בימים בהם שוק המניות יורד בחריפות כתוצאה מאפקט וירוס הקורונה וגורם הפסדים כואבים לתיקי ההשקעות, ובעיקר ביום כמו היום (9.3.2020) שבו מדד ת"א 35 של 35 המניות הגדולות ביותר במשק יורד בכ־6.5% ומדד התל־בונד 40 של 40 אגרות החוב הגדולות יורד ב־2.2% , כל אחד ואחד בוודאי מתלבט באשר למדיניות ההשקעה הנכונה בתנאים אלה.
נאמר כבר בפתיחה כי בעת כזו יש לקבל החלטות מפוכחות, ולא החלטות הנובעות מפאניקה או שמועות אלא להתבסס על עובדות ועל ניתוחים כלכליים. לפיכך אין להיגרר להחלטות חפוזות. למשל, אין זו העת לפדות את קופת הגמל ולהפקיד את אותו כסף בחשבון שקלי בתשואה זעומה.
כאקטואר השקעות, אני ממליץ לבחון את ביצועי הקופה לאורך זמן ולזכור שבשנים טובות הקופות נותנות תשואות גבוהות. פדיון הקופה היום גם מקבע את ההפסד, גם גורם לאובדן הטבות המס וגם מונע את הרווחים לכשהשוק יחזור לעליות. בחינה מקרוב של כל ההתפתחויות בשוק ההון, וניתוח כלל התרחישים האפשריים יום־יום ושעה־שעה הביאו אותי למסקנות נחרצות – אין כל חשש לקריסה של בנק או חברת ביטוח בארץ כתוצאה מהמשבר בטווח הנראה לעין של שנה ויותר, ובניגוד לאווירה המשודרת בתקשורת אין חשש לקריסתן של חברות ציבוריות. יותר מזה, המדדים הכלכליים האובייקטיביים של המשק הישראלי הם עדיין מצוינים.
משק יציב
האבחנה המרכזית היא שהאפקט המשברי בשוק ההון נוצר כתוצאה מפאניקה של הציבור המתודלקת על ידי אמצעי התקשורת. המשבר בשוק ההון בארץ אינו מתקיים על רקע ביצועים כושלים של החברות הציבוריות אלא על רקע חששות מכך שמגיפת הקורונה תשתק את המשק.
מצבו של המשק הישראלי יציב וטוב ולהערכתי המשק הישראלי אינו צפוי להיפגע באופן מהותי. מאחר וכמעט כולנו חשופים לשוק ההון באופן מהותי דרך קופות הגמל, קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים קרנות ההשתלמות, תיק ההשקעות ועוד, קורה שבמצב שבו המניע העיקרי בשוק ההון הוא פאניקה, אזי המעוזים שנחשבים סולידיים ביותר בתיק ההשקעות שלנו מתגלים לכאורה כפגיעים ביותר, וכך אנו רואים הפסדים באגרות חוב קונצרניות אפילו בדירוגים הגבוהים ביותר.
למעשה נוצר בישראל אפקט של כדור שלג שמאיץ ותופח תחת כוחה של הפאניקה. ברור לכל המומחים כי כדור השלג יתנפץ בהגיעו לקרקעית וכאשר הפאניקה תעלם – תתברר התמונה האמיתית כפי שהיא.
בכל המשברים שעברנו בעשרות השנים האחרונות, הגיעו ירידות השערים של המניות לכ־30% עד 40% ולא למעלה מזה (פרט למניות הנאסד"ק בשנת 2000 עקב בועת הדוט.קום). משך המשבר עמד על כשנתיים עד שלוש שנים. מי שהחזיק את ניירות הערך שלו ולא מכר אותם בהפסד סיים את המשברים ברווח נאה. ברור כי מי שרכש ניירות ערך דווקא בתקופת המשבר הרוויח בגדול. בימים אלה למשל, וורן באפט, המשקיע האמריקאי הגדול ביותר כבר קונה מניות בהיקפים עצומים בשוק האמריקאי.
ירידת ערך זמנית
חשוב לזכור כי חלק גדול של תיק ההשקעה מבוסס על אגרות חוב, רובן קונצרניות. ירידות המחירים באיגרות החוב משקפות את השתלטותה של הפאניקה על ההיגיון, שהלא ערך הפדיון והריבית הנקובה המשולמת תמורת האג"ח ידועים וקבועים מראש. לכן, ירידת ערכו של תיק השקעה בשל ירידת מחירי האג"ח היא ירידת ערך זמנית כאשר ברור וידוע שהתשואה המלאה על איגרת החוב תתקבל במועדה המתוכנן.
מומלץ לפזר את תיקי ההשקעות ככל האפשר (לפחות על פני כ־100 אגרות חוב במרבית תיקי ההשקעה) וזאת באמצעות קרנות הנאמנות ותעודות סל. כך יוצרים מצב שבו פיזרנו את הסיכון מפני קריסה של חברות. חשוב לזכור כי אגרת חוב היא מוצר סולידי יחסית וגם במצב קיצוני בה החברה קורסת עדיין יש ערך לאג"ח של אותה חברה משום שיש לחברה נכסים אשר ישלמו לפחות חלק מהאג"ח.
רצוי לחשב ולתכנן מראש את הפגיעות של התיקים למצבי קטסטרופה. למעשה ניתן לתכנן שגם במצב שבו מספר חברות יקרסו עדיין נקבל תשואה חיובית לטווח הזמן הבינוני. ניתן להראות כי גם במצב שבו 10% מהחברות תגענה לחדלות פירעון כוללת, עדיין תיק אגרות החוב הבלתי מדורגות ייתן תשואה שנתית ממוצעת גבוהה מאוד בנוסף להצמדה לאינפלציה.
לסיכום, האם השוק קורס? ממש לא. אני ממליץ לשמור על ההשקעות הקיימות ואף להגדיל אותן – השוק הוא שוק של מציאות והזדמנויות. אני ממליץ שלא להכנס לפאניקה ולא לקבל החלטות פזיזות, אשר משמעותן קיבוע הפסד היום על חשבון הפקת רווח בעתיד.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA)
