האם תוכנית ביטוח החיים "צעירים 21", יש בה כדי להטעות מבוטחים פוטנציאלים?

בבית משפט השלום בעכו נדונה לאחרונה תביעתו של פלוני ט.נ כנגד סוכן ביטוח של חברת מנורה. שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין, שניתן ביוני 2014, מפי השופט ג'מיל נאסר. עובדות המקרה: פלוני חתם במשרד סוכן ביטוח של חברת מנורה על הצעה לביטוח חיים לו ולבנו, לפי תוכנית ביטוח צמודה לדולר בשם "צעירים 21". בנו היה קטין בן 4 באותה עת.

מדובר בפוליסת ביטוח המיועדת לצעירים עד גיל 21. לטענת פלוני, במהלך המשא ומתן הציג הסוכן בפניו מצג לפיו מועד סיום תקופת הביטוח על פי הפוליסה הינו מועד הגעת הבן לגיל 21, כך שהוא יהיה זכאי לקבל לידיו מחברת הביטוח את מלוא סכום הביטוח הבסיסי – 53 אלף דולר. על סמך מצג זה השתכנע פלוני לרכוש את הפוליסה. חברת הביטוח הסכימה לבטח את פלוני ובנו על פי הצעת הביטוח. פלוני שילם במהלך השנים את דמי הביטוח החודשיים לחברת הביטוח במועדם וכסדרם.

ב-2003, עת הגיע הבן לגיל 21, הוא פנה לחברת הביטוח בדרישה לקבל את הסכום הבסיסי על פי הפוליסה, אך נדחה בטענה כי סכום הביטוח הוא 53 אלף דולר לתום תקופת הביטוח על פי הפוליסה, שהינה למשך 91 שנה ממועד תחילתה, ולא כפי שסברו פלוני ובנו. עקב כך, טען פלוני כי הסוכן הטעה אותו.

עוד הוסיף פלוני כי אילו ידע שתקופת הביטוח היא ל-91 שנה, הרי כלל לא היה מתקשר עם חברת הביטוח בחוזה ביטוח. ביום הנפקת הפוליסה היה פלוני בן 34 ובנו בן 4. לטענתו, לא מתקבל על הדעת כי הפוליסה תסתיים בהגיע הבן לגיל 95 והוא לגיל 125. גילים אלה עולים בהרבה מעבר לתוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל. תקופת הביטוח הנקובה בפוליסה אינה משקפת את שסוכם בהצעה לביטוח חיים. הסוכן לא ציין בהצעה את תקופת הביטוח וטען שאין צורך בכך, כי ממילא תקופת הביטוח מסתיימת בהגיע הבן לגיל 21. אין היגיון והתאמה בין שם הפוליסה "צעירים 21" לבין תוכן הפוליסה, והיה בה כדי להטעות מבוטחים פוטנציאלים, לרבות את פלוני ובנו.

מנגד, טען הסוכן, כי פלוני אינו מדייק לגבי תוכן ההסבר שניתן לו על ידיו בעת רכישת הפוליסה. לא הגיוני שפלוני ישלם בעבור הפוליסה פרמיה חודשית נמוכה ולאחר 17 שנה יהיה זכאי לקבל סכום הגבוה פי כמה וכמה מסכומי הפרמיה ששילם. פלוני קיבל לידיו את הפוליסה ואף אישר זאת בכתב בשמו ובשם בנו. הוא אף לא הגיש השגה לגבי הפוליסה ולא ביקש לשנות את תנאיה.

עוד טוען הסוכן כי לא הטעה את פלוני ולא הציג בפניו מצג כלשהו השונה מתנאי הפוליסה, שנקבעים על ידי חברת הביטוח וכי לנתבע אין כל מעמד בקביעת תנאי הפוליסה. לסוכן אין כל שליטה או קשר לקביעת שם הפוליסה או תוכנה, אלא לחברת הביטוח בלבד. לפלוני היה ברור כי חלק מהפוליסה היא תוכנית חיסכון וחלק הוא ביטוח חיים, ולכן ישנה כדאיות נוספת, שאינה קיימת בתוכנית חיסכון בבנק.

בית משפט השלום קבע כי יש לדחות את תביעתו של פלוני. אין חולק כי על פי תנאי הפוליסה זכאי המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח מחברת הביטוח בגובה סכום הביטוח היסודי בתום תקופת הביטוח או במותו המוקדם של המבוטח תיכף לאחר פטירתו. השאלה היא אם בשלב המשא ומתן לקראת הנפקת הפוליסה הוסבר לפלוני על ידי הסוכן כי תקופת הביטוח על פי הפוליסה תבוא לסיומה 91 שנה לאחר תחילת תקופת הביטוח, או בהגיע הבן לגיל 21? השופט קבע, כי עצם העובדה שתוכנית ביטוח חיים נקראת "צעירים 21" אין בה כשלעצמה כדי להטעות מבוטחים פוטנציאלים שתום תקופת הביטוח על פי הפוליסה יהיה בהגיע הבן לגיל 21.

לסוכן אין כל קשר או מעורבות בבחירת שמות מוצרי הביטוח המשווקים על ידי חברת הביטוח. מהות הפוליסה היא מוצר ביטוחי משולב הכולל כיסוי ביטוחי ומרכיב חיסכון, שמיועד בעיקרו לצעירים עד גיל 21, תוך שבהגיע המבוטח לגיל 21 שנה הוא יהיה זכאי לפדיון חמישית מסכום הביטוח ולהיחשב כבעל פוליסה ולא רק כמבוטח. בנוסף, אין חולק כי פלוני היה מודע לכך שתוכנית הביטוח כוללת כיסוי ביטוחי ומרכיב של חיסכון ואילו תוכנית החיסכון בבנק כוללת מרכיב של חיסכון בלבד. כמו כן, אין הלימה סבירה בין גובה הפרמיה החודשית, שהינה 37.60 דולר בחודש, לפני ניכוי עלויות הכיסוי הביטוחי (ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה לפלוני ובנו, עמלת סוכן הביטוח, רווח של חברת הביטוח) לבין סכום הביטוח הבסיסי (53 אלף דולר) ביחס למועד הזכאות לפדיון סכום הביטוח הבסיסי, לאחר 17 שנות ביטוח. לפיכך נדחתה התביעה כנגד סוכן הביטוח. עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין של בית משפט שלום.