"האוצר נכנע ללחצי התאגידים הבנקאיים"

נשיא הלשכה דורש מהאוצר להסיר את התיקון בחוק ההסדרים למתן ייעוץ פנסיוני דיגיטלי בבנקים: "מדובר על ניסיון נואש של האוצר לבצע מחטף ולהעביר את החוק במסגרת חוק ההסדרים ללא בחינה של זהות הציבור אשר יזכה לייעוץ הפנסיוני"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

נשיא לשכת סוכני הביטוח סו"ב ליאור רוזנפלד פנה בדחיפות למחלקה המשפטית במשרד האוצר, בבקשה להסיר את התיקון בחוק ההסדרים להרחבת הייעוץ הפנסיוני בבנקים גם בייעוץ דיגיטלי.

"במסגרת טיוטת חוק ההסדרים 2020, אשר פורסמה לאחרונה, שורבבה בין מכלול התוכניות של משרד האוצר בקשה תמימה להסרת מגבלות יעוץ פנסיוני דיגיטלי, אלא שעיון מעמיק בדברים מלמד כי מדובר על בקשתו של משרד האוצר לאפשר להרחיב את פעילותם של התאגידים הבנקאיים ולאפשר להם להשתלט, כך ממש, על ציבור החוסכים בישראל, והכל במסגרת חקיקה מהירה, כמקשה אחת עם מכלול נושאים תקציביים, ומבלי שיערך דיון מעמיק אשר יבחן את השאלה כיצד משנים חקיקה מקיפה שנקבעה ברפורמת בכר, במסגרת חוק הסדרים מקוצר וללא דיון מעמיק וענייני בנימוקים שעמדו מאחורי חקיקה זו.

מחטף רדיקלי

"לשכת סוכני הביטוח סבורה כי אין לאפשר את שילוב השינוי המהותי בעולם השיווק והייעוץ הפנסיוני לטובת התאגידים הבנקאיים, כפי שמבקש לעשות כעת משרד האוצר. מהלך כה רדיקלי לא יכול להיעשות ללא בחינה וללא דיון מעמיק של ועדות הכנסת הנכבדות, לרבות ועדת הכספים", טוען נשיא הלשכה.

סו"ב ליאור רוזנפלד | צילום: באדיבות הלשכה

רוזנפלד מדגיש, כי התיקון יכוון דווקא ללקוחות האמידים, וזאת בניגוד לכל העקרונות אשר נקבעו במסגרת רפורמת בכר ותוך הפרת כללי הייעוץ שנקבעו בהם.

"מהלך שגוי זה זועק לשמיים, שכן מדובר על ניסיון נואש של משרד האוצר לבצע מחטף ולהעביר את החוק במסגרת חוק ההסדרים, שהינו חקיקה תקציבית מהירה, ללא בחינה של זהות הציבור אשר יזכה לייעוץ הפנסיוני, והתעלמות מהעובדה כי הבנקים לוטשים את עיניהם לציבור האמיד ובעל הכיסים העמוקים. אל לאיש להסתנוור מהכותרת התמימה לפיה מדובר על ייעוץ פנסיוני להמונים".

לדבריו, מדובר בנושא שאינו בעל השלכה תקציבית ולכן אין מקומו במסגרת חוק ההסדרים: "חוק ההסדרים אינו האכסניה המתאימה כלל לחקיקה המאפשרת לבנקים שיווק אגרסיבי, אקטיבי, ולמותר לציין, סלקטיבי למבוטחים בעלי ההון. מדובר על שינוי מהותי ומרחיק לכת, ולא היה מקום לכלול את התיקון המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, משום שהנושא מדבר על תיקון הסדר חקיקתי שעמד בתוקף על פי ועדת בכר כבר משנת 2005, ואין כל הגיון למחוק באבחה אחת עקרון עליו נשענת רפורמה שלמה, ללא דיון מעמיק בהשלכות אשר עלולות להתרחש עקב מהלך שכזה".

