1. הנקודה הראשונה בה ארצה לעסוק השבוע היא פסק הדין של בג"צ שניתן בנושא 'צירוף לרבים'. ההליך נפתח כתוצאה מבג"צ שהגישה לשכת סוכני ביטוח בשל הכוונה לבצע שינוי רטרואקטיבי. בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק פנסיית חובה שמטרתו הייתה להחיל פנסיה בעיקר על השכבות החלשות שלא היו מבוטחות. בשלב ראשון היה
בסכומים פעוטים, מה שלא היה כדאי כלכלית.
האוצר הגיע להסכמה שניתן יהיה להעביר רשימות עובדים מבלי החובה להיפגש אתם ולבצע בדיקת צרכים כפי שמתחייב לגבי כל לקוח אחר. היו בזה גם יתרונות רבים לציבור הרחב כמו האפשרות להתקבל לביטוח בקרן הפנסיה למי שלא היה במצב בריאות תקין, תוך הסתייגות ממצבו הבריאותי בחמש השנים הראשונות. הדברים התנהלו כשורה עד שבאוצר החליטו לערוך שינויים בהליך שבו זה התנהל עד כה ובכך היו מסבים נזק לסוכני הביטוח ובעיקר ללקוחות. מה הנזק לציבור? לדוגמה, בקרב האוכלוסייה החלשה שמתמודדת עם קשיי היום־יום ישנם מקרים רבים שבהם מתרחשים פדיונות של כספי פיצויים בכל עזיבת עבודה. אין צורך להרחיב על הנזק לפנסיה של העובדים הללו כשיפרשו. שומרי הסף היחידים שעומדים בין השטות שהעובדים עושים לבין האפשרות לשמר את התוכנית ולעבור הלאה למעסיק הבא הם סוכני הביטוח.
האם הרצון של האוצר לפגוע בסוכני הביטוח שווה את הנזק לציבור? תהיו אתם השופטים.
2. הנקודה השניה בה ארצה לעסוק היא סדרה בת ארבעה פרקים של שאול אמסטרדמסקי, ראש הדסק הכלכלי של כאן 11 .
בסדרה נראו מספר אי דיוקים שאינם נובעים מחוסר ידע. אם יורשה לי, זאת מגמתו של הכתב במשך שנים. גם הוא ידע שכאשר אתה בודק דוח פנסיה של בחורה צעירה בת 30 כדי להבין כמה פנסיה צברה עד נקודה מסוימת, וזאת מבלי להתייחס להפקדות האמיתיות, נגיע ל־ 84 שקל בחודש.
בנוסף, התרחשה התקפה חזיתית על סוכני הביטוח, שלתפיסתו של אמסטרדמסקי הם מקור כל הרע. השניות הבודדות שבהם דורון הורנפלד הסביר באופן מתומצת ושקול את השיקולים שיש לסוכני הביטוח במתן הכוונה ללקוחות היו מעטים מידי ולא הצליחו לחפות על הרושם הכללי של גזלני הציבור.
אז מה עושים, אין לי כל מחלוקת עם מי שמתכוון להוכיח את מר אמסטרדמסקי בדרכים כאלו או אחרות. ההחלטה שלי או שלנו היא אחרת. מאחל לכם סופשבוע נעים ושלעולם לא תצעדו לבד.
הכותב הוא מנהל מיזם הפרישה בלשכת סוכני ביטוח
