פוליסת הביטוח שעשתה את ההבדל במסע הדרמטי להצלת חייה של עמית קדוש

יובל קדוש, אביה של הילדה שחלתה בסרטן וריגשה מדינה שלימה, מספר כיצד ביטוחי הבריאות שלו היו חלק ממסלול הריפוי של בתו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוב הזמן אנו מוצאים את עצמנו במרוץ מטורף נגד הזמן הדוהר כדי להספיק עוד ועוד. הרי בכנות, מי לא שואף להשיג יותר בחייו? עד שיום אחד זה קורה! אירוע אחד שמטלטל את חיינו מקצה לקצה, אירוע שזורק אותנו למציאות חדשה. כל מה שעשינו עד לאותה נקודת זמן והיה מרכז חיינו, הופך להיות משני.

ב־6 באוקטובר 2008 נפלו עלי ועל משפחתי השמיים. קיבלנו בשורה נוראית ששינתה את חיינו לחלוטין: עמית שלנו, הנסיכה הקסומה, שרק ימים ספורים קודם שרה עם בני כיתתה "שלום כיתה א", חולה בלוקמיה.

ממשפחה נורמטיבית ותוססת הפכנו למשפחה שמבלה את ימיה בבית החולים. מסדרונות בית החולים שניידר הפכו לביתנו השני. השהיה בבית החולים הפכה במהרה לשגרה ארוכה ומייגעת של טיפולים ולילות של חוסר שינה.

יובל ועמית קדוש. נס בזכות הביטוח
יובל ועמית קדוש. נס בזכות הביטוח

"השתלת מח עצם היא הפתרון היחיד להחלמתה של עמית", בישרו לנו הרופאים אחרי כמעט חצי שנה של טיפולים כימותרפיים קשים. החיפושים לתרומה מתאימה בכל המאגרים בארץ ובעולם עלו בתוהו, מה שהוביל אותנו ביחד עם עמותת "עזר מציון" למבצע ארצי רחב היקף לאיתור תרומת מח עצם עבור עמית.

מכל עשרות אלפי הדגימות שנאספו לא נמצאה אפילו דגימה אחת שהתאימה לעמית, שמצבה הלך והידרדר. אך מול הסטטיסטיקה הרפואית העגומה החלטנו שלא נשקוט עד שעמית תירפא. היעד הבא במסענו היה חיפוש נואש של פתרונות הרחק מעבר לים.

תקווה בארה"ב

לאחר שסרקנו את כל האופציות האפשריות התברר לנו שבצפון קרולינה נמצא מרכז רפואי מהגדולים בעולם, שמוכן לקבל את עמית לטיפול והשתלה חדשנית. הייתה זו האופציה הטובה ביותר שעמדה לרשותנו, אך המכשול הגדול היה סכום של חצי מיליון דולר, אותו ביקש בית החולים האמריקאי כמקדמה.

תוך ארבעה ימים בלבד מההודעה שעמית התקבלה לטיפול, וכאשר אנו בין ייאוש ותקווה, נחתנו בארה"ב. חברות הביטוח הובילו אותנו היישר אל התחנה הבאה במסענו – בית החולים האוניברסיטאי של מכללת דיוק וכל זאת בזכות פוליסת בריאות פרטית אותה רכשתי בגיל 20 וקצת בשילוב פוליסה נוספת, שנרכשה עבורי ועבור משפחתי במקום עבודתי.

שנה של מלחמה קשה הגיעה לסיומה ב־4 באוגוסט 2009, אז נכנס לחדרה של עמית מזרק אחד ובו הבטחה לחיים חדשים ובריאים. בחדר הבידוד של בית החולים נאבקה עמית בתרופות ובתופעות הלוואי הקשות של הטיפול. סיבוכים רפואיים קשים איימו להכריע אותה, אך היא נלחמה ונאבקה ולבסוף, אחרי כמעט שנה וחצי, הגיע הרגע בו בישר לנו הרופא המטפל שאנו יכולים לחזור לישראל ולהמשיך בחיינו.

סכומים שקשה לדמיין

בארץ, עם ההתאוששות וההתאקלמות המחודשת ועל סף החזרה המיוחלת לשגרה, המשימה הבאה שלי הייתה להסדיר את ענייני הביטוח. רק בתקופת שהותנו בארה"ב התחלתי להכיר בערך ובמשמעות האמיתיים של מימון עלות הטיפולים והאשפוז, שהסתכמה יחד עם ההוצאות הנלוות בסכום דמיוני מבחינתנו.

ההסכם עם חברות הביטוח רומם את רוחנו. הרי איש לא מאמין שתנחת עליו אי פעם פצצה נוראית, שתחייב אותו בהוצאות כלכליות כה גדולות. כולם אומרים "לי זה לא יקרה" ורובנו אף נוטים להאמין בכך. גם אני התקשיתי לראות זאת בזמן אמת, וכאריה המסתער על טרפו ראיתי מול עיניי רק את הבראתה של עמית. רק בהסתכלות מפוכחת לאחור, אני יכול להודות בפה מלא, שלולא אותה פוליסת ביטוח שרכשנו, היינו נאלצים כנראה לעבור תהליך ארוך ומייגע בהרבה מזה שעברנו, לנסות לגייס כספי ציבור בקמפיין ענק נוסף ואולי בכלל להשלים, בלית ברירה, עם כך שלא נוכל להגיע לארה"ב ולעבור שם את ההשתלה מצילת החיים.

מאז חזרתנו ארצה עזבתי את כל עיסוקי והחלטתי לנצל את ההד התקשורתי והציבורי סביב המקרה האישי שלנו לטובת הכלל. במשך כארבע שנים הובלתי מיזמים להגדלת מאגר מח העצם הלאומי בארץ ובעולם, מטעם עמותת "עזר מציון". כחלק משליחות שלקחתי על עצמי אני פועל לקדם את נושא ביטוחי הבריאות הפרטיים ולעשות הכל כדי שלא תהיה אפילו משפחה אחת בישראל ללא ביטוח בריאות פרטי. הגעתי למסקנה עיקרית אחת בעקבות הניסיון הרב שצברתי הן בסיפור האישי שלנו והן בעשרות המקרים אותם ליוויתי: ביום פקודה, ההבדל בין מי שיש לו ביטוח נוסף למי שאין לו, הוא הבדל של שמיים וארץ.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email