על חשיבות השמירה על נושא ההתיישנות ערכתי הרצאות רבות ושונות בדגש על השינויים שחלו במהלך נובמבר 2020 בתחום זה בתביעות על פי פוליסות הביטוח.
השבוע אבקש לשתף בסיפור אשר יבהיר את ההשלכות הגורליות באיחור בהגשת התביעה לחברת הביטוח.
התובעים הגישו תביעה בגין גניבת רכב. חברת הביטוח השיבה כי היא סבורה שיש לדחות את התביעה על הסף עקב איחור בהגשתה, שהרי על פי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים מקרות אירוע הביטוח. וכאן, אין עוררין כי האירוע הביטוחי הנטען אירע במהלך שנת 2014 ולכן התביעה התיישנה במהלך 2017, ולא היה מקום להגישה בשנת 2020.
התובעים הבהירו כי הם מבקשים מבית המשפט שלא יאפשר לחברת הביטוח להציב מחסום דיוני, ככל וחברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב. בית המשפט מדגיש כי בית המשפט העליון דחה בעבר טענות לעצירת מרוץ התיישנות עקב מרמה בטענה כי הדבר לא הוכח וכן הנטל להוכחת "תקופת השהיה להתיישנות" מוטלת על המבוטח/התובע ועל הטענות להתמך בתצהיר.
סעד חריג
בית המשפט מוסיף כי גם אם יתעלם מהטענה הפרוצדורלית, היה מצופה כי יוסבר בתצהיר מה היא הסיבה הגוברת על ההתיישנות במקרה נשוא תביעה זו, אלא שכאן נמצאה טענה שכזו. ביחס לטענות התובעים כי נעשו פניות לחברת הביטוח וזו לא פעלה לטפל בתביעה, הרי שלא הוצגו פניות שכאלה.
בית המשפט חוזר על כך שהודעה לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח על מקרה הביטוח אינה מביאה כשלעצמה לעצירת מרוץ ההתיישנות ויתרה מכך, גם דרישה מחברת הביטוח לקבלת תגמולי הביטוח וכן ניהול משא ומתן עמה אינם מביאים לעצירת תקופת ההתיישנות.
אומנם מוסיף בית המשפט כי סילוק תביעה על הסף הינו סעד חריג, עם זאת, לעיתים הדבר נדרש מטעמי יעילות והוגנות כלפי ציבור המתדיינים והציבור כולו. בנסיבות המקרה לא התגבש בסיס ראייתי ובסיסי להבהיר מדוע יש לעצור את מרוץ ההתיישנות ולכן אין מנוס, קובע מבית המשפט, מדחיית התביעה. עם זאת, בית המשפט פוסק לתובעים הוצאות משפט סמליות בנסיבות העניין.
בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
מפאת חשיבות הנושא אני מצרף לנוחיותכם השבוע את סעיפי ההתיישנות בחוק חוזה הביטוח:
סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח (נוסח מעודכן למועד פרסום הכתבה): תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שארע מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שארע מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תמנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח; לעניין זה, "ביטוח חיים" – ביטוח שאירוע הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו.
סעיף 31א לחוק חוזה הביטוח: בלי לגרוע מהוראות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לעניין זה, הודיע מבוטח או מוטב למבטח על קרות מקרה הביטוח לפי סעיף 22, יודיע לו המבטח במענה על אותה הודעה, ולאחר מכן בכל הודעה הנוגעת לדרישה לתגמולים מאותו מקרה ביטוח, באופן ברור ובולט לעין:
(1) מהי תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31;
(2) שמניין תקופת ההתיישנות אינו נעצר בעקבות מסירת התביעה למבטח.
(ב)הודיע מבוטח או מוטב כאמור בסעיף קטן (א), יתריע המבטח בפני המבוטח או המוטב בכתב, 12 חודשים לפני סיום תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31 ובהודעה נוספת שלושה חודשים לפני סיום התקופה האמורה, על משמעות סיום תקופת ההתיישנות אף אם מתנהל ביניהם משא ומתן".
מכאן, סוגיית ההתיישנות היא מורכבת וחשוב מאוד בכל מקרה ומקרה לבחון ולהתייעץ על מנת להבין את תקופת ההתיישנות הקונקרטית למקרה נשוא התביעה וכן את הנסיבות ואת המקרים שמאפשרים הקפאת תקופה להתיישנות.
הכותב הינו מומחה לתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
