ד"ר בריל: "במקום להתקין מצלמות במיליוני שקלים במוסדות סיעוד – שיוסיפו תקנים"

"יש לנו שירותי רווחה ובריאות ברמה טובה יחסית, אבל יש בה חור שחור והוא הביטוח הסיעודי". כך אמר פרופ' דב צ'רניחובסקי ברב־שיח במסגרת כנס הבריאות של לשכת סוכני ביטוח שהתקיים השבוע במרכז לאגו בראשון לציון.

את רב השיח שעסק בתחום הסיעוד ונשא את הכותרת – "לאן ממשיכים עכשיו?", הנחה העיתונאי רן רזניק, פרשן וכתב בכיר לענייני בריאות בעיתון "ישראל היום". בפאנל השתתפו: פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' למדיניות וכלכלת בריאות באוניברסיטת בן גוריון ויועץ לבנק העולמי; אורית קרמר, משנה למנכ"ל מנורה ומנהלת חטיבת הבריאות בחברה; סו"ב דב ברומר, יועץ לנשיא הלשכה בנושא סיעוד וד"ר שי בריל, מנהל בית החולים בית רבקה.

לדברי פרופ' צ'רניחובסקי מדינת ישראל מפגרת יחסית לעולם המערבי בכל הקשור לביטוח סיעודי, וכי למעט ארה"ב, בכל מדינות המערב יש ביטוח סיעודי ממלכתי המהווה רשת ביטחון בסיסית: "אם לנו אין ביטוח סיעוד ממלכתי, אפשר לפעול לטובת הציבור בדרכים כמו הצעת החוק של הלשכה לתת סיכוי במס למי שמפקיד פרמיות לטובת ביטוח סיעודי פרטי", אמר פרופ' צ'רניחובסק שסבור, שהצעת החוק תקבל תמיכה משר האוצר.

"פחות ממה שהיה"

לדברי קרמר: "אין תחליף לסוכן ביטוח שיושב מול מבוטח, בטח לא בביטוח סיעודי". בהתייחסה לשאלת המנחה לגבי המכרזים שפורסמו לביטוח סיעודי בקופות החולים מכבי וכללית, אמרה: "ביטוחי הסיעוד בקופות החולים הם טובים וזולים, אבל מדובר בקרן, שבה עמיתים מסבסדים אחד את השני, ולכן הפרמיות יכולות לעלות. המכרזים החדשים נותנים פחות ממה שהיה. הביטוחים הסיעודיים בקופות מוגבלים בכיסוי ובתקופה, לכן חשוב מאוד ליידע את הציבור להוסיף ביטוח פרטי מעבר לקופות החולים".

לדברי סו"ב ברומר, אין סיכוי לראות חוק ביטוח סיעוד ממלכתי בעשור הקרוב: "מימון חוק כזה יעלה למדינה 28־30 מיליון שקל בשנה בעוד עשור", טען ברומר והציע: "הפתרון האופטימלי הוא ביטוח פרטי מוזל ב־ 40% עם המתנה של חמש שנים (במהלכן יש ביטוח של קופות החולים. ר.מ.), שמודל שלו נבנה על ידיי ונמכר בהצלחה".

בהתייחסו להערת המנחה על דחיית התביעות הגדולה יחסית בתחום הסיעוד מצד חברות הביטוח, אמר סו"ב ברומר: "הצענו לרשות שוק ההון להקים ועדה אתית עם מומחים שונים שיגשרו בין המבוטחים לחברות הביטוח שדחו את תביעותיהם. כיום סוכני הביטוח הם המגשרים והמסייעים הטובים ביותר למבוטחים מול חברות הביטוח", אמר לקול תשואות הנוכחים.

קרמר התייחסה לשאלת המנחה לגבי התהליך המשפיל של הגדרת חולה כסיעודי ואמרה: "אין מנוס בינתיים מהתהליך המשפיל או מחקירה, אך אנחנו מבקשים מנציגינו לבצע את התהליך בצורה ההגונה ביותר", הוסיפה.

כמו הרוקח לחולה

פרופ' צ'רניחובסקי התייחס לתפקיד הסוכן בביטוח הסיעודי ואמר כי "חוסר הידע הוא גדול; הסוכן צריך לתפור תיק אינדיבידואלי במציאות דינמית; הסוכן הוא כמו הרוקח שמגשר בין הרופא לבין החולה, והוא זה שיכול להסביר לו הכי טוב על התרופות שנרשמו לו".

ד"ר בריל, טען שההוכחה לכך שמערכת הבריאות עושה מה שצריך, היא תוחלת החיים הגבוהה בישראל יחסית לעולם: "זה עד היום. אבל ב־2026 יהיו עוד 200 אלף קשישים בני 75 ומעלה, ובלי תוספת משמעותית של כוח אדם למערכת הבריאות והסיעוד, התורים יהיו ארוכים יותר, ואיכות הטיפול ירודה יותר. בושה וחרפה שבמדינת ישראל התקן לסיעוד הוא חצי תקן של אחות למיטה. זה לא מאפשר לתת טיפול טוב; שלושה אנשי צוות על 30 חולים. כוח האדם שחוק ומתוסכל, וגם משלמים לו מעט, אז מה הפלא שהם מתייחסים בנוקשות עד אלימות לחולים. בסוף נחכה ארבעה ימים בחדר מיון. במקום להתקין מצלמות במוסדות הסיעוד במיליוני שקלים, שיעלו את התקנים".

פרופ' צ'רניחובסקי אמר לסיכום כי "מערכת הבריאות הציבורית מורעבת על ידי הממשלה, וזה גובל בפשע ומעודד את צמיחת הסקטור הפרטי".