האם בהשארת מפתח ברכב או באי הפעלת מיגון ברכב יש כדי שלילת כיסוי ביטוחי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית משפט השלום בחיפה נדונה תביעתה של אורנית בוזי (התובעת), שיוצגה על ידי עוה"ד מ' קורן ואח' נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת), שיוצגה על ידי עוה"ד ד"ר א' ורשה ואח'. פסק הדין ניתן ביולי 2014, מפי כבוד השופטת אספרנצה אלון.

בשעות הבוקר גילתה התובעת כי מכוניתה נגנבה. היא פנתה למשטרה והגישה תלונה על גניבת כלי הרכב. בתלונה נרשם כי מקום התרחשות האירוע הוא סמוך לביתה, כך גם נרשם בהודעה לחברת הביטוח על מקרה הביטוח. מאוחר יותר דיווחו התובעת ורועי רבן (בן זוגה דאז ובעלה היום), כי ערב קודם לכן, ובתיאום מנהל המוסך, החנה רועי את המכונית סמוך למוסך "הכרמל", שנמצא באזור התעשייה שבנשר, כדי שהיא תטופל בבוקר למחרת במוסך.

בבוקר למחרת התברר כי המכונית אינה במקומה. כמו כן, כמה ימים לאחר האירוע נפרצה דירת התובעת וממנה נגנבו כמה חפצים, לרבות צרור המפתחות הנוסף של המכונית. הנתבעת דחתה את תביעת התובעת לתגמולי ביטוח בנימוקים ש"לא הוכח אירוע ביטוחי ו/או כי הופעלו המיגונים בטרם נגנב כלי הרכב כנטען", "לא הוכח כי מפתחות כלי הרכב לא הושארו בתוכו", ו"לא הוכח כי המיגון הנדרש בפוליסה כתנאי מקדמי לכיסוי, קוים".

בשלב מאוחר יותר הסכימה הנתבעת לפצות את התובעת ב-16 אלף שקל בלבד, מאחר שכלי הרכב היה בבעלות קודמת של חברת השכרה ועבר שתי תאונות קודמות. התובעת דחתה הצעה זו והגישה תביעה לבית משפט השלום, בדרישה לתגמולי ביטוח. מנגד, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בשל אי מסירת פרטים נכונים בכוונת מרמה.

לא הובאו ראיות אובייקטיביות כי אכן אירעה גניבה ואין כל עדות אודות סימני פריצה לכלי רכב, כמו שברי זכוכית. כמו כן, אין בכתב התביעה פירוט באשר לנסיבות הגניבה, אם הנהג סגר את המתנע (סוויץ'), הוציא את המפתח ולקח אותו עמו, נעל את כלי הרכב והפעיל אזעקה. אין גם התייחסות למיגון, לרבות סוג המיגון שהותקן. בית המשפט דן בשאלה האם הוכח אירוע הגניבה ונסיבותיו, אם הגניבה אירעה עת המפתחות היו בתוך כלי הרכב ומבלי שהופעלו אמצעי מיגון ואם כן, אם יש בכך בכדי לשלול כיסוי ביטוחי.

לצורך הוכחת מקרה ביטוח יש להוכיח ארבעה יסודות: הסיכון שהתממש הוא מהסיכונים המכוסים בפוליסה, הנזק שנגרם הוא מהנזקים המכוסים בפוליסה, הנזק אירע כתוצאה מהתממשות הסיכון (קשר סיבתי) ושהסיכון התממש במהלך תקופת הביטוח.

די למבוטח לעמוד על דוכן העדים, או שיעידו אחרים, כי מקרה הביטוח אירע מבלי שהוא גרם לו בזדון וכן להציג סימנים שנגלו לו והמעידים על הגניבה. משהוכח עצם קרות מקרה הביטוח, עובר הנטל אל המבוטח להוכיח את היסוד השלילי. בית משפט השלום קבע כי כל היסודות מתקיימים במקרה זה, ולכן חל הכיסוי הביטוחי. כוונת מרמה הוא הסייג לכיסוי ביטוחי, על פי סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח.

הפסיקה קבעה כי יש להוכיח התקיימותם של שלושה יסודות מצטברים: מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות, מודעות לאותן עובדות שנמסרו וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות. הואיל שטענה של מרמה מייחסת מעשה פלילי למבוטח, הרי שיש להוכיחה ברמה גבוהה מרמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי. הנטל מוטל על המבטחת (חברת הביטוח).

בית משפט השלום קבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה והראיה הנדרש כי נמסר מידע כוזב (כלי הרכב נגנב, עת המפתחות היו בתוכו) ומכאן מתייתר הצורך בדיון בשאלה אם מידע זה נמסר ביודעין ומתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מחברת הביטוח. אין די בטענה כי מפתחות כלי הרכב הושארו בתוכו ויש להוכיח כי יש בכך בכדי לשלול כיסוי ביטוחי.

אם כוונתה של הנתבעת כי השארת המפתחות עולה כדי רשלנות המצדיקה שלילת כיסוי, היא היתה צריכה לטעון טענה זו, מה גם שלא הוכח הקשר הסיבתי בין השארת המפתחות לבין הגניבה. עצם השארת המפתחות אינו מוביל ישירות לתוצאה של שלילת הכיסוי הביטוחי. באשר לאמצעי מיגון, אם מדובר במקרה שבו לא הותקנו אמצעי מיגון ובין אם מדובר במקרה שבו המבוטח לא עשה שימוש באמצעי מיגון אלו, חל ההסדר הקובע פיצוי יחסי לפי סעיפים סעיף 18(ג) וסעיף 21 לחוק חוזה ביטוח.

בית המשפט העליון קבע בעבר כי הואיל ותרופת התשלום היחסי הינה תרופה של המבטחת ולא של המבוטח והואיל והמידע מצוי בידי המבטחת, הרי שהנטל להוכיח קיומה של פוליסה חלופית הוא על המבטחת או אצל מבטח סביר אחר, או להוכיח כי אין מבטח סביר שהיה מבטח את התובעת ללא אמצעי המיגון שנדרשו. הנתבעת במקרה זה לא עמדה בנטל זה. בית המשפט קבע, כי התובעת זכאית לשווי כלי הרכב, בניכוי הפחתה של 19% בגין בעלות קודמת של חברת השכרה וכן בתוספת מערכת השמע 1,215 שקל, ובסך הכל זכאית המבוטחת לפיצוי כספי בסך 52,888 שקל.

באשר לראשי נזק נוספים (רכב חלופי, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש) לא הוכח כי הם מכוסים בפוליסה ועל כן בית משפט שלום דחה את טענת התובעת. עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email