האם סוכנות הביטוח התרשלה בהחלפת פוליסות ביטוח בין חברות?

יורשי מבוטחת בביטוח משכנתא תבעו בבית משפט השלום בראשון לציון את סוכנות הביטוח בינה ואת חברת מנורה. המבוטחת הלכה לעולמה בדצמבר 2012, והתביעה נסובה סביב ביטול פוליסת ביטוח החיים בביטוח המשכנתא, כשלטענתם בינה התרשלה בהחלפת פוליסות ביטוח קיימות בחברה אחרת.

תחילת המקרה בשנת 2007, בעת שנטלה המנוחה הלוואת משכנתא מבנק משכן – פועלים למשכנתאות, שהובטחה, בין היתר, בביטוח מבנה וביטוח חיים שנעשה באמצעות פועלים משכנתאות סוכנות לביטוח (2005) אשר שימשה סוכן ביטוח אצל חברת כלל ביטוח בע"מ. סכום הביטוח למקרה מוות הועמד על 617,920 שקל והמוטב הבלתי חוזר הוא הבנק.

בחודש יוני 2010 פנתה אל אחד היורשים במסגרת פעילות טלמרקטינג, נציגה של סוכנות הביטוח בינה והציעה את שירותי הסוכנות להוזלת עלויות ביטוח המשכנתא. משנתקבלה הסכמת התובע, נשלח אליו מכתב ביטול הנושא את התאריך 23.6.2010, שכלל כיתוב בכתב ידה של נציגת סוכנות הביטוח עליו נתבקשו היורש והמנוחה לחתום. בפרטי הנמען צוין כי המסמך מיועד ל־"כלל ביטוח – חיים" ו־"כלל – מבנה". במסגרת מכתב הביטול מורה המבוטח למבטח לבטל את פוליסות הביטוח החל מיום 31.7.2010 והחותם מייפה את כוחה של סוכנות הביטוח לטפל בשמו בביטול הפוליסה. מכתב הביטול נחתם על ידי היורש בשם המנוחה והוחזר לסוכנות הביטוח. בנוסף לכך, כחודש לאחר מכן נשלח אל המנוחה מכתב מפועלים סוכנות לביטוח המודיע לה כי בהתאם לבקשתה מבוטלת פוליסת ביטוח חיים של חברת כלל שרכשה המנוחה באמצעותה, אגב נטילת הלוואת משכנתא. בעקבות השינויים שביצעה הסוכנות, הוקמו אצל מנורה חברה לביטוח פוליסת ביטוח מבנה וביטוח חיים.

כשנפטרה המנוחה בשנת 2012 ביקש היורש לפדות את ביטוח החיים לצורך פירעון המשכנתא, שיתרתה עמדה נכון למועד פטירת המנוחה על 515,731 שקל. ואולם, אז הסתבר כי ביטוח החיים שהוקם במנורה נעשה על סכום ביטוח של שקל אחד בלבד ולכאורה לא קיים כיסוי ביטוח חיים אלא כיסוי ביטוח מבנה בלבד.

הסוכנות התרשלה

יורשי המנוחה הגישו תביעה לבית המשפט בטענה כי סוכנות בינה הפרה את התחייבותה להחליף את כל פוליסות הביטוח הקיימות בחברת ביטוח אחרת, וכי הטעתה אותם לחשוב שהנפיקו ביטוח חיים בר תוקף. בנוסף נטען כי סוכנות הביטוח התרשלה בתפקידה באופן החלפת הפוליסות שבעטין בוטלה פוליסת ביטוח חיים תקפה בחברת כלל והוקמה פוליסת ביטוח חיים בחברת מנורה כשערך הביטוח הוא שקל אחד בלבד.

התובעים גם ייחסו רשלנות למנורה בבחירת סוכנות הביטוח שייצגה אותם בעת כריתת הסכם הביטוח, ובהעדר פיקוח נאות על הסוכנות. נטען כי מנורה נטלה על עצמה להסדיר את ביטוח החיים והמבנה של המנוחה אך לא עשתה כן, תוך שהיא נוהגת באדישות ועצימת עיניים בטיפול בבקשה, ויוצרת מצג מטעה בהנפקת פוליסת ביטוח חיים שערכה הוא שקל אחד.

טענת ההגנה של סוכנות הביטוח הייתה כי לא טיפלה ולא נתבקשה לטפל בביטוח החיים של המנוחה, אלא תיווכה אך ורק בביטוח המבנה עבור המנוחה.

לאחר שמיעת מלוא העדויות קבע שופט בית המשפט אבי שליו, כי שוכנע שלתובע לא הייתה כל כוונה להסתפק רק בביטוח מבנה, אלא להסדיר את ביטוח המשכנתא כולו, כולל ביטוח החיים. עוד התברר כי הוזלת ביטוח המשכנתא נבעה אך ורק מהעובדה שבפועל בוטל ביטוח החיים. משכך, קבע השופט כי לא סביר שסוכנות הביטוח התיימרה לטפל רק בביטוח המבנה והציעה לתובעים הגדלה בפרמיה, מכך מתבקש כי השיחה נועדה להסדיר את כל עלות ביטוח המשכנתא, לרבות ביטוח החיים.

"ואף אם אניח שהכוונה המקורית היתה להמיר רק את ביטוח המבנה, הרי שבשלב כלשהו ארעה תקלה באדמיניסטרציה של בינה, שהרי מכתב הביטול שנעשה על ידי בינה מוען גם לכלל ביטוח חיים וגם לכלל מבנה. לא היה כל טעם להפנות את המסמך גם לביטוח חיים אם הוא לא נועד לבטל את ביטוח החיים", קבע בית המשפט. "משכך, אף אם השיחה המקורית עסקה רק ביטוח המבנה, כטענת בינה, הרי שרשלנותה של בינה מתמצת בהפניית מכתב הביטול גם לחברת כלל ביטוח חיים. עיון במכתב הביטול מראה כי הוקפה בעיגול בקשה לביטול ביטוח חיים/מבנה. אילו כוון המכתב לבטל רק ביטוח מבנה, היה מקום להקיף בעיגול רק רכיב זה".

שלומית זיידמן – בן אברהם

בית המשפט קבע כי הסוכנות התרשלה בהיבט נוסף. "על פי נוהלי סוכנות הביטוח, הסוכנות לא אמורה לשלוח את מכתב ביטול הפוליסה בטרם הוקמה פוליסה חלופית, וזאת על מנת למנוע מצב בו המבוטח יישאר ללא כיסוי, כפי שאירע במקרה זה".

משכך, בית המשפט מצא כי "בינה היא מקור 'החטא הקדמון' שגרם לתקלה, ועל כן נושאת באחריות מלאה ומהותית לאירועים, בניכוי אחריותם של יתר הגורמים ובניכוי האשם התורם של התובעים". בית המשפט העמיד את אחריותה של הסוכנות בשיעור של 70%, על חברת מנורה הטיל אחריות בשיעור של 10%, על הבנק בשיעור 5% ועל התובעים אשמה תורמת בשיעור של 15%. סוכנת בינה ערערה על פסק הדין לבית משפט המחוזי בתל אביב שדחה את בקשת הסוכנות לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לשמיעת הערעור.

הכותבת היא היועצת המשפטית לחברי מחוז ירושלים בלשכת סוכני ביטוח