נשיא הלשכה מציין בפנייתו כי על פי פרסומים בעיתונות הכלכלית, רשות שוק ההון התנגדה נמרצות לתיקונים המוצעים על ידי משרד האוצר תוך שהם מציינים כי יש לערוך דיון מקיף ותכליתי לשם בירור ההשלכות מטעם משרד האוצר.

הוא מזכיר כי גם במישור המשפטי, הביע בית המשפט העליון לא פעם את ביקורתו ביחס לכך שמשרד האוצר מבקש להעביר רפורמות ללא זיקה לתקציב, בהליך מזורז וללא דיון ציבורי, וכלשון בית המשפט העליון.

לרצות את התאגידים

לשכת סוכני הביטוח סבורה כי אין זה נכון ואין זה ראוי להשליך כלאחר יד פעילות מחושבת וברורה של ועדת בכר, לצורך חקיקה מהירה, ולטעמנו שגויה, שכל כולה לרצות את דרישת התאגידים הבנקאיים הגדולים לקבל דריסת רגל מהותית בעולם הייעוץ הפנסיוני וזאת ללא דיון ענייני.

מעבר לצורך, נדגיש כי השימוש שנעשה באמתלת נגיף הקורונה כטריגר לשינוי המוצע בחקיקת חוק ההסדרים, אין לה שום תוכן ממשי, מלבד כסות מעוררת אמפטיה בבחינת "זאב בעור של כבש".

פגיעה בחוסכים

נשיא הלשכה אף מדגיש, כי כל הקלה בהתנהלות התאגידים הבנקאיים, תוביל מיידית ובאופן שלא ניתן לתיקון, לפגיעה בציבור החוסכים: "לאור הפעילות השיווקית האגרסיבית הניתנת לביצוע על ידי הבנקים אשר מכירים את החסכונות של הציבור, מכירים את שכרו של הלקוח העומד מולם, הרי שמיד עם תיקון החקיקה כאמור, נצפה בהם שועטים כלפי ציבור הלקוחות האמיד לייעוץ פנסיוני דיגיטלי, ואת סופו של אותו תיקון חקיקה מהיר מי ישורנו?".

הקורונה אינה תירוץ

רוזנפלד תוקף את הנימוק של האוצר לפיו נגיף הקורונה הוכיח את הקושי של הציבור להגיע לסניפים לקבל ייעוץ פנסיוני, וטוען כי "גם הוא אינו מדויק בלשון המעטה. חוכמת ההמונים מלמדת כי הציבור מעדיף לקבל שירות מסוכן ביטוח פנסיוני ואת זאת ניתן ללמוד לאורך כל תקופת קיומה של חקיקת בכר. הטענה כי מפאת הקורונה הציבור לא מגיע לבנקים לקבל יעוץ כלל אין לה על מה להישען, ותכליתה כאמור – הרצון לפתוח אפיק שיווק חדש לבנקים לצאת מגבולות הסניף באופן אגרסיבי", טוען רוזנפלד ומוסיף: "בימים בהם הציבור בישראל חווה משבר כלכלי גדול לאור מצב שוק ההון והירידות החדות אשר חווינו בשווקי העולם, והקושי התזרימי שקיים למשקי הבית בישראל, מוטב כי משרד האוצר יאפשר הקלות וביטול חסמים ביחס להתנהלות הבנקאית ולא יכנע לרצון התאגידים הבנקאיים ויפתח עבורם את הדלת ליעוץ פנסיוני דיגיטלי ללא דיון מעמיק, מתוך רצון להשתלט על תחומי רווח חדשים".

