גורמים כלכליים וסוציאליים המשפיעים על התמותה

גידולה של האוכלוסייה משפיע באופן ישיר על עליית אחוזי התמותה • מהם הגורמים המרכזיים לכך וכיצד אנו יכולים להשפיע על תוחלת החיים?

גידולה של האוכלוסייה משפיע באופן סטטיסטי על שיעור התמותה. למשל בשנת 2000 כ־37 אלף ישראלים נפטרו, בשנת 2011 כ־40 אלף וב־2015 כ־45 אלף. במבט היסטורי על תוחלת החיים בישראל ניכר כי ישנה עלייה מתמדת ברמה של 2.0־2.5% בכל עשר שנים. ומכך מתקבל שבשלושים השנים האחרונות תוחלת החיים בקרב גברים עלתה ב־7.5 שנים ו־7.4 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים ב־2016 עמדה על 80.7 לגברים ו־84.2 לנשים.

ישנם כמה גורמים כלכליים וסוציאליים המשפיעים על התמותה, ישנם הבדלים על רקע מגדר, מעמד חברתי כלכלי, מוצא אתני ואורח חיים. אבל בכל השנים תוחלת החיים בקרב ערבים בין אם זה גברים או נשים הייתה נמוכה מתוחלת החיים של היהודים, עשירים חיים יותר מעניים, נשים יותר מגברים.

יש להתייחס גם לפרמטרים שבשליטת הפרט עצמו.

נתייחס לפרמטרים המשפיעים שבשליטת הפרט עצמו – עישון, תזונה בריאה, פעילות גופנית מתמדת, חשיפה לטיפול רפואי וחשיפה לזיהום אוויר. ב־2011 פרסם משרד הבריאות את סיבות המוות המובילות בישראל:

מחלת הסרטן – כולל כל הסוגים הסרטניים שתקפו את החולים וגרמו למותם של 25% מכלל הנפטרים בשנת 2012 .

מחלות לב – הגורם השני מבחינת חשיבות שגרם למותם של 17% מכלל הנפטרים בשנת 2012.

מחלות כלי דם במוח – הכוונה לשבץ מוחי שגרם למותם של 5.7% מכלל הנפטרים בשנת 2011.

סוכרת – הגורמת להתקפי לב, טרשת עורקים, חוסר אספקת חמצן ונכות, שגרמה למותם של 5.7% מכלל הנפטרים בשנת 2011.

אלח דם – נגרם כתוצאה מזיהום ומאופיין בקיומם של רעלים במחזור הדם. לרוב הטיפול הרפואי כושל ומסתיים במוות. הביא למותם של 4% מכלל הנפטרים בשנת 2012.

התאבדות – אחוז ההתאבדות אצל גברים גבוה פי 4 משל הנשים, יחס של 9 מקרי התאבדות ל־100 אלף אנשים בשנת 2012.

תאונות דרכים – נכון לשנת 2012 מתו 1.06% מכלל הנפטרים מתאונות דרכים. טרור ומלחמות – בהנחה שבכל שנה מתים 120 אנשים, האחוז הכולל של ההרוגים יהווה 1.4%.

עישון – לפי החישובים העישון גרם למותם של 8,000 אנשים בשנת 2015, באותה שנה נפטרו 40 אלף אז העישון מהווה 25% מכלל הנפטרים.

תזונה – תזונה לא בריאה מובילה למחלות רבות, כתוצאה מכך מתים בערך 10 אלף אנשים המהווים 25% מכלל הנפטרים.

פעילות גופנית – אין השפעה ישירה למחסור בפעילות גופנית אלא שמחסור בה מעלה את הסיכונים להתפתחותן של מחלות אחרות שמהוות השפעה משמעותית על אחוז התמותה, אז ניתן לייחס 3% ממקרי המוות למחסור בפעילות הגופנית.

זיהום אוויר – בשנת 2015 פורסם שזיהום אוויר גורם למותם של 2,500 אנשים בשנה, מספר שמהווה 6% מכלל הנפטרים באותה השנה.

חשיפה לטיפול רפואי ורפואה מונעת – נחשב כגורם חשוב מאוד שמשפיע על שיעורי התמותה באופן משמעותי.

חשיפה לטיפול תמידי ומעכב רפואי מעלה את אחוזי גילוי המחלות בשלבים מוקדמים והחלמה מהן, דבר שיוריד את אחוזי המוות ממחלות. אבל ישנם חלקים במדינה ששונים מבחינת הנורמות והמצב הסוציו־אקונומי. גם כתוצאה מסביבה לא נקיה וזיהום אוויר יתפתחו המון מחלות.

בחלק מהאזורים הללו אין מענה רפואי מתאים וברגע שמקבלים טיפול רפואי הוא ברמה נמוכה ביחס לאזור וביחס לתקציב המתקבל: פחות סניפי קופת חולים ביחס למספר האנשים, פחות טכנולוגיות מתקדמות, מחסור בתרופות, מחסור ברופאים יועצים ומומחים. מכאן נוכל לראות איזה קשיים עוד יכולים להיות לספקי השירות הרפואי עם אותה אוכלוסייה: גיל, מגדר, מצב משפחתי, מצב סוציו־ אקונומי, הקושי בשפה העברית אצל אוכלוסיות המיעוטים מקשה על הרופאים לתקשר עם חברי הקבוצה, רמת השכלה נמוכה, חשיבות נמוכה למשמעות של המחלות.

מכל אלה יחד ניתן להסיק שישנם גורמים רבים בשליטת האדם המשפיעים ברמה גבוהה על שיעורי התמותה בישראל. במקביל נראה שישנם סיבות סוציאליות או כלכליות המונעות מאוכלוסיות מסוימות לקבל שירותים בסיסיים כמו שאר האזרחים, דבר שמעלה את הסיכונים למחלות, לתקיעות דורית במצב סוציו־אקונומי מסוים, ושעתוק מתמשך של המצב הקיים. בסופו של דבר נראה בחישובים הסטטיסטיים של שיעורי התמותה שאלו שמתו עקב מחלות ותאונות הם בני המיעוטים.

הכותב הינו דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה