האם החזירות הקפיטליסטית היא האופנה עכשיו ולמה כניסת חברות כרטיסי האשראי לענף ביטוח מדירה שינה מעיניי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לאורך שנותיי הרבות בענף הביטוח והפיננסים ניצבתי בחזית העשייה הציבורית עבורנו. הייתי שם, בצמתים משמעותיים, כדי להגן על יכולתנו להמשיך ולשאת בשליחות המקצועית והחברתית למען אזרחי ישראל.

צמתים אלו כללו גם את רפורמת ועדת בכר ב-2005, שהמליצה על ניתוק הבנקים מניהול החסכונות הפנסיוניים של הציבור הרחב, בשל ניגוד העניינים אל מול ניהול האשראי השוטף שלו. במסגרת זו, אף נמניתי על אלו שצידדו במתן האפשרות לבנקים לתת ייעוץ פנסיוני ללקוחות פרטיים, בשם עיקרון התחרות ומתוך הכרה בטובת האינטרס הציבורי.

כניסת חברות האשראי לביטוח תפגע בסוכני הביטוח ובציבור | צילום: shutterstock

בימים אלה, אנו נמצאים בצומת דרכים משמעותי נוסף. הפעם, בעקבות ההיתר הרגולטורי שניתן לחברות האשראי לפעול בשוק הביטוח, לאחר הפרדתם מהבנקים. כמו בעבר, כך גם כיום אני בעד תחרות בשוק הביטוח, אולם במקרה של חברות האשראי הדבר בהחלט מדיר שינה מעיניי.

אחת הסיבות הברורות מאליהן בהקשר זה טמונה בהגנת הפרטיות של הציבור.

יבואו המקטרגים ויאמרו, כי ההגבלות שיחלו על חברות האשראי ימנעו כל פרצה אפשרית. עד כמה שהדבר לכאורה "מרגיע", הדבר משול לדעתי להצבת מכשול בפני עיוור.

בחסות הרגולציה

ניקח לדוגמה את הנעשה בחברת הביטוח הישיר "אי.די.איי", שרוב הציבור איננו מודע כי חברה זו מפעילה במקביל שני מותגי ביטוח: 9 מיליון ו-7 פעמים 5. במצב זה, המתעניין הסביר יחשוב שהוא מתקשר לשתי חברות נפרדות לצורך קבלת הצעת מחיר, מבלי שיידע כי הוא יכול להגיע לאותו מוקדן, שיענה פעם אחת כנציג 9 מיליון ופעם אחרת כנציג 7 פעמים 5. בשני המקרים, הנתונים האישיים של המתעניין הסביר אף יוזנו לאותו מאגר נתונים. כלומר – ניצול דרך יצירתית בחסות הרגולציה, שייתכן וגם חברות האשראי יימצאו כדי למצות את העוצמה התפעולית שלהן למיצוי מאגרי המידע שלרשותן.

כאן, בעניין העוצמה, טמונה הסיבה השנייה אשר מדירה שינה מעיניי. גופי האשראי הם תאגידים פיננסים, המגלגלים סכומי עתק ומעסיקים אלפי עובדים. הם, כידוע, אינם מלכ"רים לתועלת הציבור, אלא חברות עסקיות שמטרתן להגדיל את רווחיהן בתחום הביטוח, מעבר לתחום ליבתן – ניהול האשראי הצרכני.

עד כמה שמטרה זו לגיטימית, כיצד היא מתיישבת עם עיקרון התחרות ההוגנת מול סוכנים קטנים ובינוניים? כיצד סוכני ביטוח עצמאים יכולים להתמודד עם העוצמות של הגופים הללו? בואו נשים את הדברים על השולחן: לנו, סוכני הביטוח, מותר להרוויח ואנו צריכים להרוויח בתמורה לעבודתנו הקשה למען הלקוחות. אין פסול בכך. אנחנו לא צריכים להתנצל.

צדק כלכלי

עכשיו, יועילו חכמים בתקנתם ויסבירו לי מדוע תאגידים עתירי ממון צריכים לנגוס גם מפת הלחם העסקית של עצמאים קטנים ובינוניים, קל וחומר בימים לא רגילים אלה. איפה ההיגיון, או שמא הצדק הכלכלי? האם החזירות הקפיטליסטית היא האופנה העכשווית?

כדאי להזכיר ולזכור: התחרות במלוא עוצמתה בשוק הביטוח קיימת כבר היום. ארצנו הקטנה, המונה בסך הכל כ-9 מיליון אזרחים, "התברכה" עד כה ב-16 חברות ביטוח, מתוכן 4 חברות ביטוח ישירות (כולל מותגים למיניהם), 2 חברות ביטוח דיגיטליות-ישירות ו-10 חברות ביטוח מסורתיות, שגם התחרות ביניהן רק מיטיבה עם הציבור.

הגיע הזמן לשים סוף לקרקס הביטוחי ולפגיעה בנו סוכני הביטוח – ויפה שעה אחת קודם. הפגיעה בנו תבוא בסופו של דבר על חשבון הציבור, בהובלתו להפוך לשבוי בידי תאגידים פיננסים, כמו אז, טרם רפורמת בכר, גם אם הדבר נעשה בצורה אחרת כיום.

הכותב הוא מייסד ויו"ר קבוצת קמפוליסה, יו"ר ועדת כנסים ואירועים בלשכה

מדובר במכתב שהופנה לסוכני הביטוח. העתקים שלו נשלחו גם אל: ח״כ ישראל כץ, שר האוצר; ח״כ משה גפני, יו״ר ועדת הכספים; ח״כ מיקי זוהר, יו״ר הקואליציה וסגן יו״ר הכנסת; ד״ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון;  יאיר המבורגר, יו״ר איגוד חברות הביטוח; ד״ר גיא רוטוקפף, מנכ״ל איגוד חברות הביטוח; ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email