ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה דיון על סעיפי חוק ההסדרים הנוגעים להתחשבנות בין המוסד לביטוח לאומי לחברות ביטוח פרטיות, על תשלומים לנפגעי תאונות דרכים.
כיום, אדם שנפגע בתאונת דרכים ונמצא זכאי לגמלה, מקבל את הגמלה מביטוח לאומי. ביטוח לאומי יכול לתבוע מחברת ביטוח בה מבוטח הנפגע באופן פרטי פיצוי על הגמלאות ששילם ושעתיד לשלם למבוטח שנפגע. אולם המוסד לביטוח לאומי אינו מצליח לגבות את פיצוי מחברות הביטוח והצדדים מגיעים להסדרים מקלים. לכן מוצע לקבוע בחוק הסדר התחשבנות כולל, במסגרתו יעבירו חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי סכום שנתי אחיד, במקום התחשבנויות ספציפיות. הסכום השנתי, אופן החלוקה של הסכום הכולל בין חברות הביטוח ומנגנון העדכון של הסכום, ייקבעו בתקנות שיגיש שר האוצר.
יעל אגמון מאגף התקציבים במשרד האוצר, הסבירה: "המנגנון הקיים כיום בירוקרטי, מאוד לא יעיל ודורש תשומות מהמוסד לביטוח הלאומי שלא בליבת העיסוק שלו. בנוסף, נוצר עומס גדול של תביעות על מערכת המשפט, וגם האזרח מטורטר כשנדרש לבוא להעיד. הסכום הקבוע שיועבר מחברות הביטוח ישקף את הסכומים אותם שילמו החברות למוסד לביטוח לאומי עד היום. נחיל את החוק רטרואקטיבית משנת 2014, מכיוון שמאותה שנה ואילך הביטוח הלאומי טרם הספיק לגבות את חובותיו מחברות הביטוח".
יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הטיחו בנציגי חברות הביטוח במהלך הדיון כי הם מעכבים את ההחזרים למוסד לביטוח לאומי: "אתם מנצלים את החולשה של הביטוח הלאומי כדי לא לשלם, הרי יש לכם את כל הנתונים ואתם יכולים להפסיק את ההתחשבנות ברגע. מי מונע מכם לשלם עכשיו? אתם מחכים שיתבעו מכם. בואו נפסיק להיתמם", אמר אלאלוף.
גיל סלומון מאיגוד חברות הביטוח: "אנחנו תומכים עקרונית בסכום גלובלי שישולם למוסד לביטוח לאומי, אך התחשיבים עשויים להיות מורכבים מאוד, לכן פרק הזמן המוצע לכניסת החוק לתוקף, אשר עומד על 30 יום, הוא קצר מדי ואנחנו מבקשים חצי שנה". עו"ד ירון אליאס מהאיגוד: "הצעת החוק הזאת נחתה עלינו בהפתעה. צריך לבצע בה שינויים, כי היא לא מתכתבת עם המציאות בשטח".
"תקדים מדאיג"
בדיון נוסף בוועדת העבודה והרווחה התגלעו חילוקי דעות קשים בין נציגי משרד האוצר לנציגי המוסד לביטוח לאומי, חברי כנסת ונציגי מעסיקים בדיון ראשון בסעיפי חוק ההסדרים הנוגעים לביטוח נפגעי עבודה.
הצעת החוק מבקשת להעלות למעסיקים את תעריפי הביטוח שהם משלמים עבור תאונות עבודה, באמצעות שתי אפשרויות לבחירתם: או באמצעות תשלום אחיד נוסף למוסד לביטוח לאומי (כיום, המעסיקים מעבירים למוסד לביטוח לאומי פרמיה אחידה לכל עובד, ללא קשר למקצועו, בסך 1.96% מהשכר), או באמצעות פנייה לחברות ביטוח פרטיות ותשלום להן על פי פרמיה שידרוש המבטח לפי הערכת סיכון ענף העיסוק. תגמולי הביטוח יועברו על ידי חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי וממנו לעובד. אופן ההתחשבנות יקבע על ידי שרי האוצר והרווחה בתקנות שיוגשו בהמשך.
עו"ד שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי אמר: "אנחנו חוששים מאוד מדריסת רגל של סקטור פרטי לביטוח של המדינה. זאת פעם ראשונה שמתאפשר לאדם לבחור האם להיות מבוטח בביטוח הלאומי או בביטוח פרטי ולקבל הנחה בביטוח הלאומי תמורת זאת. זהו תקדים מדאיג. אנחנו יוצרים למעסיק אינטרס להגיד לעובד: אל תפנה לביטוח הלאומי כי תקפיץ לי את הפרמיה. המעסיק גם יוכל להכחיש שהייתה תאונת עבודה. ואיך נגבה את הכספים הללו? נפנה להוצאה לפועל?".
יש לציין, כי ועד עובדי ביטוח לאומי הכריז השבוע סכסוך עבודה על רקע הצעת החוק שתפגע לטענתם בהכנסות וחוזקו של המוסד.
השארת המצב הקיים
חזקיה ישראל מהתאחדות התעשיינים: "יש כאן הנחת יסוד כאילו למעסיקים לא אכפת מהעובדים שלהם ולכן צריך להכות אותם בכיס. לא זו השיטה הנכונה. בעבר הביטוח הדיפרנציאלי בוטל כי הוא לא הצליח. יש להשאיר את המצב כמו שהוא".
נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן: "טירוף מערכות. נלחמים בתאונות עבודה על חשבון עסקים קטנים ומטילים עלינו עלויות מטורפות נוספות".
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "מטעים את הציבור ואת הוועדה. פשוט מטילים עלינו עוד מיסים. מה רוצים ממני ומהמשרד שלי? לא בגללי קורסים מנופים. זה בניגוד למדיניות הממשלה שנלחמת ביוקר המחיה".
