בבית המשפט המחוזי בלוד נדונה תביעתה של מדינת ישראל כנגד קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). קרנית מצידה הגישה הודעת צד ג' כנגד אלכסנדר זיידמן, והוא מצידו הגיש הודעות צד ד' כנגד סוכן הביטוח וכנגד איילון חברה לביטוח בע"מ והמאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול". פסק הדין ניתן באפריל 2017, בהיעדר הצדדים, מפי כבוד השופטת בלהה טולקובסקי.
לפני כעשור נפגע חיים שיקלי בתאונת דרכים. באותה העת הוא שירת במשטרת ישראל והתאונה התרחשה כשהיה בדרכו לעבודה, לפיכך הוא הוכר כזכאי לתגמולים על פי חוק הנכים. לאור הנסיבות, הגישה המדינה תביעת שיבוב נגד קרנית.
בעת התאונה רכב שיקלי על אופנוע בבעלותו של זיידמן, אשר השאיל לו את האופנוע לתקופה של מספר חודשים לאור נסיעתו לחו"ל. היות ובעת התאונה האופנוע לא היה מכוסה בביטוח חובה, טענה התובעת כי שיקלי זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד"), הואיל והוא נהג באופנוע בהיתר הבעלים ולא ידע שהאופנוע אינו מבוטח. קרנית הכחישה את זכאותו של הניזוק בטענה כי ככל שהניזוק זכאי לפיצוי, אז זיידמן הוא שצריך לשאת באחריות, היות והוא התיר את השימוש באופנוע בידיעה שאין לו כיסוי ביטוחי. כאמור, זיידמן הגיש הודעות צד ד' כנגד הסוכן, כנגד איילון שביטחה את הסוכן בביטוח אחריות מקצועית וכנגד הפול.
לטענתו, הסוכן התרשל בכך שלא חידש את פוליסת החובה של האופנוע למרות שהתבקש לעשות כן. הואיל ואיילון מבטחת את הסוכן בביטוח אחריות מקצועית, הרי שעליה לשאת בתשלום הפיצוי. זיידמן הוסיף כי טרם יציאתו לחו"ל היה האופנוע מבוטח על שמו בלבד, ולכן פנה לסוכן וביקש להרחיב את הכיסוי הביטוחי לכל נהג וכך נעשה. הכיסוי הביטוחי אמנם הורחב, אך לתקופה של פחות מחודשיים, ואילו התאונה התרחשה כאשר הכיסוי הביטוחי כבר לא היה בתוקף.
אחריות הניזוק
בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי בנסיבות העניין הניזוק היה בגדר "המחזיק" באופנוע בעת התאונה ואילו על פי חוק הפלת"ד, בעלים או מחזיק ברכב אינו כוסה תחת סעיף 7א' לחוק זה, הרלוונטי למקרה. לפיכך, בהיעדר כיסוי ביטוחי המכסה את שימושו באופנוע אין הוא זכאי לפיצויים. יתרה מזאת, ספק אם הניזוק לא ידע שאין לו כיסוי ביטוחי תקף.
בית המשפט המחוזי נימק את הקביעה לפיה הניזוק נופל להגדרת "מחזיק" ולכך "יש לראות בו כמי שאחראי לכך שהשימוש ברכב ייעשה בהתאם לדרישות הדין, זאת להבדיל ממי שמשתמש ברכב באופן אקראי ואין לו זכות לשלוט ולפקח על הרכב". עוד נקבע, כי הואיל ושיקלי עשה שימוש באופנוע משך תקופה ממושכת במהלכה פג תוקף הכיסוי הביטוחי, היה עליו לוודא כי פוליסת הביטוח אכן חודשה.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה ולכן דין ההודעות שהוגשו כנגד זיידמן, כנגד הסוכן, כנגד איילון וכנגד הפול להידחות גם כן. עם זאת, בית המשפט המחוזי ראה לנכון לדון, בין השאר, בפעולותיו של סוכן הביטוח. לפי עדותו של זיידמן הוא יצר קשר עם נציגה של הסוכן וביקש ממנה להרחיב את הפוליסה לכל נהג, וכן לחדש אותה לשנה נוספת. לשם כך, הוא אף השאיר את פרטי כרטיס האשראי שלו. מנגד, הסוכן טען כי הנציגה מטעמו לא הייתה מורשת לנהל שיחה בעניין ביטוח חובה וכי זיידמן ביקש להרחיב את הפוליסה לכל נהג אולם לא ביקש לחדש אותה.
תיעוד פעולות הסוכן הוא קריטי | צילום: Fotolia
בית המשפט המחוזי העדיף את הגרסה של זיידמן וציין כי על הסוכן היה לזמן את הנציגה מטעמו לעדות בבית המשפט, על מנת שזו תחזק את טענותיו. נוסף על כך, הסוכן לא הציג מסמכים כגון תיק הלקוח, מכתבים והודעות, משכך, אי חידוש הפוליסה מקיים את עילת תביעה של זיידמן כלפי הסוכן וכנגד איילון.
כאמור, בית המשפט המחוזי אמנם דחה את התביעה ואת ההודעות שהוגשו כנגד צד ג' וכנגד צד ד', אולם תיעוד פעולות הסוכן מול לקוחותיו הינו קריטי ועשוי להכריע את הכף בהליכים משפטיים. בית המשפט המחוזי דן בגובה הנזקים שנגרמו לשיקלי וקבע שנזקיו מסתכמים בסך של למעלה משלושה מיליון שקל.
* עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
הכותב הוא היועץ המשפטי לחברי מחוז ת"א והמרכז בלשכת סוכני ביטוח
