"אם נסתכל על התנהלות קופות הפנסיה ב-20 שנים האחרונות, 70% הן משקיעות היכן שהן חפצות, ו-30% באג"ח מיועד. התשואה בחלק הראשון גבוהה אפילו מהאג"ח המיועד. עם השתכללות המכשירים, התמקצעות מנהלי ההשקעות, האפשרות ל'נסוע עם הכספים' למקומות אחרים, רמת התשואה עלתה. אנחנו רוצים שהקופה תשקיע את כל הכספים על פי שיקול מנהליה, אבל אם היא כשלה, על ה-30% ניתן לה תשואה מובטחת בחוק", אמר מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב בפתח דיון של ועדת הכספים בנושא ביטול מנגנון האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, והחלפתו במנגנון ביטחון שתעמיד המדינה לתשואה מובטחת, וזאת במסגרת אישור התקציב וחוק ההסדרים.
מדובר בפרק בחוק ההסדרים שעוסק בהצעת החוק הקובעת כי המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם להבטחת תשואה.
החשב הכללי יהלי רוטנברג הוסיף: "22% מהחוב של מדינת ישראל הוא חוב לקרנות הפנסיה. החיה הזו של האג"ח המיועדות לא קיימת באף מדינה מתוקנת אחרת". נציגי האוצר הציגו נתונים לפיהם התשואות ב-20 השנה האחרונות בקרנות הפנסיה הממוצעות גבוהות ב-1.5% מהתשואה בתיקי האג"ח המיועדות.
שימור הביטחון הסוציאלי
עוד הוסיף בלינקוב כי "כל המהלך שלנו נועד כדי שהממשלה תגייס בצורה נורמלית ולא תיתן באופן מלאכותי תשואה שלא מתבקשת, ובנוסף, על מנת לשמר את הביטחון הסוציאלי של העמיתים באופן שבו נדאג לזה ש-30% מהנכסים של הקופה יישאו תשואה של לפחות 5%, ואם לא יגיעו לזה, נשלים את זה. ההתחייבות שלנו מעוגנת בחוק. גם אם נצטרך להשלים 2%, עדיין חסכנו הרבה מאוד כסף, למוסדיים לא קרה כלום, הם חיזקו את שוק ההון, והעמיתים ממשיכים לקבל את התשואה, ואנחנו חסכנו כסף שנוכל להפנות אותו למקומות אחרים של התקציב. זו באופן כללי תמונת המצב".
רוטנברג ציין כי "אנחנו חשופים במנגנון הקיים לכלל התיק של קרנות הפנסיה. במכשיר החדש אנחנו מבטיחים את אותם 5% במנגנון של 5 שנים, ולא משנים את המנגנונים האחרים", והתייחס להתחייבויות המדינה במסגרת המנגנון המוצע: "אני עומד פה כחשב הכללי של מדינת ישראל ואני אומר לכם: המדינה עומדת מאחורי התחייבויותיה. כל השיח שאומר שזה ישונה ולא יקרה, זה לגבי השיח בחדר הזה. גם באג"ח שכיר רגיל שמונפק ל-10 שנים, שמונפק לפי תקנות, מדינת ישראל יכולה לבוא ולומר "אני משנה את זה", והיא לא משנה את זה. המנגנון מוצע לפי חקיקה, והוא חזק יותר מהמנגנון הקיים היום. לכן אני אומר באופן מלא, מדינת ישראל עומדת ותעמוד בהתחייבויותיה עד האגורה האחרונה".
שאלות שטרם נענו
יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "אם נשאיר את המצב כמו שהוא בעוד עשור, הוצאות הריבית שלנו על אג"ח מיועדות יהיו 20 מיליארד ש"ח, זה תקציב של כמה משרדים ממשלתיים יחד, זה אומר שיש לעשות משהו. לצד כך, השינוי מעלה הרבה מאוד שאלות שעלו פה – חישוב תשואה ברוטו-נטו, דמי הניהול, המנגנונים התפעוליים, איך תבוצע השקעת המדינה, עניין התשואה לאותה קרן שבבנק ישראל ומה הסיכונים שיש, והנושא הכי בולט זה הנושא של הוודאות, שמה אתם צריכים לראות איך אתם מייצרים ודאות גבוה יותר, ואיך אנחנו שומרים את עצמנו מאותן תנודות פוליטיות ואותם משברים, הנושא של תחולת החוק זה גם נושא שעלה פה ויש לתת עליה את הדעת".
