים שמעקרים את הכיסוי מייסודו על ידי אי כיסוי לרשלנות. הראל היא דוגמה לחברה שהכיסוי הוא מקיף למעט העובדה שמוחרגים נזקי רכוש. האמצעי להקלת הסיכון היחיד שהגיוני לדרוש הינו טיפול בבריכה על ידי מי שהוסמך לכך.

• כיסוי למבנה הבריכה וסיכוני נוזלים – יש לבטל את כל הניסוחים הפתלתלים של הגדרת הצנרת המכוסה ולהעניק את הכיסוי התקני כפי שהגדילו לעשות כלל, מגדל והראל.

כסוכנים עלינו לתת למבוטח את הפתרון הביטוחי המיטבי. עד שחברות הביטוח יטייבו את ניסוח הפוליסות, עלינו למכור פוליסות אצל החברה שנותנת את הפתרון הטוב ביותר או לחלופין לפצל את כיסוי הבריכה עצמה וצד ג' בין שתי חברות ביטוח שונות למרות החיסרון המובנה בפעולה שכזו.

על מנת להפוך את הכתבה לפרקטית למען ציבור חברי לשכת סוכני ביטוח, הכנתי טבלה שמרכזת את ההבדלים העיקריים. אני מראש מתנצל אם חל אי דיוק מפני שחברות הביטוח מכניסות חריגים בדפי הרשימה שלא כולם היו זמינים לי וייתכן כי יש שוני בין מבוטח למבוטח.

הכותב הינו חבר הוועדה לביטוח כללי, מנכ"ל באנגל זאב סוכנות לביטו