משה ברקת | צילום: אוראל כהן
פגיעה בתחרות

"ועדת בכר, אשר דנה ארוכות בנושא הייעוץ הפנסיוני, קבעה במסגרת חקיקה חדשה – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה 2005, בסעיף 11 אשר התייחס ליעוץ פנסיוני על ידי הבנק כי הבנק יפעל אך ורק בסניפי הבנק מטעמו. החלטה זו לא נעשתה בשוגג, ולא מתוך טעות סופר, מדובר על דרישה חיונית חשובה ועקרונית על מנת למנוע פגיעה בתחרות. דווקא בעת הזו, התעלמות מעמדת ועדת בכר, והחוק הקיים כאמור לעיל, בעבור חיזוק אפיקי הייעוץ של התאגידים הבנקאיים האיתנים, תוביל לפגיעה בתחרות ולבסוף אף לפגיעה בציבור החוסכים בישראל.

"נראה כי משרד האוצר, ככל הנראה עקב לחץ המכבש של התאגידים הבנקאיים, מבקש להיעתר לבקשתם, ללא כל הערכה מפוקחת לגבי ההשלכות הנרחבות של מהלך זה, ותגובת שוק החסכון הפנסיוני לכניסה דורסנית זו של התאגידים הבנקאיים. התיקון המבוקש עלול להוביל לפגיעה בטווח הקצר בתחרות ולפגיעה בממשק העדין הקיים בין השחקנים השונים בשוק ביחס לאותן ציבור חוסכים במדינה", קובע נשיא הלשכה.

מבקר המדינה

לדברי רוזנפלד, דוח מבקר המדינה 2016, אשר התייחס להסדרי החסכון הפנסיוני ציין כי אין בחינה משמעותית שנעשתה ביחס ליעוץ בבנקים ואף אין נתונים על מתן יעוץ אובייקטיבי לטובת כלל האוכלוסייה בדגש על הפריפריה.

הדו"ח קבע: "לאגף שוק ההון אין כל נתונים מרוכזים בדבר הפריסה הגאוגרפית של הייעוץ הפנסיוני במערכת הבנקאית, ואין בידיו נתונים לגבי הפריסה הגאוגרפית מחוצה לה. לכן אין הוא יכול למדוד את הזמינות והנגישות של ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי לציבור בכלל ולציבור בפריפריה בפרט. לאגף שוק ההון אין כל נתונים כמותיים גם על פעילות הייעוץ הפנסיוני מחוץ למערכת הבנקאית, ובין היתר על מספר הלקוחות שקיבלו ייעוץ והיקף העמלות שנגבו עבור עסקאות שבוצעו כפי שקיימים לגבי השיווק הפנסיוני".

לסיכום, מדגיש נשיא הלשכה, כי מדובר במחטף שהלשכה מתנגדת לו נמרצות: "לאור העובדה כי מדובר על תיקון שאינו בעל השלכה תקציבית על תקציב המדינה, ולנוכח העובדה שמדובר על תיקון שתכליתו לשנות סדרי עולם וביטול של עקרון שנחקק במסגרת חקיקת בכר, ביחס להיקף הפעילות של הבנקים, דבר אשר יוביל לכניסה של התאגידים הבנקאיים הגדולים לשוק הפנסיוני באופן אשר יפגע בתחרות, ללא כל התייחסות לכלל הציבור (חרף האמירה כי התכלית היא שיפור השירות ללקוח). די בכך כדי להבין כי נושא זה הינו מורכב למדי, טומן בחובו סיכונים כבירים שספק אם במשרד האוצר לקחו אותם בחשבון, כאשר הם נתונים ללחץ התאגידים הבנקאיים, ומשכך, יש להסיר לאלתר את הנושא מטיוטת חוק ההסדרים ולנהל מהלך חקיקה מסודר וסדור שבו יבחנו כל ההשלכות, הן לטווח הארוך הן לטווח הקצר, ילמדו עקרונות ועדת בכר, תבחן הנגישות לכלל הציבור לרבות ציבור החוסכים בפריפריה, כפי שציין מבקר המדינה, ויקבעו פתרונות הטובים ביותר לציבור החוסכים במדינת ישראל".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email