האם סוכן מתמחה זכאי לעמלות בגין תיווך בביטוח?

סוכן מתמחה תובע את חברת הביטוח בטענה כי לא שולמו לו עמלות למרות שבהסכם נקבע כי המתמחה יתוגמל באופן של קבלת אחוזים מדמי עמלות שישולמו לסוכנות על ידי חברות הביטוח
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב נדונה תביעתו של דניאל פולישוק כנגד מירה כהן וכנגד סוכנות הביטוח. פסק הדין ניתן בינואר 2017, בהיעדר הצדדים, מפיכבוד השופט משה תדמור־ברנשטיין. התובע פעל כסוכן ביטוח מתמחה וחתם עם הנתבעת והסוכנות על הסכם שיתוף פעולה.

בהתאם להסכם נקבעה רשימה של סוגי עסקאות, שמשווקות ומתווכות ללקוחת כגון ביטוחי חיים, קופות גמל, ועסקאות מימון. לצד זה סוכמה חלוקה באחוזים בין התובע לבין הנתבעת ביחס להכנסות מדמי התיווך שנגבים בגין כל עסקה. על פי ההסכם, התובע זכאי לקבל חלק מההכנסות המתקבלות מעמלות, שמשולמות על ידי חברות הביטוח שעבורן תווכה העסקה, וכי התשלום ייערך במועד קבלת העמלות מחברות הביטוח.

בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט טען התובע כי נוצר פיגור מסוים בתשלומים להם הוא זכאי על פי ההסכם, והוא לא קיבל את כספו גם לאחר שפנה לנתבעת ולסוכנות. הנתבעת והסוכנות טענו כי הן אינן יכולות לשלם את הכספים לתובע נוכח הוראות החוק. נטען כי גם אם התובע קיבל כספים במסגרת ההסכם במשך כל השנים, לא ניתן להעביר לו עמלות בגין תיווך בביטוח למי שאינו מורשה לשמש כסוכן ביטוח. הנתבעת והסוכנות היפנו להוראת סעיף 41 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח).
כיצד פסק בית המשפט במקרה דנן? האם התובע, בהיותו סוכן ביטוח מתמחה, זכאי לתשלום במסגרת ההסכם שערך עם הנתבעת ועם הסוכנות? בית המשפט ציין תחילה, כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי זכאותו של התובע לכספים. המחלוקת הינה – האם ניתן לשלם את הכספים לתובע מכוח ההסכם, בהתחשב במגבלות החוק. בתוך כך, נשאלת השאלה מה מעמדו של רישיון סוכן מתמחה. בהתאם לסעיף 27 לחוק, רישיון סוכן מתמחה יכול להינתן לתקופה של עד שלוש שנים, ובאישור שניתן מראש על ידי המאמן, רשאי הסוכן המתמחה לבצע פעולה של שיווק ותיווך פוליסות ביטוח.

חל איסור לשלם דמי עמילות למי שאינו סוכן ביטוח | צילום: fotolia

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים קובעות כי מתמחה לא יקבל כל טובת הנאה בשל פעולות שביצע כמתמחה, למעט שכר והחזר הוצאות. לפיכך, סוכן מתמחה, כגון התובע, זכאי לשכר בגין
עבודתו והוצאותיו. השכר ייקבע בהתאם להיקף השעות ובשים לב לרכיב החזר ההוצאות. בית המשפט ציין כי הנתבעת והסוכנות התקשרו עם התובע בהסכם שיתוף פעולה, מתוך ציפייה
שהתובע יתקדם להיות סוכן ביטוח בעתיד, דבר שלא התממש. הצדדים להסכם מוחזקים כיודעים את הדין, ולמרות זאת בחרו לנסח הסכם לפיו התובע יתוגמל באופן של קבלת אחוזים מדמי
עמלות שישולמו לסוכנות על ידי חברות הביטוח.

דמי העמילות משמשים מדד בית המשפט קבע, כי ההסכם במהותו בא להסדיר את השכר המשולם לתובע בגין עמל שהשקיע, אשר כרוך גם בהוצאות, ויש לשפות אותו בגין כך. עוד נקבע, כי הנחת היסוד הינה, שהצדדים לחוזה כיוונו לקיים את הוראות החוק ולא להפר אותן. קושי נוסף במקרה זה מצוי בהוראת סעיף 41 לחוק לפיה חל איסור לשלם דמי עמילות למי שאינו סוכן
ביטוח כהגדרת סעיף 1. אין חולק, כי התובע לא עונה להגדרה כאמור. בהקשר זה צוין כי ההוראות המגבילות שבסעיף 41 לחוק חלות לעניין "טובת הנאה", אולם הוראה זו אינה מונעת הענקת שכר לסוכן מתמחה בגין עבודתו ובגין החזר הוצאותיו.
בשלב זה בחן בית המשפט האם הגדרת הצדדים בהסכם לשיעור שכרו של התובע, כאחוזים מ"דמי העמילות" שיתקבלו מחברות הביטוח מאיינת את זכותו לקבלת שכר והוצאות. למרות שנדמה ממבט ראשון כי החוזה בטל בהיותו בלתי חוקי, קיימים טעמים להפעיל את עקרון הבטלות היחסית, המאפשר ביטול חלקי של החלק הפסול בהסכם ולהשאיר את החלק החוקי. בית המשפט ציין שניתן לראות את ההסכם כבא לשקף שכר והחזר הוצאות בגין  עבודתו של התובע. כן ניתן לראות את נתחיו של התובע ב"עמלות", כמנגנון שיערוך שהוסכם על הצדדים. מסקנה הפוכה לפיה התובע אינו זכאי כלל לתשלום בגין עבודתו תוביל לתוצאה בלתי צודקת כלפי התובע, אשר זכאי לשכר ראוי. דמי העמילות משמשים מדד להבדיל מתוכן.

במקרה דנן, הנתבעת והסוכנות נהנות מהמצב הקיים, בעוד התובע ביצע את חיובו כלפיהן, עת סיפק להן  פוליסות לחתימתן. כאשר הגיע המועד לשלם לתובע, מבקשות הנתבעת והסוכנות להימנע מחיובן בהסכם בטענה של אי חוקיותו. בית המשפט קיבל את התביעה והורה לנתבעת ולסוכנות לשלם לתובע את השכר הראוי שהוא זכאי לו.
* עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email