"יכולתי להביא את הרפורמה של הסוכן האובייקטיבי בחוק ההסדרים. האוצר ושר האוצר ליברמן תמכו בזה; אבל לא הבאתי, כי אני לא רוצה לייצר את זה כמחטף, אני רוצה לייצר הסדרה שעובדת, שלא שומטת את הקרקע מתחת רגלי הסוכנים, אנחנו רוצים להתייחס להרבה עולמות שיעבדו בצורה נכונה".
כך אמר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, בישיבת המועצה הארצית לפני שבועיים אליה הוזמן בידי יו"ר המועצה, סו"ב מקסים דרעי. נושא מודל הסוכן האובייקטיבי עמד במרכז הדיון, אך לא רק. בתשובה לסו"ב עמנואל ישראלי שהציע לברקת לעודד את חברות הביטוח להגדיל את עמלות הנפרעים על חשבון עמלות ההיקף, אמר ברקת: "צריך לתגמל על עסקים בצורה נכונה. יש לנו רצון לראות את השירות המתמשך ולהוריד את עמלות ההיקף; אני נזהר שוב מלפגוע בצורה חד משמעית בעמלות ההיקף כי יש פה עניין של הקמת עסק. הן גורמות לתופעה של טוויסטינג לפיה מעבירים אדם ממקום למקום בלי הצדקה כלכלית… סוכן שהיום עשה עסקה, ומחר הלקוח ילך למקום אחר ויחליט שלא צריך את הביטוח – אז האם הסוכן לא צריך להיות מתוגמל בכלל?".
בהקדמה לדבריו של ברקת אמר יו"ר המועצה הארצית: "בידך אדוני הממונה עתיד אזרחי מדינת ישראל, אם בהתנהלות הביטוחית השוטפת ו/או בחיסכון הפנסיוני העתידי והחיסכון בכלל. ישנו משולש עם שלושה קודקודים חשובים בענף: הראשון, הרגולטור שהוא המדינה; השני, היצרנים; והשלישי הם סוכני הביטוח. במרכז תושבי מדינת ישראל שהם הלקוחות שלנו. למרות שכל קודקוד יכול לפעול לכאורה עצמאית, בלי קשר לאחרים, אין ספק שסינרגיה, הידברות, הבנה והכלה של כל הגורמים יביאו לתוצאה הטובה ביותר ללקוחות.
"לגבי חשיבות סוכני הביטוח שפועלים מאז קום המדינה, ועוד שנים לפני כן, אין עוררין. אזכיר את הכאוס שהתחולל בבריטניה כאשר הנחיות רגולטוריות גרמו לפרישה והיעלמות מסיבית של סוכני ביטוח ולמשבר בשירות לאזרחים. באין בעלי מקצוע מסורים ומקצועיים לוקח ויקח לבריטניה עשרות שנים רבות לחפות על כך באופן מלא ולהכשיר מחדש אנשי מקצוע בתחום", אמר דרעי.
נחזק את מעמד הסוכן
בנושא הסוכן האובייקטיבי, סו"ב יוסי מנור, נשיא הלשכה לשעבר וחבר ועדת ההיגוי של איגוד לשכות הביטוח באירופה, ציין כי ההוראות האירופיות של צירוף לביטוח מאפשרות חופש פעולה גדול בהרבה מאשר בישראל, תחת גילוי מלא: "המגבלה על הברוקר היא לא האובייקטיביות. התנאי הוא שיהיה גילוי נאות. שם אין סעיף 19א. צריך להוציא את חוסר ההגינות, אבל לא לפגוע בכל הסוכנים", אמר סו"ב מנור והמליץ לחייב את כל מי שמפרסם מוצרים או שירותים בתחום הביטוח והפנסיה, להציג שם ומספר רישיון.
ברקת אמר בתגובה, כי ישקול בחיוב את הרעיון. "מודל הסוכן האובייקטיבי הוא משהו שחשוב גם לתדמית שלכם; יש פיתרון שיכול לחזק את מעמד הסוכן בציבור. בכל מקרה, אנחנו מקיימים התייעצות בנושא". עוד הדגיש: "נחזק את הסוכנים האובייקטיביים לעומת המתווכים הקשורים לחברות הביטוח". הוא גילה שהרשות בודקת אפשרות של קבלת תשלום על טיפול בתביעה, שייתכן שייגזר מגובה התביעה. בנוסף הציג הממונה מספר יתרונות שיהיו לסוכנים האובייקטיבים לעומת סוכנים או מתווכים קשורים, ובהם אפשרות לפנות למעסיקים, שלא תהיה לסוכן קשור, ואפשרות לגבות שכר טרחה מהלקוח.
הסוכנים לא מריונטות
סו"ב אורי צפריר, יו"ר ועדת התקנון בלשכה, תקף את ברקת ואמר: ״סוכן אובייקטיבי זו סיסמה. לפני כן פסלת את מסמך ההנמקה. אבל מי המציא אותו? מי קנה את המבנה? הרשות. אנו מריונטות. למה שיהיה שם רע לסוכן ביטוח במדיה? הם מוזנים על ידי הרשות. ואחר כך הרשות רוצה להכפיל פי שלושה את התקציב שלה? כשאתה אמרת שאתה שם את חברות הביטוח בצד? הם לא במשחק הזה? אז מה כל התקציב שלך מופנה לסוכני הביטוח?״.
הוא אף ביקר את דרישתו של ברקת להגדיל את תקציב רשות שוק ההון. ברקת בתשובה: "ממונה בא והולך, ומי שנשאר זו הרשות. אני משרת את הציבור ואדאג שהרשות תהיה חזקה כדי שהציבור ירוויח. עשינו הרבה דברים ואנחנו צריכים תקציב לשם כך. כעת אני מדבר רק על תקנים לעובדים, ואפילו לא מדבר על שכר. השכר של העובדים שלנו הוא שליש משל הרשות לניירות ערך".
סו"ב מיכה אדוני, יו"ר מחוז חיפה והצפון בלשכה, אמר: "עצם העובדה שמעלים את הנושא של הסוכן האובייקטיבי הופך אותנו ללא הגונים. סוכני ביטוח עובדים עם חברה אחת כי היא עובדת הכי טוב. הרעה החולה של הענף היא המוקדים של חברות וסוכנויות הביטוח. המוקדים הם אלה שמוכרים כפל ביטוח. תראה לי סוכן אחד שמוכר שמונה פוליסות תאונות אישיות כפי שמוקדן מוכר. לא נכון לקבוע שסוכני הביטוח אינם אובייקטיביים".
ברקת השיב, כי מצבם של סוכני הביטוח בישראל טוב יותר מאשר בחו"ל, משום שבחו"ל מוכרים ביטוח גם בבנקים וגם במרכולים. לדבריו, חברות הביטוח מכירות בערכו של הסוכן ופועלות בהתאם.
