במהלך כנס הבריאות 2019, הרצו גם חלק מיועצי הלשכה על זוויות שונות בנושאי הבריאות והסיעוד. אחד מהנואמים היה ד"ר אודי פרישמן, שהעביר הרצאה תחת הכותרת: "ביטוח הבריאות של המחר".
בהרצאתו סקר פרישמן את הפעולות והכלים שיעמדו לטובת סוכני הביטוח בעתיד, כלים שיפתרו את הבעיות שמתמודדים איתם כבר היום. לטענתו ביטוח הוא כלי להגדלת השוויון באוכלוסייה, שכן בסוף אנשים רבים משלמים מעט כסף בשביל שמעטים יקבלו הרבה כסף. "לא צפוי שינוי ממשלתי במערכת הבריאות ואותם מיליארדים שחסרים היום יהיו חסרים גם מחר כי אין מאיפה להביא את הכסף", טוען פרישמן. לדבריו, לאור זאת חשוב להדגיש איך יראה ביטוח הבריאות בעתיד.
פרישמן דיבר על נושא הטכנולוגיות הרפואיות, שיהיו גורם דומיננטי ברפואה וכיוצא בזאת בביטוחי הבריאות בעתיד. כמו כן, הוא העלה את נושא הרגולציה וההתרה של הכנסת טכנולוגיות וחוקים חדשים ומתן החופש בנושא הפיקוח, ואת פועלן של חברות הביטוח. לטענתו, ב־20 השנים האחרונות אף חברת ביטוח לא פרצה דרך בנושא.
הביטוח של המחר
על פי יועץ הלשכה פרישמן, בעתיד יהיה חייב להיות שילוב בין המגזר הפרטי לציבורי באמצעותו יהיה אפשר לתת שירות טוב יותר לכלל אזרחי ישראל ולתת רפואה טובה יותר לאוכלוסיות החלשות. לטענתו יהיו חייבים להתקיים פתרונות מימון לטכנולוגיות רפואיות, שכן כבר היום חסר למעלה ממיליארד שקל בנושא הזה והפער הזה רק הולך וגדל משנה לשנה.
בנוסף, גרס פרישמן כי יהיו חייבים לשנות את שירותי האשפוז משום שאי אפשר יהיה בטווח הקרוב לעין להוסיף מיטות לבתי חולים וכי 80% מהטיפולים הניתנים בבתי החולים יכולים להינתן בבית – לכן, בשנים הקרובות המוצרים יתמקדו כנראה באשפוז ביתי.
הנושא האחרון עליו שם דגש הוא הביטוחים הגנטיים: "הפתרון הביטוחי שנראה בשנים הקרובות יהיה ביטוח טהור, מימון למשהו ודאי וחיסכון למשהו שרק עלול לקרות למבוטח", טען.
הביטוח הקבוצתי
יועץ נוסף שהרצה בכנס הבריאות הוא עו"ד שלומי לוטינגר, יועץ ביטוח ואקטואריה, שדיבר על נושא הביטוחים הקבוצתיים. לוטינגר, שמלווה גופים מהגדולים במשק הישראלי, הסביר כי ביטוח קבוצתי הוא הסדר ביטוח לקבוצה שהפרטים מקיימים ביניהם זיקה מסוימת ודוגמאות לקבוצות כאלה הם מורים, אנשי צבא וכדומה. לטענת לוטינגר, בעולם הביטוחים הקבוצתיים "הסוכן צריך להיות קודם כל יועץ". לדבריו, בדרך כלל מדובר במעסיק שהוא ארגון גדול וכשסוכן ביטוח שמגיע לכזה, מאוד חשוב להתחשב בוועד העובדים, לשמוע את הדעות ולהתייעץ איתם.
לוטינגר הדגיש את החשיבות שבהכרת הביטוחים הקבוצתיים ותמך זאת במספרים. לדבריו, 1.25 מיליארד שקל זה סכום העסקאות שהיו בשנת 2017 רק במסגרת הביטוחים הקבוצתיים, שלא תמיד מפורסמים וידועים לכל סוכני הביטוח. בהמשך הציג לוטינגר את ההבדלים בין הביטוחים הקבוצתיים לביטוחי הפרט וטען כי חברות הביטוח יכולות לתקן את הביטוחים הקבוצתיים בעזרת חשיבה וחדשנות. "כרגע כדאי מאוד להיכנס לשוק הזה ולבדוק אותו", סיכם לוטינגר.
לבסוף, בירך את באי הכנס ואמר: "אני פה כדי לעזור ולהכווין את סוכני הלשכה שרוצים לבדוק את הנושא".
נמנעים מטעויות
גם עו"ד אמנון פיראן, מומחה בדיני ביטוח, הרצה תחת הכותרת: "חותמים על חוזים – איך להימנע מטעויות?". בדבריו התייחס פיראן לארבעה נושאים שונים. תחילה סקר את סוגי החוזים השונים – מחוזה ביטוח – פוליסה, דרך חוזה התקשרות עם ספק ועד חוזה עם מוקד מכירות. תחת הנושא הזה הדגיש כי "יש ריבוי ריידרים, ישנים וחדשים, וכל הריידרים מלאים בסייגים שלא כולם ברורים לנו".
לאחר מכן, הציג פיראן את הטעויות הנפוצות שעושים סוכני ביטוח, מלהגיד "יהיה בסדר" כשחותמים על חוזה, דרך "מספיק לי חוזה של עמוד אחד" ועד לא לחתום על חוזה כלל. בתום הרצאתו נתן פיראן דגשים וטיפים למועד החתימה על החוזה: משימת דגש לתנאי היציאה מהחוזה, דרך קביעת תמורה, הסכם אי תחרות, זכויות יורשים ופתרון סכסוכים. בנושא זה הדגיש את ההבדל בין חוזים ממסדיים לפרטיים.
