בשבוע שעבר התקיים בוינה שבאוסטריה מפגש של פדרציית לשכות הביטוח באירופה – ה־Bipar. במפגש השתתפו 44 לשכות ביטוח מ־26 מדינות. נציג ישראל, סו"ב יוסי מנור, חבר ועדת ההיגוי בארגון האירופי ונשיא הלשכה לשעבר, שהשתתף במפגש, מספר ל"ביטוח ופיננסים" כי מה שמטריד את סוכני הביטוח באירופה הם אותם הדברים שמטרידים את הסוכנים בישראל.
אחד הדברים הוא ההסכם בין סוכן ומבטח: "גם באירופה דנים בכך שבהסכמים אלה אין שום התחייבות של המבטח להכשרה של הסוכן או לפיתוח העסקי שלו", מספר מנור. "בישראל זו אותה בעיה. יש רק התחייבות מצד הסוכנים ואין כמעט התחייבויות מצד המבטח וזה חייב להשתנות. נושא נוסף שנידון במפגש ורלוונטי גם לשוק ישראל הוא הפנייה של חברות הביטוח ללקוחות הסוכנים מעל ראשיהם.
"מחלקות שימור לקוחות של החברות מבטלות את המעמד של הסוכן. כשלקוח רוצה לעבור חברה, פתאום מחלקת שימור לקוחות נכנסת לתמונה ומציעה למבוטח תנאים שהסוכן לא יכול להשיג עבורו. זה לא הגיוני".
גם באירופה דנים בנושא גביית שכר טרחה מהמבוטחים שבחלק מהמדינות כבר פועל. מנור מספר כי השיטה לא פועלת בהתאם להוראות הרגולציה במדינות השונות וכי יש לבצע חשיבה אקדמית בישראל לפני שעוברים לשיטה זו.
בנוסף, נדונו במפגש נושאים גלובליים כמו בינה מלאכותית ובלוקצ'יין – העברת כספים מצד לצד באמצעות בינה מלאכותית כחלק מתעשיית הביטוח. "באירופה יש חוקים מאוד נוקשים לטובת החיסיון וההגנה על המידע של הפרט, של שימוש במאגר מידע שלא לצורך אליו נועד. בישראל אין הגנה מספקת. לא ייתכן שחברת ביטוח וחברה שעוסקת בתחום ניווט תנועה, למשל, יעשו הצלבת מידע", טוען מנור.
בדברים שנשא מנור בפני חברי הפדרציה, הוא סיפר להם על "הר הביטוח" ועל "המסלקה הפנסיונית". החברים התפעלו משני המכשירים הטכנולוגיים שהעמידה המדינה לטובת הסוכנים ולטובת הציבור, אך לא הבינו כיצד המדינה לא ציידה את סוכני הביטוח בנוסף בטכנולוגיות שיסייעו להם בפיענוח הנתונים משני מכשירים אלה.
